יונתן יצחק – אהובנו יקירנו,
ענווה, תום ויושר אפיינו את דמותו.
כיונתן בן שאול – שאהב את דוד למרות שידע שדוד יתפוס את כס המלוכה.
כיצחק אבינו – אשר הלך עם אביו, יחדיו, להיעקד על המזבח.
"פיקודי ה" ישרים משמחי לב" (תהילים י"ט).
יונתן זכה שאהבת התורה בערה בליבו. לימוד התורה מילא את ליבו שמחה וחיים. ככל שהתקדם בלימוד התורה נהייה אדם שמח יותר, חיוני יותר, מלא חיים ומשפיע חיים על הסביבה. בעיקר התמיד יונתן בלימוד ההלכה ביסודיות, ואת ההלכות שלמד התאמץ והקפיד לקיים.
ב"קיצור שולחן ערוך" שאותו למד כסידרו נמצאו הערות רבות שכתב בפרטי ההלכות, תרגום המידות למידות המקובלות כיום ומראי מקומות לספרים אחרים שעוסקים באותן הלכות. אחרי מותו הועבר אלינו ה"קיצור שולחן ערוך" שלו, אותו הניח סמוך למקום בו נפל, כנראה שניות לפני מותו. מצאנו שם בכתב ידו חלוקה של כל הספר לתאריכים, שהאחרון שבהם היה ל" באדר א"- יומו האחרון. בימיו האחרונים עסק יונתן בלימוד המצוות התלויות בארץ, שמשלימות את הספר.
לאחר מותו מצאנו על המחשב עשרות שאלות אותן היפנה לרבנים בנושאים הילכתיים ובנושאים אמוניים. כמו כן מצאנו את הפנקס שלו, בו כתב בכתב קטן, צפוף ומסודר על פני עמודים רבים את ההלכות שהתחדשו לו, כדי שיוכל לשננן ולזכרן. ועוד כתב בפנקסו: "צריך לשמוח על הייסורים יותר מעל הטובה".
יונתן – ילד של ארץ ישראל, נער שהתורה שבו הקיפה את כל מרחבי חייו. התורה והשמחה שבו לא נגמרו בין כותלי בית המדרש. להיפך, הם גרמו לו לצאת ולהתרחב מעבר לו. הוא התחיל לטייל בארץ, וכדרכו בקודש ללמוד כל דבר בשלמות וביסודיות, כן היתה דרכו בארץ הקודש. הוא לא הסתפק בהליכה בלבד, אלא קנה מצפן ומד קואורדינאטות ולמד את סודות הניווט.
התכונה שבלטה לנו ביותר בשנותיו האחרונות של יונתן היתה היכולת לחבר בין שמים לארץ – לטייל עם חבריו הטובים ולחגוג עמם יום הולדת ביום שלפני מותו, ובאותו יום לשבת עד שתיים בלילה בבית המדרש כדי להשלים את כל הקביעויות שהפסיד – כי היה בטיול.
להיות חייכן, מצחיק אוהב ואהוב על הבריות ומהנעלבים ולעולם אינם עולבים, ולשמור על רצינות גמורה, ללא שמץ עצלות, בזמן של לימוד או ברור שאלה בהלכה.
זוהי תכונתה של ארץ ישראל – חיבור בין ארץ לשמים, שייכות גם לעולם הזה וגם לעולם הבא.
וכותב אחד החברים –
"יש אנשים שהם רק צדיקים, פשוט כל היום לומדים.
ויש אנשים שרק מטיילים, בלי להשקיע בלימודים.
אבל אתה, עם החיוך המדהים שלך,
שאוהב לעזור,
הצלחת לשלב את שניהם –
התורה והטיולים בארץ ישראל !!
לדוגמא: על הארון שלך היו תלויים מצד אחד טבלה של לימוד פרשת שבוע והלכה, ומצד שני השיר "הי ציוניוני הדרך", ומעל למיטתך היתה תלויה מפת ארץ ישראל".
בשבת האחרונה לחייו, לאחר שחגגנו לו את יום הולדתו ה-16, הוא ואחיו ירדו לטייל בעמק הפורח למרגלות שילה. במהלך הטיול אמר יונתן כי לדעתו טיול בא"י במקומות אלה יש בו גדר של מצוות כיבוש הארץ.
באותה שבת יונתן, שהיה מדריך בבני עקיבא, העביר לחניכיו פעולה בנושא גבורה והקרבה למען עם ישראל.
יונתן, ילד של קודש היה בחייו, ובקדושה ובטהרה הסתלק מן העולם. ילד של קודש, שנטמן באדמת הקודש של השומרון, וביחד איתו הגמרא הספוגה בדמו, בשנת השמיטה, שנה שבה האדמה כולה קודש, בערב שבת קודש, בדיוק ביום בו 16 שנה קודם לכן נכנס בבריתו של אברהם אבינו – "ברית קודש".
בתחילת הגמרא שלו כתב: "ובילע המוות לנצח, ומחה ה" א-לוקים דמעה מעל כל פנים".
"ברוך הנותן ליעף כוח, ועוצמה ירבה לאין אונים".
ואנו מוסיפים: כן יהי רצון, במהרה וברחמים רבים !!
דברי משפחת אלדר לזכר בנם יונתן יצחק הי"ד- תשע"ז
