יחזקאל/ מבוא[1]
ננסה לעסוק במבוא זה ביחזקאל עצמו, בתקופתו, ביחוסו ובנבואתיו וספרו.
יחוסו
* רד"ק א,ג בשם תרגום ירושלמי "בן בוזי"- שהיה בנו של ירמיהו הנביא, וירמיהו נקרא בוזי כיון שהיו ישראל מבזים אותו.
* גם את יחזקאל וגם את ירמיהו יש המיחסים אל רחב הזונה, "שמונה כהנים ושמנה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם ירמיהו חלקיהו ושריה ומחסיה וברוך ונריה וחנמאל ושלום" (ספרי בהעלותך פיסקא כ"), "יחזקאל היו ישראל מזלזלים אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא הוצרך הכתוב ליחסו היה דבר ה" אל יחזקאל בן בוזי הכהן ירמיה היו מזלזלים אחריו ואמרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיהו בן חלקיהו" (ילקוט שמעוני ירמיהו א" רנ"ז, פסיקתא דרב כהנא- י"ג י"ב)..
* בשה"ש רבה (פ"ז, ח") יש ביטוי שיחזקאל אומר: "כך מקובלני מישעיהו רבי"- משמע שהיה תלמידו של ישעיהו הנביא.
* לפי האברבנל היה בין מוסרי התורה, אך הרמב"ם לא מנה אותו אלא את ברוך בן נריה- בן דורו.
יחזקאל עצמו
* לקמן נראה שספר יחזקאל מאוד מסודר במחינת מסירת הפרטים והרבה מאוד נבואות מתאורכות בצורה מדוקדקת, על רקע זה בולטת מאוד העובדה שאין כמעט פרטים על הנביא עצמו, אנו יודעים שהוא נולד בארץ וגלה לפני חורבן הבית (בפרק ל"ג כתוב שמגיע הפליט ומספר לגולים שנפלה העיר), אך לא ברור בדיוק באיזה גלות גלה ובן כמה היה בגלותו, האם היה מאותם ילדים שגלו עוד בימי יהויקים כפי שמסופר בדניאל פרק א", או שמא גלה עם יהויכין[2], האם הספיק לשרת בביהמ"ק לפני גלותו והאם ניבא כבר בארץ[3], יתכן שהעלם הפרטים הללו יכול ללמד על תחושתו של יחזקאל שהוא אינו אלא כלי להעברת השליחות ולא מעבר לכך ולכן פרטיו האישיים כביכול אינם חשובים.
* בויקרא רבה (פ"ב ח") כתוב שחיבבו הקב"ה, ובפרק כד פס" כד כתוב עליו "והיה יחזקאל לכם למופת".
* משמעות שמו של יחזקאל היא חיזוק שחיזקו אל, יחזקאל הוא מראשוני הגולים, והוא הנביא שאיתו יוצא עם ישראל לדרך חיים חדשה של גלות וממילא צריך הדבר חיזוק מרובה.
דבר דומה מצאנו אצל יהושע שגם הוא מתחיל דרך חדשה בכך שכובש את ארץ ישראל ומנחילה לישראל וגם הוא זקוק לחיזוק מרובה כפי שמצאנו פעמים רבות במקרא דברי חיזוק ליהושע (דברים א" ל"ח, ל"א ז" וְ כ"ג, וכן פעמים רבות בספר יהושע עצמו בפרק א"), וגם אצלו שמו מרמז על ישועת ה".
גם אצל המלך חזקיה ישנה משמעות דומה שכן גם הוא מוציא את הממלכה לדרך חדשה הן מבחינה לאומית לאחר מפלת סנחריב, והן מבחינה רוחנית (אלא שאצלו שם ה" החתום בשמו זה שם הוי"ה כי הוא נמצא בארץ ישראל, אצל יחזקאל שיוצא לגלות זה שם אלוקות שזה ההשגחה הנסתרת שבטבע (וגם הגימטריא זהה)[4].
דבר אחד כן מסופר על הנביא זה בפרק כ"ד שמסופר על מות אשתו במגיפה, אבל גם זה מקושר עם מעשים סמלים מסוימים שנצטוה הנביא לעשות כפי שיפורט שם.
