בנה ביתך
בעניני החיפוש והמציאה
הקדמה
אחת ההחלטות המשמעותיות בחייו של האדם היא בחירת בת הזוג.
בפרקים דלהלן נלמד על כמה נקודות שעשויות להקל על חיפוש זה.
מצאנו בגמרא (יבמות דף סג עמוד ב): "כתוב בספר בן סירא: אשה טובה מתנה טובה לבעלה, וכתיב: טובה בחיק ירא אלהים תנתן. אשה רעה צרעת לבעלה".
ולעומת זאת בדברי רבותינו אנו למדים על הדרכים לזכות ב"מתנה הטובה", ובדברים אלה נעסוק בפרקים הבאים.
בכל אופן רציתי להזהיר את הקורא, שכותב הדברים לא הגיע להוראה וכל שכן שלא הגיע לעצה, ולכן יראה את הדברים כלימוד ולא כהוראה, יעיין בהם, יפלפל עם חבריו וידון לפני רבותיו, ככל לימוד תורה אחר.
גם אבקש את סליחת הקורא על היומרה לעזור, אם ליהודי אחד יעזרו הדברים, והיה זה שכרנו.
בטח בה" ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים לז).
מבנה הפרקים
א. הכנות עקרוניות לחיי הנישואין
ב. נושאים מנחים באופן עקרוני את החיפוש
ג. מה חשוב לחפש?
הכנות עקרוניות לפני החיפוש
אמנם מצאנו בדברי חז"ל שחתן מוחלין לו עוונותיו, אך מחילה איננה אלא נתינת דף חדש, הזדמנות חדשה לבנות בנין טהור ונעלה. אי אפשר לתלות את עצם הההתעלות בנישואין עצמם.
ההכנות לחיפוש כמובן כוללות את כל הבנין הרוחני והנפשי של החתן, המידות, יראת השמים, קשר התורה והדבקות בה".
בפרק זה נעסוק בעיקר בשתי הכנות שחיי הנישואין תלויים בהן באופן ישיר:
א. שמירת הקדושה בעניני עריות.
ב. הכוונה לשם שמים.
א. שמירת הקדושה
הברכה שמברכים באירוסין פותחת במילים "אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות". ובאר המהרש"א (כתובות ז:), שהקדושה תלויה בגדר מערוה, ולכן יש ליסד את בנין הקשר שבין איש לאשתו על שמירה זו מערוה.
מפורסמים מאד דברי הגמרא "דריש ר"ע: איש ואשה, זכו – שכינה ביניהן, לא זכו – אש אוכלתן" (סוטה יז.), אך הרבה פחות מפורסמים דברי רש"י שם, שהעמיד את כל הענין על שמירת הקדושה מעריות. כך כתב רש"י: "זכו – ללכת בדרך ישרה שלא יהא הוא נואף ולא היא נואפת".
בנין הקדושה האישי, ההשמרות מהחטאים הקשורים ליצרא דעריות, ומכל המערכת המביאה אליהם והקשורה איתם, היא בסיס נפשי חשוב לבנות עליו את קשר הנישואין.
נושא הקדושה, שלמות הברית ותיקונה דורש לימוד ארוך בפני עצמו. האריכו על כך בספרים. ראה למשל בספר יסוד יוסף (לדיין ר" יוסף מפוזנא) "אשר ליקט ואסף מספרים קדושים וקדמונים" (קיצור שולחן ערוך סימן קנא סעיף ז), ובמדות הראי"ה ערך ברית.
לעניננו נאמר שזה יסוד לחיבור הקדושה בנפש, שדורש גבורה "הכובש את יצרו", בא מקשר עמוק עם הקדושה, ומביא לקשר עמוק עוד יותר.
איננו באים לומר שכל חתן חייב שיהיה במדרגתו של יעקב אבינו, ואם לא, שלא יתחתן. הכוונה היא לשייכות אל שלמות הברית ותיקונה, במאמץ להיות שייך ככל שניתן למדרגה זו. אין לתלות את כל התיקון בנישואין, אלא ברצון ובמאמץ האישי לתיקון, שאז הנישואין יכולים לבוא ככלי מסייע.
כמובן, מי שכבר התחתן לא נמנעו ממנו דרכי התשובה והתיקון, אך הבנין לכתחילה
רצוי שיבוא מרצון וגבורה שקודמים לו.
ב. הכוונה לשם שמים
שנינו:
יש נושא אשה לשום זנות, ויש נושא אשה לשום ממון, ויש נושא אשה לשום גדולה, ויש נושא אשה לשום שמים.
הנושא אשה לשום זנות, עליו הכתוב אומר בה" בגדו כי בנים זרים ילדו.
