פתיחה
בספר מלכים (ב' פרקים ט' – י') מספר הנביא על מרד יהוא ביורם בן אחאב ועל השתלטותו של יהוא על הממלכה. לאחר שיהוא מצליח להשמיד את כל בית אחאב ולהבטיח את מלכותו יוצא יהוא לשומרון. בהיותו בדרך פוגש יהוא את אחת הדמויות המסקרנות ביותר בתנ"ך.
"וילך משם וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו ויברכהו ויאמר אליו היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך ויעלהו אליו אל המרכבה".
יהוא שהוא כרגע מלך ישראל מוצא בדרכו את יהונדב בן רכב ומתנהג אליו כאדם חשוב ביותר, הוא שואל אותו האם הוא מסכים עם מעשיו ומזמין אותו להצטרף אליו. ואנו עומדים משתאים: מיהו אותו יהונדב בן רכב, שאין הנביא טורח לספר לנו מה היה תפקידו.
נראה שהנביא לא טרח לספר זאת מאחר שפרטים אלו היו ידועים לכל אדם. כל בני דורו של ירמיהו, הכותב את ספר מלכים, יודעים היטב מיהו יהונדב בן רכב, שהרי צאצאיו נמצאים ביניהם ונקראים על שמו ושומרים את צוואתו.
לנו, שאיננו חיים באותה תקופה, נותר רק לנסות להבין, ע"פ הפרטים שהנביאים ראו כחשובים לדורות, מי היה יהונדב בן רכב.
חשיבותו של יהונדב
נראה מה מתאר הפסוק שהבאנו, יהוא פוגש בדרכו את יהונדב בן רכב לקראתו, ר"י די אקוסטה המובא בילקוט מעם לועז על פסוק זה, מדגיש שהמילה 'לקראתו' אומרת שיהונדב הלך לקראת יהוא, במטרה לפגוש אותו ולהגיד לו שטוב עשה בהורגו את כל בית אחאב. נשאלת השאלה: מדוע צריך המלך הסכמה למעשיו מאדם אחר? מיד לאחר מכן כאשר נפגשים יהוא ויהונדב מברך יהוא את יהונדב בשלום[1], נראה שיהוא, המלך, הוא המקדים שלום ליהונדב, והוא השואל את יהונדב: "היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך", האם אתה מסכים עם מעשי[2]? ועונה לו יהונדב: "יש ויש!" רש"י מדגיש[3] שיהוא הוא זה המבקש מיהונדב את ידו בשביל להעלות אותו למרכבה. יהונדב עולה על המרכבה ומצטרף ליהוא.
רואים שיהוא שהוא המלך ולכאורה הוא אמור להיות האדם החשוב שמתחנפים אליו וסרים למרותו, הוא זה המבקש את קרבתו של יהונדב בן רכב. ממילא ברור שיהונדב היה איש בעל חשיבות רבה שיהוא היה זקוק לתמיכתו. מה רצה יהוא מיהונדב? ממשיך הכתוב:
"ויאמר לכה אתי וראה בקנאתי לה' וירכיבו אתו ברכבו".
לאחר כמה פסוקים רואים שיהונדב משתתף עם יהוא בהריגת כהני הבעל:
"ויבא יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויאמר לעובדי הבעל חפשו וראו פן יש פה עמכם מעבדי ה' כי אם עבדי הבעל לבדם".
תוכניתו של יהוא מצליחה וכל עובדי הבעל נהרגים. איננו יודעים בודאות מי מהם הוא האומר לעובדי הבעל לחפש (שהרי נאמר "ויאמר" ולא "ויאמרו"), אך נראה מההקשר שיהוא הוא הנפש הפועלת ומארגנת את הריגת כוהני הבעל ומן הסתם הוא זה שאמר מלים אלו. תפקידו של יהונדב רק לבוא ולראות בקנאת יהוא לה', נדמה כאילו תפקידו של יהונדב נגמר בביאתו לבית הבעל כדי לראות בקנאת יהוא לה', ואח"כ הוא אינו מוזכר יותר בספר מלכים.
עלינו לנסות להבין מיהו יהונדב ומה היה תפקידו ומה רצה ירמיה לספר לנו בתארו את אותו מפגש צדדי לכאורה בין יהוא ליהונדב.
משפחת בית רכב
את התשובות נתחיל לחפש בשני מקומות אחרים בתנ"ך ובדברי חז"ל.
התנ"ך מזכיר לנו פעמיים נוספות את "בית רכב".
בספר דברי הימים (א' פרק ב' פסוק נ"ה) באמצע יחס בני יהודה אומר הפסוק:
"ומשפחות ספרים ישבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב".
מפסוק זה אנו לומדים[4] שחמת היה אבי בית רכב ושמשפחתו הייתה נקראת הקינים ומשפחה זו היו סופרים ותלמידים של יעבץ[5], ויחד אתו הם עסקו בתורה.