* ע"פ הגמ" בחולין מד: מעולם לא אכל בשר שהורה בו חכם, והזוהר (ח"א קצב,א) מסביר שעל שום כך נקרא בן אדם- כיון שהיה בדמות אדם הראשון.
* נקבר בבבל, וישנן אגדות רבות על קיברו ומופתים שקרו סביבו- וגם האברבנל מספר שעוד בתקופתו היה מקום בבל שקראו לו כנסת יחזקאל ששם ע"פ המסורת נקבר יחזקאל והיתה סביבו קדושה מיוחדת והגיעו לשם בין ר"ה ליוהכ"פ שאז ע"פ המסורת נפטר יחזקאל והיו מוצאים ביוהכ"פ ס"ת מגויל שכתבו יחזקאל בעצמו, ועששית דולקת על קברו כל היום וכל הלילה.
* ביחס שבין ישעיהו ליחזקאל אמרו חז"ל: "אמר רבא כל שראה יחזקאל ראה ישעיה למה יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך ולמה ישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך " (חגיגה יג:), מגמ" זו לכאורה משמע שהיה ישעיהו גדול מיחזקאל, אך הרמב"ם במו"נ ג,ו מפרש את הגמ" באופן שונה: "כבר בארו לנו חכמים כל זה והעירונו על ענין זה ואמרו כי ההשגה אשר השיג יחזקאל היא עצמה ההשגה אשר השיג ישעיה והמשילו על כך משל לשני בני אדם שראו את המלך בהיותו במרכבתו אחד מהם מבני העיר והאחד מבני הכפר זה שמבני העיר בידעו כי בני העיר יודעים את תכונת מרכבת המלך לא תאר תכונת רכיבתו אלא אמר ראיתי את המלך בלבד, והשני מפני שהוא רוצה לתאר לבני הכפר שאין להם ידיעה במאומה מתכונה זו פירט להם היאך תכונת רכיבתו ותאור צבאותיו ושמשיו והמוציאים לפועל את פקודותיו"- דהיינו שניהם לפי זה היו במדרגה דומה והשוני בניהם נובע מקהל היעד השונה, ישעיהו מנבא לאנשי ירושלים אשר רואים לנגד עיניהם את בית המקדש בתפארתו, משופעים בנביאים ומדרגת ההשגות הרוחניות שלהם גבוה- וממילא לא נזקק לתיאור מפורט, לעומתו יחזקאל מנבא לבני הגולה שחלקם כבר נולדו בה וחלקם גלו בצעירותם ובודאי שאינה משופעים בנביאים כמו אנשי ירושלים וממילא הם זקוקים לתאורים מפורטים יותר של מעשה המרכבה.
תקופתו
* ניבא בסמוך לחורבן ואחריו, הנביאים בזמנו הם ירמיהו, צפניה ואוריה בן שמעיה (ברש"י ישעיה ח,ב- משמע שזה אוריה הכהן המופיע במלכים ב" ט"ז).
* חי בתקופת המלך יהויכין והיה בין הגולים הראשנים שגלו איתו.
* ניבא מהשנה החמישית לגלות יהויכין (א,ב), ועד השנה העשרים ושבע לגלותו (כט,יז), במהלך השנים הללו חרב ביהמ"ק (בשנה האחת עשרה לגלות יהויכין)- ויתכן שזה ההסבר לשינוי המגמה במהלך ספרו מנבואות פורענות וחורבן לנבואות העוסקות בבנין המקדש ומלחמת גוג ומגוג.
נבואתיו (פעילותו)
*עשה מעשים רבים שנועדו לסמל את העובדה שאם לא יחזרו בתשובה תהיה גלות כגון חקיקת תבנית ירושלים ע"ג לבנה והעמדת תמונת מצור סביבה, שכיבה על צידו והכנת כלי גולה.
חלק מנבואותיו מתפרשות ע"י הפרשנים כסמלים בלבד שלא נעשו באמת כגון אכילת המגילה, וחלקם מתפרשים כדברים שנעשו בפועל ממש כגון הציוי "עשה לך כלי גולה".
* ישנו קושי מאוד גדול בעובדה שרבות מהנבואות של יחזקאל פונות בפירוש ליושבי ירושלים או להרי ישראל (כגון: יב,י; יב,יט; ו,ב-ג) או שמשתמע מהם שהם פונות ליושבי ירושלים כגון חקיקת המצור על העיר ירושלים על לבנה (פרק ד), ועשיית כלי גולה (פרק י"ב), והלא יחזקאל היה בגלות?
