פרשת משפטים עוסקת בחלקה הגדול בדינים ומשפטים של היחס בין איש לרעהו בדיני ממונות.
יש מקום להבין מה החשיבות הגדולה שראתה התורה להאריך בזה כל כך, ומדוע זה הדבר הראשון הכי חשוב הכי מתן תורה שקראנו בשבת שעברה.
רש"י בתחילת הפרשה כותב שכל מקום שנאמר "ואלה" מוסיף על הראשונות, דהיינו התורה רצתה להדגיש לנו שגם כל דיני המשפטים נאמרו למשה מסיני, ויש כאן לימוד גדול וחשוב, כי היינו יכולים לחשוב שהתורה מתעסקת רק עם ענינים עליונים ונשגבים, אבל בכל ניהול החיים המעשי של הדברים הקטנים של הלכות שכנים ונזקי אדם לחבירו וכו' התורה נותנת לנו את האפשרות לנהל אותם כראות עינינו ולכן באה התורה והדגישה מיד אחר מעמד הר סיני את פרשת משפטים שנבין שזה מסיני בדיוק כמו זה.
אבל זה עצמו טעון ביאור, למה היה חשוב לתורה לסדר לנו את הדינים האלה, וכי בענינים אלה לא יכולנו להסתדר לבד ע"פ שכל אנושי כמו שמקובל בכל העולם?
אלא שצריך לדעת שיש במשפט שתי בחינות, הבחינה הראשונה הפשוטה יותר היא, סידור בסיסי של העולם שלא יהיה בלאגן כמו שנאמר "אלמלי מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו"- דהיינו צריך סדרי משפט תקינים לניהול העולם בצורה שיהיה נעים לחיות בו.
אך יש גם ענין נוסף מורכב הרבה יותר, הגמ' במסכת שבת בדף י. אומרת: "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית" מה הקשר?
הפסוק הראשון בתורה פותח במילים: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" למעשה בפסוק זה גלומה הבריאה כולה שכן כבר כתוב שה' ברא הכל- "את השמים ואת הארץ" (וכל תכולתם), אלא שבסוף הבריאה הזאת עדין הכל היה תוהו ובוהו, ובשאר ימי הבריאה עסק ה' בסידור הבריאה, ה' הבחין והבדיל בין אור לחושך, בין מים למים וכן הלאה, ה' תיקן את הבריאה (בשפת המקובלים העלה את הדברים
מעולם התוהו לעולם התיקון).
אלא שה' לא סיים את כל מלאכתו, הוא השאיר לנו בכוונת תחילה חלק מהתוהו, כדי שגם אנחנו נתקן ונהיה שותפים במעשה הבריאה, יש כל מיני דברים במציאות שמופעים בצורה לא מסודרת ועל בני אדם מוטל התפקיד לסדר אותם.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא סיכסוך בן בני אדם, סכסוך כזה הוא חוסר סדר במציאות ועלינו לדאוג לישר ולתקן אותו- ואיתו את המציאות, התורה היא הסדר של העולם בעזרתה סידר רבש"ע את כל המציאות ("קוב"ה איסכיל באורייתא וברא עלמא"), ובה גם הקב"ה הדריך אותנו איך להמשיך לסדר את המציאות בכל התחומים ובניהם גם במערכת היחסים המשפטית שבין אדם לחבירו.
לכן כל דיין שדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף לרבש"ע במעשה בראשית כיון שהוא ממשיך את מה שה' עשה בבריאת העולם- את סידור המציאות.
אדם שניגש לכל מערכת משפטית אחרת מלבד משפט התורה, אומנם יכול לקיים בכך את הבחינה הראשונה שהזכרנו לעיל של מניעת הבלאגן ע"י סידור של המלכות את מערכת המשפט שקובעת חוקים שרירותיים לשפיטה וסידור של החיים.
אך שום מערכת חוקים תהיה אשר תהיה מנדטורית עותמאנית או בריטית לא תוכל להיות המשך של סידור העולם שקבע רבש"ע- מלבד מערכת החוקים שאליה הוא הנחה אותנו בתורתינו הקדושה.
לכן פשוט וברור שעל כל יהודי ירא שמים אשר רוצה להיות שותף עם רבש"ע במעשה שמים וארץ ובתיקון ושיכלול העולם לפנות ולהזדקק בשעת הצורך אך ורק לבתי דין אשר שופטים על פי דין תורה ולא בצירוף של שום חוק או משפט אחר.
[1] מבוסס על שיחה ששמעתי מפי הרב אליהו מאלי בליל שבת קודש פרשת משפטים התשס"ז.