הנושא אשה לשום ממון, עליו הכתוב אומר עתה יאכלם חדש את חלקיהם, חדש נכנס וחדש יוצא וממונם כלה.
הנושא אשה לשום גדולה, לסוף שמורידין אותו מגדולתו.
הנושא אשה לשום שמים, סוף שיוצאין ממנו בנים שמושיעין את ישראל.
משמע מדברים אלה, שכוונת הנישואין, הסיבה המניעה את ההחלטה להתחתן, ולהתחתן עם זו ולא עם אחרת, מכריעה את עתיד המשפחה. כוונה שלילית, לשם זנות, לשם יצר הרע, עשויה להביא ל"בנים זרים". כוונה של ממון וגדולה, שלפעמים יכולה להיות כשרה, ברכה אינה מביאה. כוונה לשם שמים מביאה לא רק ברכה אישית, אלא גם הצלחה ציבורית.
כיון שפרקים אלה אינם עוסקים בהדרכת חתנים ונשואים, לא ננסה להבין מה תפקיד הכוונה לשם שמים בתוך מערכת הנישואין, רק נעיר כאן, שאף שדברי חז"ל נראים כעוסקים בזמן הנישואין בדווקא, גם מי שכבר התחתן, ולא לשם כוונה נעלה, יכול לחזור בתשובה ולהעלות את ערך נישואיו.
מהי כוונה לשם שמים? כיצד מגיעים לכך שמעשיו יהיו לשם שמים? אלו דברים עמוקים העומדים ברומו של עולם.
הרמח"ל מעמיד את הכוונה לשם שמים כפסגת החסידות (מסילת ישרים פרקים י"ח – י"ט), שדרך ארוכה יש לעבור עד שמגיעים אליה. גם הראי"ה האריך להסיר משוכות העומדות בפני מי שבא למסור את עצמיות חייו לשם שמים (מוסר אביך פרק ב" ועוד). וכבר כתב הרמב"ם (שמונה פרקים פרק ה"): "ודע שזאת המדרגה היא מדרגה עליונה מאד וחמודה, לא ישיגוה אלא מעט מזער אחר הרגל גדול, וכשתזדמן מציאות האדם שזה ענינו, אני אומר שהוא למטה מן הנביאים".
בשורה התחתונה, לא כל אדם מגיע לכך שכל מעשיו יהיו לשם שמים.
הדרישה לשאת אשה לשם שמים, שעולה מדברי חז"ל, נראה שנוגעת בנקודה אחרת. מכל אדם נדרש שלכל הפחות את הכיוון הכללי של חייו יכון לשם שמים, את המטרה הכללית של החיים יקשר לרצון האלוקי, גם כשבפרטים הקטנים עדיין אינו מסוגל לעשות הכל מתוך כוונה צרופה לשם שמים. כיון שהנישואין נוגעים בנקודה כללית ביותר בחייו של האדם, חיוני שכוונתו בהם תהיה לשם שמים.
נושאים שמנחים באופן עקרוני את החיפוש
בפרק זה נעסוק במחשבות שמלוות את המחפש, לא כבירור על אפשרות זו או אחרת, אלא כסימון הייעדים העקרוניים לחיפוש בכללותו.
מדוע אתה רוצה להתחתן? שאלה זו מאד עקרונית, וקודמת לשאלה עם מי אתה רוצה להתחתן. גם ההכרעה עם מי להתחתן תלויה בשאלה זו, שכן התכונות הנדרשות מכל הצעת שידוכים צריכות להמדד לפי מטרת הנישואין.
כך יש לנהוג בכל שאלה: גיל, גובה, חן ויופי וכו" – עד כמה הם מהווים מדד לבחירת בת הזוג תלוי בשאלה עד כמה דברים אלה מהוים שיקול במימוש מטרת הנישואין.
שני נושאים חשובים להבנת מטרת הנישואין הם:
א. כוונה לשם שמים.
ב. ידיעת "צורת הבית ותכונתו".
א. כוונה לשם שמים.
כבר הזכרנו קודם את דברי חכמינו, שהנישואין צריכים להיות לשם שמים. כאן אנו באים לשאלה המעשית, כשיהודי רוצה לשאת אשה כדי לעשות נחת רוח ליוצרו, מהי נחת הרוח שיש לעשות ליוצרו בנישואין.
רוב הדברים דלהלן שייכים למציאות הרגילה, שעליו לשאת אשה "בת בנים".
בנישואין יוכל לקיים:
מצוות קידושין.
מצוות פו"ר.
מצוות "לא תהו בראה לשבת יצרה".
"ולערב אל תנח ידך".
יוכל להרבות בנשמות עם ישראל בארץ הקודש.