חז"ל אומרים על פסוק זה (אדר"נ פל"ה):
"ומי אכלה כל אותן השנים (את דושנה של יריחו)? בני קני חותן משה, שנאמר: 'ובני קני חתן משה עלו מעיר התמרים' (שופטים א' ט"ז). אמרו: כשיגלה הקב"ה את שכינתו עתיד לשלם שכר טוב ליתרו ולבניו. ומנין הם מתפרנסין בניו של יתרו? מן היצירה, שנאמר: 'ומשפחות סופרים יושבי יעבץ' (דה"א ב' נ"ה) ואומר: 'המה היוצרים יושבי נטעים' וגו' (שם שם ד'). בני אדם גדולים היו ובעלי בתים ובעלי שדות וכרמים היו ובשביל מלאכתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה הניחו הכל והלכו. להיכן הלכו? אצל יעבץ ללמוד תורה ונעשו עם למקום. באותה שעה היה יעבץ איש טוב וכשר ואיש אמת וחסיד ויושב ודורש בתורה, שנאמר: 'ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני וגו' ויבא אלהים את אשר שאל' וגו'".
אנו לומדים מהתנ"ך ומדברי חז"ל שמשפחת הקיני, שהם משפחת בית רכב, הייתה משפחה חשובה ועשירה שלמדה תורה אצל יעבץ. ועליהם אומר הכתוב ש"משפחות סופרים ישבי יעבץ… המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב".
המקום הנוסף בתנ"ך המזכיר את משפחת בית רכב הוא בירמיהו פרק ל"ה. שם מסופר על ציווי ה' לירמיהו להשקות את בית הרכבים יין ועל סירובם בעקבות ציווי של אביהם, יהונדב בן רכב:
"ויאמרו לא נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם. ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם כי באהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם".
אנו לומדים מפרק זה שמשפחת בית הרכבים שהייתה משפחתו של יהונדב בן רכב הייתה משפחה חשובה ומוכרת בימי ירמיה. אנו לומדים גם שיהונדב בן רכב אביהם צווה עליהם להתנהג בדרך נזירות ופרישות מחיי החומר.
מטרת פגישת יהוא ויהונדב
ממקורות אלו נראה שיהונדב בן רכב היה איש חשוב מאוד בתקופתו וממילא מובן יותר מדוע היה חשוב ליהוא לקבל את תמיכתו של יהונדב בן רכב.
אך עדיין אין דברים אלו מספקים, לא נראה שיהוא מבקש תמיכה פוליטית של יהונדב במלכותו. הוא אומר ליהונדב: "לכה אתי וראה בקנאתי לה'", נראה שהוא מבקש מיהונדב רק לראות בקנאתו לה' ולא בתמיכה פוליטית, וכן רואים שמיד לאחר שמגיע יהונדב עם יהוא לבית הבעל הוא לא נזכר יותר, ונראה כאילו הוא נעלם מהשטח ותפקידו הסתיים.
נראה להסביר שיהוא לא רצה תמיכה פוליטית במעמדו מיהונדב, אלא דבר גדול מזה.
רמז לדברים הבאים אפשר אולי למצוא בדברי ר"י די אקוסטה המופיע בילקוט מעם לועז.
השתלטות יהוא על הממלכה
בפרקים ט' ו- י' בספר מלכים ב' לפני פגישת יהוא עם יהונדב בן רכב מסופר על השתלטות יהוא על הממלכה. השתלטות יהוא נעשית בשלושה שלבים עיקריים. שלב ראשון קורה בכניסה ליזרעאל שם הורג יהוא את יהורם המלך הקודם על ישראל. שלב שני קורה ביזרעאל עצמה כאשר מצווה יהוא להרוג את איזבל, אֵם המלך. השלב השלישי קורה בשומרון שם מבצעים זקני העיר את פקודת יהוא להרוג את בני אחאב ולהביא את ראשם ליזרעאל[6]. לאחר כל מעשה נראה שיהוא נותן צידוק למעשיו.
לאחר הריגת יהורם:
"ויאמר אל שלשו שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו וה' נשא עליו את המשא הזה. אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם ה' ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם ה' ועתה שא השלכהו בחלקה כדבר ה'".
לאחר הריגת איזבל:
"וישבו ויגידו לו ויאמר דבר ה' הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל והיתה נבלת איזבל כדמן על פני השדה בחלק יזרעאל אשר לא יאמרו זאת איזבל".
אמנם בשני מקרים אלה אפשר לטעון שכל מטרת יהוא להראות איך מתקיימות נבואות אליהו אך בא המקרה השלישי, לאחר הבאת ראשי שבעים בני אחאב:
"ויבא המלאך ויגד לו לאמר: הביאו ראשי בני המלך. ויאמר: שימו אתם שני צברים פתח השער עד הבקר. ויהי בבקר ויצא ויעמד ויאמר אל כל העם: צדקים אתם. הנה אני קשרתי על אדני ואהרגהו ומי הכה את כל אלה. דעו אפוא כי לא יפל מדבר ה' ארצה אשר דבר ה' על בית אחאב וה' עשה את אשר דבר ביד עבדו אליהו".
