החרוב כמשל

ישנם גידולים וישנם גידולים, ישנם גידולים טובים וישנם גידולים לא טובים. כשאנו באים להסביר מהו גידול טוב צריכים אנו להבין שאין אנו בודקים מבחינה רדודה של 'כמה זמן לוקח לעץ לגדול', משום שאין זמן גדילת העץ שיקול להגדרתו של גידול טוב או לא טוב.  המדד לגידול טוב הוא בחינה אחרת ממהירות של זמן, שהרי מדדו הוא איכותו של דבר ולמרות שהננו מחכים הרבה זמן אין דבר זה מונע מלהגדירו כגידול טוב.

בנין שלא משקיעים ביסודותיו השקעה מרובה וחוסכים בחומרים וממהרים לבנות בנין כמה שיותר גבוה הרי הוא באיכות ירודה למרות שלפנינו בנין במלוא פאר והדר, שהרי רעידת אדמה הקלה ביותר תערער את יסודותיו (שאינם) ותגרום לנפילתו. אולם בנין שמשקיעים ביסודותיו השקעה ומחשבה מרובה הרי לעינינו נראה שהנה מתבטלים הם העובדים וחסרי מעש, ברם, זו היא הדרך האמיתית שאין ענין לראות דבר מידי, דבר אמיתי הרי הוא בדיקה של איכות וכמות הזמן שנשאר לאחר מכן.

במסכת תענית בדף כג. מובא סיפור על חוני המעגל:

כל עיקר ענינו של עץ החרוב הוא הטבה לא לשותל אלא רק לבניו ואפילו לבני בניו כמובא בסיפור, וזהו יחודו של החרוב שהרי הוא בבחינה של גידול טוב למרות שאם נשאל את השותל, 'מפני מה אתה שותל? והרי אתה לא תהנה ממנו?' הרי זו שאלה של גידול לא טוב, משום שגידול טוב איננו מדד אם אתה תספיק לאכול אותו או לא, אלא מדדו הוא בענין ההטבה מאחד לשני וע"י כך שמשריש גם השני את טובתו של הראשון כלפיו, שהרי בא לעולם למציאות בו ישנו חרוב אף הוא יגרום לכך שמציאות נכדיו תהיה בצורה כזו שיבואו ויהיה בעולם מציאות עם חרוב, מציאות עם גידולים טובים.

וכן גם הצדיקים למרות שיש תקופות להם התורה היא מור עובר שהוא בבחינת "מר" עדיין, בעתיד, בדורות הבאים, הרי אנו רואים בהם גידול טוב שנובע מנטיעה של יסודות חזקים.

וכן גאולתן של ישראל, אלפיים שנות גלות סבלו אבותינו, מגלות בבל דרך מסעות הצלב עד השואה האיומה. והיינו ככבשה המנסה להימלט מידי צפורני הזאב ולקול צחוקם של אלו המנסים לאבדנו מן העולם. אולם, אנחנו שרדנו והם לא, ויתרה מזאת, ע"י הגלות למדנו את ענינו של החרוב (למרות שאותם אנשים שסבלו בגלות ע"י מסעות הרג ונקם לא זכו לדור בו אנו זכינו).  והכל מתוך חפץ הטבת הדורות הבאים.

כל ענין ההטבה הזאת נובעת מהנטיה הלאומית בישראל שנכון שאין עדיין גידולים גמורים, אבל מתוך נטיעה שורשית ועמוקה באדמה הרי לבסוף חוזים אנו, דורנו, בגאולה השלמה. ונמצאים אנו בחודש בו חזרה מלכות לישראל ע"י כינונה מחדש של "כנסת" ישראל בארץ הקודש.

ברם, כמו בסיפור על חוני המעגל גם הנכד שהגיע לעולם למציאות בו ישנו חרוב וזכה להטבה מסבו שאינו זכה לכך, הרי גם הוא מפנים זאת ושותל אף הוא את עץ החרוב, את הגידול הטוב, שלמרות שהוא עצמו לא יהנה ממנו אולם נכדיו בדורות הבאים יזכו לטעום ולאכול מפרותיו.