"שיהיו לו בנים לעבודת בוראו, עוסקים בתורה ומקיימי מצות בישראל".
שלא יהא יצרו מתגבר עליו, שתהא פת בסלו.
יהא שרוי בחומה, בתורה וכו".
"כי מי שיודע קצת בידיעתו יתברך, הוא יודע שעקר התענוגים והשעשועים של השם יתברך הוא רק שאנחנו מעולם הזה השפל נגדל ונקדש שמו יתברך, וזהו עקר התענוגים והשעשועים של השם יתברך, כמו שכתוב: "ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חמר" וכו", כי השם יתברך יש לו שרפים וחיות ואופנים ועולמות עליונים, שהם עובדים אותו יתברך, ואף על פי כן עקר התענוג והשעשוע שלו כשעולה למעלה העבודה של עולם השפל הזה. ועל כן צריכין להשאיר אחריו בן או תלמיד, כדי שישאר דעתו למטה, שיאיר בבני עולם הזה השפל". (ליקוטי מוהר"ן מהדורא תנינא סימן ג אות ד).
"ואין אדם בשלימות (=טבע הבריאה הרוחני של האדם) כאשר אין לו אשה" (חדושי אגדות למהר"ל יבמות עמ" קל"ג).
כפי שכבר הזכרנו לא כל אדם מגיע לדרגה שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אך רצוי מאד שהמעשים הכלליים יבואו מתוך מגמה כללית של חיים לשם שמים, כפי שלמדנו מדברי חז"ל. כך גם רשימה זו של מצוות (שאפשר להוסיף עליה) צריכה לעמוד במקום חשוב בסימון מטרת הנישואין.
ב. ידיעת "צורת הבית ותכונתו".
נושא שני, חשוב ביותר, שצריך ללוות את המחפש בחיפושיו הוא סימון המטרה של המאפיינים הבסיסיים של הבית.
אמרו רבותינו באיכה רבה (פרשה ג", ט"): "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו, עול תורה, עול אשה, עול מלאכה".
המושג "עול" מבטא מחוייבות, תפקיד, עבודה. זו הגדרה משמעותית של חז"ל, שמלמדת על מהותם של הנישואין. בנושא זה צריכים להאריך בעיקר בפרקים הבאים, של הדרכת החתנים והנשואים, וכך אכן עושים. במדפי הספרים התורניים ספרים רבים המכוונים את דרכו של זוג נשוי לעבודה זו.
בשלב זה של החיפוש חשוב שידע המחפש שהוא אינו עומד לקבל מן המוכן את האשה שיוכל לחיות איתה בשלום ובשלוה והיא תמלא את כל רצונותיו ושאיפותיו, יהיה צורך לשאת בעול, עול של דו שיח, הקשבה ודיבור כדי להתאים את העולמות ולהגיע למצב של שלום ואהבה.
כמובן, לא צריך להבהל מעול ומעבודה. גם בענינים קשים מאד על הנפש, כמו תיקון מידות, כתב הראי"ה: "…ואחרי הרצון והקבלה לסבול מרירות הסם אין זה דבר מוכרח שיהיה דוקא סם מר, כי הרבה סמים מתוקים ישנם…". גם מצאנו בכתביו את הביטוי "העול האהוב". לא נוכל להאריך כאן בנקודה זו, רק נאמר שכשעול מתאים לטבעו של הנברא, הוא אינו רואה בו מעמסה כלל.
עול התורה יכול להיות לנו משל לנקודה זו. הלומד בתחילת דרכו רואה את הלימוד כמנוגד לטבעו, והלימוד קשה עליו מאד. בהמשך דרכו נהנה הלומד לא רק מהלימוד אלא גם מהמחויבות הפנימית והמעשית אליו, כפי שבכל יום אנו מתפללים "והערב ד" אלוקינו את דברי תורתך בפינו ונהיה… לומדי תורתך לשמה…". כך גם ביחס לעול האשה, בתחילה יתכן שיהיה בזה מאמץ, אך משיתרגל לקיום מצוה זו, גם העול ישמח אותו.
הדברים חשובים ביותר בדור זה שלא רבים זוכים בו להכיר את צורתו הנכונה של בית בישראל. בשלב החיפוש חשוב שנדע שאיננו מחפשים את ההזדמנות המושלמת לשלום ושלוה, אלא את בת הזוג שאיתה נוכל להתאמץ ולעמול על השלום, ו"יגעתי ומצאתי – תאמן".
מה חשוב לחפש?