גם במקרה זה מדבר יהוא על קיום נבואת אליהו אך הוא מוסיף ואומר לעם "צדקים אתם הנה אני קשרתי על אדני ואהרגהו ומי הכה את כל אלה".
ומסביר שם רש"י:
"כולכם בעיניכם צדיקים ומחזיקים אותי בחזקת רשע על שהרגתי את המלך ועתה ראו הנה אני קשרתי על אדוני ואהרגהו?! את כל אלה מי הכה? אני לא הרגתים אך מאלה תדעו אפוא כי גזרת המלכות היא עליהם וההורגם צדיק הוא ומקיים את מצות המקום".
הצידוק המוסרי
אנו רואים שיהוא בכל פעם מחפש צידוק מוסרי למעשיו שלכאורה הם מעשי רצח. הוא לא רוצה למלוך רק בכֹח, אלא הוא מחפש גם הכרה של העם שהוא איננו רשע וכל מעשיו הם לשם שמים.
אולי אפשר להגיד שזוהי גם מטרתו בבקשתו את יהונדב לבוא אתו ולראות בקנאתו לה'. יהוא רוצה להרוג במרמה את כוהני הבעל. מעשה כזה יכול להיראות רע מאוד בעיני הציבור. הציבור אמנם מכיר ברצח פוליטי להשגת המלכות, שהרי זמרי כבר עשה מעשה כזה כמו שאומרת איזבל ליהוא[7]. אך הציבור בישראל, שרגיל לעבוד את הבעל, לא יבין כל כך בקלות מעשה של הריגת כוהני הבעל, ועוד יותר כאשר מעשה זה נעשה במרמה, ע"י הבטחה "אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה" והבאת כוהני הבעל כאילו לשם עצרה לבעל. יהוא לא רוצה שהעם יראה בו רשע. יהוא מביא אתו את יהונדב בן רכב, איש ממשפחה חשובה, מכובדת וצדיקה, איש שציווה או יצווה[8] את בניו לפרישות מהחומריות ולנזירות. איש שכנראה יכול ליתן חותם מוסרי למעשיו של יהוא. וזוהי אולי מטרתו של יהוא בלקיחת יהונדב בן רכב להריגת כוהני הבעל, כדי לראות בקנאתו לה'. לאחר הריגת כוהני הבעל מסתיים תפקידו של יהונדב והוא אינו מוזכר יותר בקשר ליהוא.
מהלך זה עונה אולי גם לשאלה קשה נוספת העולה מתוך קריאת הפסוקים ונביאה בלשונו של הרב יגאל אריאל בספרו עוז ומלוכה[9]:
"יהונדב נודע לדורות כאדם צדיק ופרוש. מדוע איפה לקח אותו יהוא במרכבתו קבל עם בדרכו לבצע אל התרמית בבית הבעל? הרי הופעתו המשותפת עם יהונדב עלולה לסכל את מעשה המרמה שתכנן".
לפי דברינו לא קשה, יהוא לקח את יהונדב בכוונה קבל עם בבואו לעשות את מעשה המרמה, למרות הסיכון הכרוך בכך, יהוא עשה זאת כדי לתת תוקף מוסרי בעיני העם למעשה המרמה אותו הוא התעתד לבצע.
לסיכום: במאמר זה למדנו מי היה יהונדב בן רכב, ומדוע ביקש ממנו יהוא המלך לבא איתו לראות בקנאתו לה', ומה רצה הנביא ללמד אותנו כשהביא את סיפור המפגש ביניהם. יהוא חפש חותם מוסרי למעשיו ולכן הוא רצה שיהונדב, אדם חשוב וצדיק יעזור לו בדבר זה.
[1]רד"ק: ויברכהו – נתן לו שלום.
[2]רש"י.
[3]לא כמו הרד"ק, האומר שיהונדב אמר ליהוא "תנה את ידך" והוא זה שביקש להצטרף אל יהוא.
[4]עיין במפרשים שם.
[5]יעבץ היה אדם נכבד מאוד שעסק בתורה והרבה תלמידים כמוזכר במקור שהביא המצודות (דברי הימים א' ד' ט' – י') שעליו האריכו חז"ל בתמורה ט"ז ע"א.
[6]אפשר להגיד שישנו גם שלב רביעי בהריגת שאר משפחת אחאב המופיע בפסוק אחד בפרק י' פסוק י"ז.
[7]מלכים ב' ט' ל"א ורש"י שם.
[8]עיין דעת מקרא פה ובירמיהו (ובהערות) ועיין בסיפרו של הרב יגאל אריאל המובא בהערה הבאה.
[9]בפרק "כי בשגעון ינהג" על יהוא, עמוד 316.
