הרמטכ"ל משה בוגי יעלון –יום ירושלים תשע"ג- היכל ישיבת מרכז הרב
ברשות.. ואחרונים חביבים תלמידי ישיבת מרכז הרב, את הבוקר התחלתי בסיור בפיקוד הדרום, בעיר באר שבע. במקום בו לפני למעלה מ3800 שנה נטה אברהם אבינו את אוהלו ורכש את הבאר. המשכתי משם לסיור בעוטף עזה ונחתתי ליד קיבוץ כיסופים, כיסופים למה? בדרך הנה נכחתי בחופה, שבה החתן כמו כל חתני ישראל לדורותיהם אמר את הפסוק אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.
והנה אנחנו כאן, בירושלים הבנויה לאחר שבמשך אלפי שנים, יהודים באשר הם לדורותיהם התפללו לשנה הבאה לירושלים הבנויה. בירושלים יש בתים יש שכונות ורחובות, אבל מעל הכל ירושלים הפכה למקום הכיסופים של העם היהודי במשך אלפי שנים. ואנחנו זכינו, אנחנו בדור הזה זכינו לראות את ירושלים בתפארתה, לאחר שחוברה לה יחדיו, לראות את ירושלים הבנויה. והזכות הזו שבה זכינו היא גם חובה. המשורר חיים חפר כתב עם שחרורה של העיר במלחמת ששת הימים – "ואף כי לוחמינו הסתערו כאריות, לא הם לבדם פרצו את שער האריות. כי איתם צעדה חטיבה שלמה, של אנשי מצדה, ולוחמי בר כוכבא הגיבורים והאמיצים, וליד אלה שמענו היטב את הצעדים של כל אלו שמתו, מכיוון שהם יהודים, והשיר שעל שפתם כמו מסעיר את דמינו, יבנה המקדש במהרה בימינו." 1897 שנים חלפו עברו להם מאז הצית טיטוס את ירושלים ומקדשה, ועד לשחרורה ע"י צנחני צבא ההגנה לישראל שהגיעו אל כותל הדמעות והלבבות של העם היהודי. 1897 שנים שכולם אינם אלא רצף של מאבק העם היהודי, כיסופיו עד לגאולה בדור הזה שבה אנו מכים שורש בירושלים ובונים אותם. בונים אותה פיזית, ובונים אותה רוחנית. ולכן זו חובתו של דורנו, חובתו של דורנו הדור שזכה לראות בגאולתה ובנייתה של ירושלים, להגן עליה, לשמור עליה, לפתח אותה, לבנות אותה.
ראש ממשלתה הראשון של מדינתנו דוד בן גוריון אמר – ערכה של ירושלים לא ניתן להימדד ולא להישקל ולהיספר כי אם יש לארץ נשמה הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל, ונשמה אין מחלקים! חג ירושלים שמח!