אִנה לידו ושמתי לךָ
הרב יאיר רמר
כעמוד שדרה המעמיד את כל הגויה עומדים סדרי הזמנים הקדושים בתוך מערכת הזמן ומייצבים ומישרים את מערכת החיים בה אנו חיים, מרכזים הם את כל ענפי החיים אל מול ד' וממלאים אותם בערכם האלוקי.
מתחילים עכשיו אנו את סדר העבודה המיוחד של הימים הנוראים, עד שנגיע אל העמידה, "לפני ד' תטהרו", סדר של תשובה והשבת כל מרחקי החיים והסתעפותם אל שורשם.
שלש פעמים בשנה ישראל נקראים להשיב את העבודה לדביר ביתך, שלש פעמים עולים אל הר בית ד' ובידם עולות ושלמים, וכל עבודתם שבה ונקבעת במקורה.
אחת בשנה נכנסים אל הקודש פנימה, אל קודש הקודשים, כדי לשאוב משם מים טהורים לטהר את ישראל מכל טומאותם. ולפנינו ארבעים יום בהם משה עומד לפני ד' כדי לחלות פני ד' עד שיאמר "סלחתי כדברך", ארבעים יום של התרכזות וכינוס כל הנפזרים והשבתם אל ד', ומהם תמשך הלאה שנתנו הבאה עלינו לטובה.
כשם שבסדרי הזמנים ישנם עמודי אור המאירים את כל סביבותם כך גם בסדרי הנחלות ישנם מקומות המתנשאים בערכם ומרוממים את כל סביבתם, ערי המקלט וערי הלויים, ערים המסוגלות לתשובה וכפרה.בתוך סדר החלוקה השבטית והמשפחתית עומדות ערים אלו הניתנות לכהנים והלויים, שאין להם נחלה, כי אישי ד' הוא נחלתם. אין להם אחוזה ונחלה פרטית, אותה הם אמורים לבנות ולפתח, אלא נחלתם ואחריותם היא על בית ד', וכך בפיזור עריהם בין שבטי ישראל נוסכים הם בכל בתי ישראל את הערך הכללי האלוקי שבכל הסתעפויות החיים, בכל גווני הקרקעות ובכל סוגי הנחלות, יִפְעָם מה שמרומם מעל כל החלוקה הפרטית המוגבלת.
שש ערים מרכזיות ששוזרות את הארץ מהצפון לדרום, ומסוגלות הן להשיב את הרוצח בשגגה, שבהתרכזותו בצרכיו ובצרכי משפחתו יצא ליער כאילו זו נחלתו הפרטית, בלא לשים לב לסובבים אותו,תפקידו הייחודי באחוזתו השכיח ממנו את שייכותו אל הכלל ומחויבותו כלפיו. נבדל הוא מהתנועה הכללית וביצר לו מעמד פרטי שנפרד מאחיו בני ישראל, וכך אִנה לידו שגם פוגע בהם בלי משים.
"ושמתי לך מקום לנוס שמה"- נגזר עליו לנוס מפני אלה ששמים על לב אל המקום שאין בו נחלה פרטית, להיפגש עם הלויים שאין להם אלא את אישי ד' ולשבת שם עד מות הכהן הגדול,כי אין הוא ראוי למעלתו של הכהן הגדול מבניו של אהרן, הנושא את כל שבטי ד' על ליבו, ובמקום המיוחד הזה מתנשא הוא מעל נחלתו "ושב אל ד'", חוזר ומכליל את חייו בערך האלוקי הכולל כל, המתגלה בכל שבטי ישראל למשפחותיהם, ושם יכול לחזור לביתו ולמקומו ולהשלים את ישראל בעבודתו ובנחלתו.
בימים מופלאים אנו עומדים, בימים בהם משה רבינו עלה ונתעלה בראש ההר, בשייכות אל בתי המדרשות המלאים בלויים שפרקו חשבונות רבים אשר ביקשו בני אדם, כדי לעמוד לפני ד' לשרתו ולעבדו ולדעה את ד', ובשותפות בצבא ד' אשר נלחם את מלחמות ד' ובו כל יחיד משתף עצמו במסירות נפשו לעבודת ד' וישראל עמו.
וממעמד זה נמשיך תשובה ותיקון לכל פרטי חיינו עד שלא ידח ממנו נדח ויאמר לנו בשפה ברורה "סלחתי".