בהתאם למבנה הכללי של הנפש והמחשבות העקרוניות המלוות את החיפוש יש לעשות גם את החישובים הפרטניים, האם לשאת אשה זו או אחרת. בפרק זה ננסה לתת דגשים בשתי השאלות החשובות – מה לחפש ומה לא לחפש. מובן שאין הדברים בגדר הלכה פסוקה, ובפרט שכותבם לא הגיע לדרגה המתאימה. הדברים נועדו לקריאה, למחשבה ולהסקת מסקנות מתוך לימוד תורה ושימוש תלמידי חכמים. "אזן מלין תבחן, וחך אכל יטעם לו".
ככלל, דומה שבנושא החיפוש יש לתת משקל גדול לבטחון בה", כיון שבמבט של מי שאינו תולה בה" יש כל כך הרבה מה לחשוש. בטח בה" ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה.
מעבר לכך שהבוטח בה" יעזר מגבוה על בטחונו, יש בבטחון בהקשר זה גם ענוה שאינו יודע מה נכון עבורו, וגם זו סיבה לברכה, "וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום".
נוסף על כך, לרוב, החיפוש שאינו בא מנקודת בטחון בה", בא לחפש התאמה מוקדמת, ואינו לוקח בחשבון שעיקר ההתאמה תבוא על פי העבודה הזוגית שלאחר הנישואין, וכפי שהזכרנו בקיצור בפרק של "צורת הבית". מנקודת הנחה זו נובע פתגמם של יועצי הנישואין "אין זוג לא מוצלח, יש זוג לא מודרך", וכדאי שהבנה זו תהיה גם כרקע לחיפוש בשלב המוקדם ביותר.
מה חשוב?
מידות טובות, חסד, עין טובה, הקשבה לזולת וכד", אלו יסודות לכל קשר בין אנשים, ונחיצותם גבוהה במערכת הנישואין.
יראת שמים, נאמנות כלפי הבורא שממנה נובעים כל מעגלי המחוייבות, מצוות שבין אדם לחברו ושבין אדם לקונו.
כיוון רוחני תואם. אין צורך שיהיו זהים ממש בכל השקפות העולם והחיים. אפשרי שגם בתחום זה יהיו נושאים שנויים במחלוקת, גם בתחום הרוחני וגם בתחום המעשי, אך חשוב שהחיפוש והחתירה בעבודת השם, בתורה ובמצוותיה יהיו בעלי אופי מרכזי משותף.
מה לא לחפש?
ישנם דברים שחשיבותם פחותה מהדברים העקרוניים שמנינו לעיל, ובהם דברים חיצוניים כמו ממון, מראה, גיל, גובה וכו". אין המדובר כאן על נושאים אלה.
כאן נעסוק ב"מעכבים הרוחניים":
1. לא לדמיין את הבית. כיון שבית הוא שדה שעובדים בו עבודה רוחנית ממושכת ומאומצת, קשה לדמיין כיצד יראה וכיצד יראו פירותיו בעוד 20 שנה ויותר. כך גם אין לחפש אשה שמתאימה לאיזו משימה משותפת (מחוץ לבית), שהרי יתכן מאד שכוחותיה הנפשיים או הפיזיים לא יאפשרו את המשימה הזו בשלבי גידול הילדים וכו".
2. אין לחפש אהבה "עזה כמות" לפני הנישואין. המגבלות, ההלכתיות של "להתרחק מהנשים מאד מאד", והנפשיות, של החשש מאכזבה עמוקה, מונעות את התפתחות האהבה ברמה שכזו, וטוב שכך. בשלבי הנישואין תבנה אהבה.
בפרט לפי התפיסה שאהבה תלויה בנתינה ולא בקבלה, כפי שכתב ב"מכתב מאליהו", ברור שאין שום צורך ברגש עמוק לפני ההכרענ להתחתן. "ותהי לו לאשה – ויאהבה".
3. אין לחפש שלמות. כשם שהאדם הבוגר מודע לכך שהוא איננו מושלם, כך גם האשה המוצלחת ביותר לנישואין היא לא האשה ה"מושלמת". לכן אין להבהל מחסרון זה או אחר שמזהים, אצל כל אדם ניתן לזהות חסרונות, ואין זה אומר שאי אפשר לחיות איתו באהבה ובשלום.
האשה האידאלית במציאות האנושית בעולם הזה, היא דוקא זו שישא בעול שלה, יתן לה בכל נפשו ובכל מאודו, ואז גם יאהב אותה ויהיה שרוי בברכה כדברי הגמרא ביבמות (סב:), כי ע"י האשה יש קבלת ברכה (מהר"ל חידושי אגדות שם, ע"ש).
שיהיה בהצלחה ובכל הברכות, ובעזרת השם, בשמחות!
אשמח לקבל הערות מכל הסוגים והצורות.
