פניני געשמאק – חנוכה

פניני געשמאק – חנוכה
שלמה צבי יהודה ברנד




 פנינים לחנוכה 

  על חנוכה יש הרבה בספרי החסידות, הרבה מאוד. ודווקא משום כך קשה לבחור רעיון לדבר עליו. כל רבי בוחר לעצמו פן מסוים בחנוכה ומבאר אותו, אלו מדברים על ה"עבודה" ["עבוידע"] של חנוכה, ואלו מדברים על גודל ימי החנוכה, אלו על נס פך השמן, ואלו על נס המלחמה, אלו על טעות החשמונאים, ואלו על תיקונם, ועוד, ועוד…


למה אם כן, לחנוכה יש מקום של חיבה אצל הרב"ס אולי אפילו יותר משאר החגים?

אם תרשו לי אומר לכם את סברתי בעניין [טוב, גם אם לא תרשו לי אני מתכוון לעשות זאת בכל מקרה….]

חנוכה, איך שלא נסתכל על זה, מבטאת יותר מכל את היציאה מעומק המשבר. לא צריך לחזור על כל הסיפור של חנוכה כדי לראות את זה, אבל בכל זאת נחזור על הקווים הכלליים.

בחשכה לפני הנס זרים בעלי עוצמה שלטו בנו בארצנו ועשו בנו כרצונם ואפילו השפיעו עלינו את תרבותם המנוולת, ואת דרכי חשיבתם המקולקלים. רוח ההתיונות גברה ושום תקומה לא הייתה נראית לעין, ופתאום קמו החשמונאים נלחמו ביונים ונצחו כנגד כל הסיכויים. נס פך השמן – מצאו רק פך אחד קטן, והגיעו למבוי סתום, פשוט לא היה מספיק. עשו מה שיכלו והדליקו בו. ההמשך ידוע- נס מופלא, שמחה וששון ליהודים. זוהי חנוכה.

הבעש"ט – לפני שהוא התגלה עם ישראל היה בשפל איום, הבערות   והעמארצות הגיעו לשיאם, יהודי הכפרים חיו בחרדה מאימת הפריץ, ביזיונות רדיפות עלילות ופרעות היו מנת חלקם היומיומית של היהודים באירופה הארורה, והנה גם כאן באופן פתאומי הופיעו הבעש"ט ותלמידיו וגילו אור חדש, שהפיח רוח חיים חדשה בעם ישראל העשוק והמבוזה.

ממילא זה מובן, חנוכה והחסידות שניהם מבטאים את היציאה מהחושך המוחלט אל האור הגדול.

וכאן אנו מגיעים לעיקר.

קורה שאנחנו מגלים פתאום שאנחנו לא כאלה צדיקים, אנחנו מלאי חסרונות, המצוות שלנו לא מצוות: והעברות שלנו, ב"ה, עברות למהדרין. לפעמים אנחנו אפילו לא מספיק צדיקים כדי להצטער על מצבינו הרוחני, ואנחנו סתם נופלים לדיכאון. שום דבר לא מסתדר, אנחנו רואים את עצמנו מתדרדרים מדחי אל דחי ומבכי אל בכי, עולים כל מיני מחשבות כמו "אפילו להקב"ה לא אכפת ממני", ובכלל נראה כאילו שכל המציאות קמה ובועטת לנו בראש.

במקרה כזה אמר לנו האדמו"ר מאוז"יערנא [משושלת רוז"ין] אנחנו צריכים ללמוד מוסר מנרות חנוכה. בעת מיעוט הלבנה והתגברות החושך בסוף החודש, ובעת התגברות הדינים בתחילת הלילה, ובמקום שמעולם לא ירדה אליו השכינה -מתחת לעשרה טפחים, ובצד של פחיתות – הצד השמאלי- נצטוינו להדליק נרות.

ללמד אותנו, שאם רק נעשה את שלנו ונאמין באמונה שלמה שגם המציאות החשוכה היא מהשי"ת וזה לטובתנו, ואנחנו נצא מזה בעזרתו יתברך, אז יאיר לנו ה" יתברך גם את המציאות בעצמה ונצא מן המיצר אל המרחב בכוחות גדולים יותר לאין ערוך, שנזכה!

חנוכה שמח!

נגישות