אורות הזמן

אורות הזמן
פורים


 

אורות הזמן

פורים

 

בס”ד, שבת פרשת ויקרא – זכור

 

“ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המולר מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה”.

“ויהי בימי – אינו אלא צרה, והיה – לשון שמחה”.

העבר של ישראל “ויהי בימי” הוא צרה, והעתיד “והיה” הוא של שמחה ותקוה – “והיה באחרית הימים”.

(מרן הרב הנזיר, אור הנצח עמ” פג)

 

פורים במחיצת הרב

כתב הרב שמעון גליצנשטיין ז”ל, מזכירו של מרן הרב זצ”ל בתקופת רבנותו בלונדון:

“בשני זמנים בשנה התגלה הרב בכל הדרת גדולתו, ונתגלה הזרם הרוחני של המעיין הנובע במלוא עוצמתו – בפורים ובליל חג השבועות. לא קל להעלות על הכתב ולתאר את הפורים במחיצתו של הרב, הוא היה כל כך עשיר ברוחניותו, עד שקשה להגבילו ולהכניסו במסגרת צרה של מאמר. לזה צריך להקדיש ספר רב כמות ואיכות!”

 (“מזכיר הרב”, עמ” י”ז – י”ח)

 

“לעשות פורים” – מרן הראי”ה קוק זצ”ל

ידענו מדברי חכמים אמיתיים שהארת פורים גדולה למאד וקדושה גדולה מאירה בו בעולם. ונראה שמתוך כך, מלמעלה, האדם נשמר אז מכל קלקול: כיון שהוא עסוק בשמחת פורים ואין צריך להיות כל כך על משמרתו, רק שלא יעבור ח”ו שום דבר מדברי התורה והמצוה, שח”ו אין עבירה – מצוה. אבל בדברי הרשות שראוי להשמר מהם בכל הימים… ביום הקדוש הזה משומרים אנו…

והנה ההארה הנמשכת ביום הקדוש הזה היא ממש מצד קדושת הגוף הישראלי. וזהו שקבלו מחדש את התורה מרצון מצד הגוף שלפני כן היה אנוס… שהמן הרשע רצה לשלוט בו, וכאשר היה די להם לישועה נפדה גופן מהכוחות הרעים…”.

)עולת ראיה ח”א עמ” תלט-תמא( 

 

דברי הרב השפיעו על תלמידו ומקורבו הגאון רבי יצחק הוטנר זצ”ל, וכך נכתב עליו:

“אחד מהיסודות שהדגיש וחזר והדגיש בכלים מכלים שונים היא הנקודה שקבלנו מפי סופרים וספרים שהגילוי במועד פורים הוא לא קדושת ההשגה של כנסת ישראלי ולא קדושת המדות של כנס”י אלא פשוט קדושת גופם של כנסת ישראל”.       

(ספר הזכרון לגאון בעל “פחד יצחק” זצ”ל עמ” ק”, ועיין פחד יצחק פורים עמ” צד)

 

ומקורות הרב נפרשו על בנו-יחידו רבינו הרצי”ה בשולי עולת ראיה, עמ” תפד-תפה:

