אגרת הפורים

אגרת הפורים
חגים, חגים: פורים, ראש הישיבה מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, רבנים, שיעורים




 נכנס יין יצא סוד (עירובין סה) ומאוד אנו צריכים בחיינו שסודות הנעלמים יצאו ויתגלו.

ע”י גילויים של הסודות נכיר את עצמינו, נכיר את מה שחבוי בקרבינו. בשעה שאנחנו נבוא לאותה הבחינה של “לבסומי עד דלא ידע” (מגילה ז) נפטר לפחות לשעה מכל אותן הידיעות המטעות אותנו, המוליכות אותנו כשבויים ואין לפדות, כאסירים ואין להתיר, והידיעות המטעות הללו  הן מסתירות ממנו את היסוד.

 הבלא מפיק הבלא (שבת מא) ובסומא מפיק בסומא. מבוסמים אנחנו יותר מדאי מדמיונות חיצוניים, ובשביל כך אין אנו מרגישים את האמיתיות הפנימיות שלנו, את סוד האמת.

 סבורים אנו שבחכמתנו ובפקחות הפקחים שבנו באנו עד הלום , להיות לנו על כל פנים יתד וגדר ביהודה (עזרא ט), אתחלתא כלשהיא לאתחלתא דאתחלתא לגאולה, ואנו שוכחים כי לולא יד ה” בעל מלחמות זורע צדקות ומצמיח ישועות לא היו כל מפעלותנו פועלות מאומה. שוכחים אנו שהיד הסודית הזאת, זאת היא כל המפעל.

 שיכורים אנו מביסומים  שיש בהם כדי הטעיה, ובשביל כך אין אנו שמים אל ליבנו את חשבונו של העולם הגדול, של אותו עולם, שאדון עולם מנהיגו, ואנחנו יש לנו עמו ברית כרותה באלה ובשבועה, ברית מלח עולם השומרת על רוח ישראל ונצחו.

 ואותות ישנם בינו ובינינו, והאותות לא יעברו מאיתנו, לא יעברו מפנימיותינו, מעצם הויתנו, אות ברית קודש אשר שם בבשרינו, אות עולם הוא. וגם ערלי ישראל נקראים מולים (נדרים לא), מפני שכוח הברית הרי הוא מונח בעצמיותנו, ובשביל כך לא תועיל כל השתמטות, כל התנכרות, גם אם עד הדיוטא התחתונה ירד היורד במורד, לא יוכל להחליף את עורו, את גופו ונפשו. וודאי הרבה יסבול, הרבה תלאות וחרפות נוראיות ישא עד אשר ישוב אל אותה המחנה, מחנה ישראל, אשר עמה  הוא קושר באמת, עד אשר ישוב אל הברית הכרותה ברוח ובבשר, ושב ורפא לו.

 אות השבת הוא גם כן חתום בהאופי העצמי שלנו, לא יחשבו מחלליו אשר ממנו יצאו, שיוכלו לכחד את האות הזה מהם, חתום הוא גם כן במעמקי נשמתם. כל הויתם הפנימית דורשת מהם את ההתגלות של האות. הנשמה המתעלפת בתוכיותה היא סובלת את מכאוביה, וסוף כל סוף היא תנצח. אחרי סבל מרובה הכל מוכרח לשוב אל מקורו “ושמרו בני ישראל את השבת” וכל זמן שאינם שבים אל המקור נגד עצמם הם נלחמים, את עצמם את מכים ובוזים.

 יהיו לנו ימי הפורים הבאים עלינו לטובה, הימים אשר ברצון קיבלנו עלינו את זאת התורה, אשר מני אז קבלנו ע”י כפיית הר כגיגית, יהיו לנו אלו הימים בכל תפיסתם הכוללת, ימים אשר האמרה של “לך כנוס את כל היהודים”, צריכה להיות מצלצלת באוזנינו בצלצלי שמע, לימים שתפרוץ אצלינו ממחבואה היהודי, התודעה הפנימית שלנו. והתודעה הבאה מתוך מצפונה של הנשמה החבויה בכל נפש מישראל בקרבה פנימה, החסינה יותר מכל עזותן של ההעזות היותר חצופות, הבאות מתוך הגאווה הנבובה של הידיעות המטעות שהן מסבבות אותנו. נערטל את עצמינו פעם מכל אלה הידיעות, אשר גם בהיותינו מדברים על דבר עניינינו הכללים, גם בשעה שאנו אויבים את אויבינו ואנו אוהבים  את אוהבינו, גם בשעה שאנו עומדים על ההכרה של איבת העולם אשר לנגדינו מכל ההמנים שבכל הדורות, ובשעה שאנו מתמלאים אהבה לכל המצילים והמגינים שלנו- לכל המרדכיים שבכל הזמנים, גם אז יאפילו עלינו הידיעות המטעות את האור הבהיר, גם אז אנו חושבים בחובנו על דבר נצחונות פעוטים של כתה כלפי כיתה, מפלגה כלפי מפלגה, גם אז אנו מנוגעים בעקשנות לקחת את הטפל ולזרוק את העיקר, לדבר רק על קניינים פרטיים, מפעלים של זעיר פה זעיר שם, צו לצו קו לקו. ואנו שוכחים את סוד הגבורה והתפארת העליונה המעטרת אותנו, החבויה בתוכיות נשמתנו, התובעת ממנו את עלבונה, והמרעישה את כל יסודי עולם כדי להחיש את גאולתינו שלימה, אשר רק על ידה יראו כל אפסי ארץ את ישועת א-לוהינו.

 נגלה בא את אגרת הפורים הזאת בכל פלאותיה, העומדת ממעל לכל ידיעותיו הפעוטות, ונכריז על כוחו של ישראל המאוחד, המאחד את כל עם ה” לכל פלגיו, שהוא הסוד של היהדות הנצחית, שעל ידו נתרומם ונתנשא מעל לכל המכשולים אשר בדרך תחייתנו הלאומית.

 

והיה לה” לשם (ישעיה נה) – זו מקרא מגילה (מגילה י) ונכנס יין יצא סוד.

 

(מאמרי הראי”ה ח”א )   

נגישות