חישובי קיצים

חישובי קיצים
הרב יהודה וינגוט




 

חישובי קצים

 

הנה בא חדש תמוז, בו מתחילים ג' השבועות, ולנפשות נכאבות המצפות לישועה, ראיתי לכתוב קצת בענין חשובי קצים שיש ברבותינו.

 

הנה בענין חשובי קצים, יש קצת דעת חלוקות בזה שיש אומרים שיש לחשב, אך ראשונים רבים רבים חשבו קצים, ראה רשימה ארוכה מאוד בהקדמה לשו"ת מן השמים, מה שהביא הרב מרגליות זצ"ל. (בפרוייקט השו"ת תמצאו בתשובה ע"ב שם שאל מהר"ם מרוטנבורג על הקץ)

 

ורציתי פה לתת כמה נקודות לבאר שיטת המחשבים, על מה ולמה לחשב ומה תועלת יש, וכי לא עדיף לצפות לביאת המשיח כהבטחת תורתנו כי בא יבא ולא יאחר (חבקוק ב, ג)

 

ונראה לעניות דעתי כמה הסברים, חלקם הסברים וחלקם לכל הפחות דברים טובים שיוצאים מחשובי הקצים.

 

א) פרוש ובאור התורה.

הנה ענין הקץ מופיע בתורה כהבטחה לעתיד בכמה מקומות, ובספר דניאל נרמז הקץ ונחתם שם.

 

והנה אם אין רצון התורה שיתנו באור לפסוקים, מה זאת עשתה כן התורה לרמוז כן? וכי לחנם כתיבי הני קראי. ודאי לחכמי לבא אתמסר. ואע"ג דבאורח סתים הם כתובים, אף אין הכרח לחכימי ליבא למימר באורח גליא לכל אינשי את אשר הופיע ברוחם לבאר הקץ הנרמז. [=וכי לחנם נכתבו פסוקים אלו? בטח נמסר פרושם לחכמי לב אע"פ שכתובים בצורה נסתרת ואף החכמים לא חייבים לגלות לכל אחד מה שיודעים. הערת העורך]  (וכעין הגאון מוילנא שרמז הקץ והשביע שלא לגלותו) ועוד שמא נסתם כדי לא לייאש לבות בני אדם הרחוקים.

וודאי שמקימים בזה מצות תלמוד תורה, וחדוש חדושי תורה בגלויה.

           

 – זהו לענ"ד רובד בסיסי להבנת הענין. אלא שבאמת יש להרחיבו, שכן הרי באמת מצינו לגדולים רבים שחשבו וטעו, ומה יש לעמוד עוד.

 

-ועוד יש לשאול, אולי אפשר לתת בגדר אפשר טעם למה רצה כן הקב"ה, לתת רמז, שיש טועים בו?

 

ועוד שמצינו מרבותינו ששאלו על ענין הקץ לאו דוקא ביחס לברור פסוקים "ורבינו יעקב איש תם דסליק לעילא ושאיל שאלתא על הקץ הברור שאין לדחותו, וכן בהערת הרב מרגליות לשו"ת מן השמים דלעיל ושם מובאים עוד ראשונים ששאלו.

 

ב) פעולת התורה. 

הנה ידוע שהתורה פועלת רבות בסגולתה האלוקית שנתן בה ה' להיות בונה שמים חדשים, ומייסדת מהלכים. אם כן יש לומר שע"י חשובי הקצים, שהופכים להיות פרוש לתורה, נפעל בזה ענין אמיתי של קרוב הקץ.

       

וגם אותם התאריכים שלא נתקיימו, כבר נודע שאם לא היתה בם גאולה שלימה, אך עכ"פ אבן דרך וראש פנה היו בהם תמיד, (ובאמת מתוך אותו ענין היתה שייכות שתגלה הגאולה השלימה לו זכינו) א"כ יש לומר שחלק מענין גלוי ראש הפינה היתה ע"י אותם בונים ת"ח שבנו בנינה של תורה.

 

 

 

ג) עוד ענין לענ"ד הוא ענין הצפיה.

מצות הצפיה לישועה היא מצוה בפני עצמה, הכתובה בנביא, ומופיעה בחז"ל, שה' חפץ שנהיה מצפים לישועה.

 

וככל מצוה שישנה שיש ענין בהרחבת המצוה וקיומה בהדור, הן מי יודע מחשבות בני האדם אשר רואים בהארה ורמז פתח תקוה, וכך מקיימים בהדור ולא מתרשלים במצות צפית הישועה. כמובן, שמצד זה יש "תפח עצמותן" לאותן שאומרים שכיון שלא בא שוב לא יבא. אך לא מפני זה נמעט במה שמוסיף לקיים מצוה קדושה זו.

 

ד) ענין נוסף שראיתי מוזכר, הוא כמים קרים לנפש עיפה הכואבת את צרת השכינה ומצפה לישועה.

 

וכאן ראיתי להעיר בענין שדברו האמוראים ייתי ואחמיניה וייתי ולא אחמיניה, שחס וחלילה וחס ושלום לתלות חולשה באמוראים גדולי עולם והענין צריך להבין כענין של אופי הנפשות, שיש אמוראים שידעו בענין נפשם שאינה מתאימה לחיות חייה בעקבתא דמשיחא, וכעין שחוני המעגל כד חזא דלא מוקירין יתיה אמר או חברותא או מתותא ואסתליק.

 

יהי רצון שנראה בקרוב את בית המקדש בבנינו ותהא השנה הזאת שנה "מ"כ"ו"ן לשבתך פעלת ד'", (איתא ש-"ן" בגימ' ת"ש).

 

נגישות