לעשות פורים: “שהארת פורים גדולה למאד וכו” ע”כ המצוה אז לבסומי 

וממשיך אור גדול עי”ז כמבואר בדברי האריז”ל וכו””. פרי עץ-חיים שער 

פורים פרק ה: “ודאי שהיא הארה גדולה מאיד, שמתגלה הארת אבא אשר הוא 

טמיר וגניז מכולהו וכו”, והנה הארה הזאת לא היתה לא בשבת ולא ביו”ט 

אלא בפורים לבד וכו” כי תמיד נשאר הארה זו בזמן הזה של ימי הפורים, 

ולא תתבטל אף גם בחזרת תוך ז”א פב”פ, כי היא הארה אשר מעולם לא 

נהיתה כמוה וכו”, כי אותו היסוד של אבא הנקרא זכרם לא יסוף ולא יפסוק 

מזרעם של ישראל תמיד, כי בכל ימי הפורים האלה יהיה אותו הזכר קיים, 

ונתגלה אותה הארה” וכו”. שם פ”ו: “והנה ביום הגדול הזה, שיש אותה הארה 

גדולה, אנו רוצין שגם לזאת הנצוץ) של קדושה שבקליפה המחיה אותה (יגיע 

לו חיות לעצמו מזה ההארה, אבל לא שיגיע כ”כ להאיר לקליפה וכו”, ולעד”נ 

כי כשאנו ממשיכין אותו מוח בינה ברחל ע”י שתיית היין בריבוי גדול יש 

הארה גדולה שיהי” זה כח להאיר גם לנצוץ ההוא שבתוך הקליפה”. ושם בסוף 

הענין: “ולכן מצוה לשתות יין בפורים כי ריבוי החסדים דאבא ממתיק היין 

וכו”, לא ישתכר אלא יתבסם עד דלא ידע, כי במקום יין המשומר בענביו.

[ועיין עוד שם באורך דבריו].

 

* * *

ההסתרה הכפולה – מכתב לפורים ממרן הגרי”מ חרל”פ זצ”ל

בעזה”י תענית אסתר תש”ד לפ”ק

חתני בתי והילדים היקרים

כולכם שאו ברכה מאת ד”

מה שלומכם יקירי לבי הומה לדעת מכל אשר אתכם.           

הימים האלה נזכרים ונעשים. יש שהגילויים כ”כ גדולים עד שכל העולם אינו יכול להכילם ולכן הם בבחינת הסתתרות אבל אם הם מוסתרים מעין בשר שלנו הם גלויים ועומדים מצד העין שלמעלה זהו עומק דברי התורה ואמר ביום ההוא וגו” ואנוכי הסתר אסתיר את פני” שרבים לא הבינו וכי זו היא קבלת תשובה על ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה” לבא במסתורת יותר גדולה מסתורת כפולה הסתר אסתיר וגם והסתרתי על הקודם שאינו אלא הסתרתי אחת .

אבל דוקא המסתורת הכפולה היא הגלוי” היותר גדולה שמה שהיא מוסתרת היא מרוב הבהקותה וזה אסתר מן התורה מנין”י ואך בימים אלה הננו זוכים לראות ש את ההסתר אסתיר המסתורת הכפולה.

עינינו נפתחים עין נשר לנו ומתקיים הייעוד וראו כל בשר יחדיו כי פי ה” דיבר אשרי למי שזוכה בעצמו להכיל את ההארות הגנוזות האלה הנראות גם לעין בשר שלנו בימי הפורים.

וכשם שבמתן תורה נתמלא כל העולם בשמים כן מתגלה בחינת מרדכי” מריא דכי” כתרגומו מר דרור” ואנו חוזרים אל החן העליון שהיה בעת הבריאה שאמר הקב”ה עולמי עולמי הלואי תהא נושא חן לפני כדרך שאתה נושא חן לפני היום” ותהי אסתר נושאת חן.

ילדים חביבים תקבלו את הרצוף פה לשם משלוח מנות יופיע ד” עליכם הדר קדשו ואל תסתבכו אל הזהב הריק אשר אין בו אלא חיקוי קופית בלבד.

הנה חפצתי לכתוב בעצומו של יום רק שאין לנו ניב שפתים על הכל הבה נקוה לקיום דבר ד” ואשים דברי בפיך ובצל ידי כיסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ ולאמר לציון עמי אתה” אביכם המעתיר בעדכם חפץ רב טובכם והרמת צביונכם ועטרת תפארת עטרת תפארת תמגנך שמרו על המכתב הזה,

יעקב משה.

(נדפס בספר המדינה היהודית מאת נינו הרב יעקב משה ברגמן, עמ” 186-7)

 

 

נגישות