מה מיוחד בעמידה לפני הר סיני מבלי לקבל את התורה? ביאר האבודרהם, ע"פ דברי חז"ל, שישראל שעמדו רגליהם לפני הר סיני, פסקה זוהמתן, עצם העמידה גם מבלי קבלת תורה, ועל כך אנו אומרים "אילו קרבנו לפני הר סיני", זו מדרגה בפני עצמה – גילוי שכינה בפני כלל ישראל, רוממות הקדושה.
זה פסוק מפורש:
הרמב"ן כתב (רמב"ן בסה"מ ב") שכאן הודגש גם שלא לשכוח את הקולות והלפידים, וגדלו של עצם המעמד עוד לפני אשר שמענו את הדברים. גם בתפילת ר"ה אנו מדגישים: "בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת", ומכאן, שדברים אלו אינם רק "תפאורה" או סממן חיצוני, אלא חלק מהותי ממעמד נתינת התורה. והוסיף הרמב"ן במקום אחר (שמות כ" י"ז): ""כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים"" – שיהיה הנסיון הזה בטובה… ולכן אמר הכתוב, הטיב לכם האלוקים להראותכם את כבודו… כי העמים אינם חייבים לי ככל אשר ידעתי אתכם פנים בפנים" . לנסות אתכם – בעצם המעמד , שנתראו בפני הקב"ה כביכול פנים בפנים, וכך מדגישים בתפילה: "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים וגו"", ובמדרש תהילים ק"ה: "דרשו ד" ועוזו, אין עוז אלא תורה, בקשו פניו תמיד – הוא הלומד תורה בארץ ישראל", התורה היא הִתראות עם הקב"ה, ישנם מדרגות בהתקרבות אל ד", "פנים בפנים דבר ד" עמכם", וזו המעלה של העמידה בהר סיני, שגרמה לישראל שתיפסק זוהמתן, אשר עד היום הזה.
אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. והשאלה מתבקשת – הרי הקב"ה חיזר ליתן את התורה לאומות העולם, והם סרבו לקבלה, ובמה מתבטא הבחירה בנו? אולם, צורת הנתינה, באור פניך , פנים בפנים דיבר ד" עמכם, הסגולה המיוחדת של העמידה לרגלי הר סיני, עצם המעמד הגדול הזה לא היה הוא שתינתן לאומות העולם, מכאן מתחילה הבחירה, מהנכונות וההסכמה והפנים בפנים, שהוא מיוחד אך ורק לסגולת עם ישראל בלבד! (ואין הכוונה שהקב"ה רצה ליתן תורה לאומות ולא לעם ישראל).
כיון שקבלתם עול תורה – כאילו לא חטאתם מימיכם, ועל כך כותב בספר הרוקח, כי יש חובת שמחה מיוחדת בעצרת מפני שהוא זמן של מחילת עוונות ע"י קבלת עול התורה, וזה בנוסף לשמחת יום טוב שבכל הרגלים. ויתכן שזה גם פירוש נוסף לדברי הגמרא "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם", משום שיש בו שמחה כפולה, שמחת הרגל שמחת התורה, ושמחה של הכפרה.
ישראל שעמדו רגליהם בהר סיני. עמידה זה לשון של יציבות וקביעות, התורה מיצבת את האדם להיות קביעא וקיימא וכך אנו אומרים בפיוט האקדמות "קביעין כן תהוו בהנהו חבורתא", דברי תורה נטועים כמסמרות, יציבים ועומדים.
ויה"ר שנזכה כולנו יחד, להיות קבועים בתורה בהנהו חבורתא, ונזכה לקבל מחדש עול תורה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וכל אשר דבר ה" נעשה ונשמע.