לא מצאתי תירוץ משכנע, אך יתכן שנבואות אלו באות על רקע תחושה מסוימת שהייתה אצל יושבי ירושלים כאילו הם המשכו של עמ"י והגולים ברגע שנידחו מן הארץ נדחו גם מן העם (כפי שהדבר בא לידי ביטוי בקריאת של יושבי ירושלים לגולים בפרק יא פס" טו: "רחקו מעל ה" לנו היא נתנה הארץ למורשה")- וכנגד זה הוא אומר להם שגם הם חוטאים וגם הם צפויים לעונש דומה אם לא יתקנו מעשיהם.
* גם יחזקאל וגם ירמיהו היו כוהנים, אך בעוד שאצל ירמיהו עובדה זו כמעט שלא מורגשת, אצל יחזקאל זה מורגש בכל נבואותיו, הן המקדש העומד במרכז נבואות הפורענות שלו והן בנבואות הנחמה שעוסקות בבנין בית המקדש העתידי, יחזקאל מרבה להשתמש בסגנון של ספר ויקרא[5] (המכונה תורת כוהנים) ועוסק גם הרבה בטומאה וטהרה, לשוני זה בין ירמיהו ליחזקאל ניתן לתת שני הסברים:
א. ירמיהו היה בירושלים ואילו יחזקאל היה בגלות וממילא געגועיו למקדש ולכל הכרוך בו היו גדולים יותר.
ב. יחזקאל היה מכוהני ירושלים, ואילו ירמיהו היה מכהני ענתות[6] שנדחו מעבודה במקדש כפי שאמר שלמה לאביתר: "ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על שדיך כי איש מות אתה" (מלכים א" ב", כ"ו).
* יש קשר בולט בין נבואות ירמיהו לנבואות יחזקאל, מלבד העובדה שכפי שנתבאר לעיל יש הרוצים לומר שבוזי אבי יחזקאל הוא ירמיהו הנביא בעצמו ונקרא כך בגלל שישראל ביזו אותו, הם מנבאים באותו תקופה ועל אותו רקע, וממילא יש הרבה הקבלה בנבואותיהם, במקרים רבים נבואות ירמיהו בארץ ונבואות יחזקאל בגלות בבל משלימות זו את זו (הרב אריאל בלב חדש עמ" 14-15 הערה 7 עורך הקבלה מפורטת בין הנבואות ומוצא הקבלות רבות בנושאים שונים בניהם: הציווי להתחזק הנבואות על הפורענות, על עזיבת ה", על השבת, על הלימוד של יהודה משומרון ועוד- עיי"ש).
* לחם כירמיהו (לרד"ק: אביו), בנביאי השקר שרצו להטות את העם לא להקשיב לנבואות הקוראות להם לחזור בתשובה (למשל פרק י"ג).
* יש לו נבואות רבות על האומות, על בבל שתבוא לכבוש את ישראל, על מפלת מצרים מיד בבל, ועל מפלתן של האומות ששמחו במפלתן של ישראל.
* חלק מנבואותיו ניבא בארץ ישראל לפני החורבן על מנת להחזיר את ישראל בתשובה, וחלקן ניבא בגלות על נהר כבר (לפי המכילתא בפרשת בא האפשרות לנבואת בחו"ל הייתה דווקא על הנהר כיון שעמד על המים שהם מקום טהור), והנבואות שבחו"ל עוסקות בעיקר במלחמת גוג ומגוג ובתבנית הבית שעתיד להיבנות ונועדו להיות נחמה לישראל בגלותם.
* יש כלל שכל הנבואות הן דווקא בארץ ישראל או בעבורה (כוזרי ב,יד) ולפי"ז צ"ל שכל הנבואות שניבא בחו"ל היו עבור העליה חזרה לא"י.
* ישנם דיונים רבים לגבי המתים שהחיה יחזקאל האם היה זה משל או שעמדו על רגליהם ומתו, או שנשאו נשים וילדו ילדים- אך אין כאן המקום להאריך בזה ועוד יתבאר במקומו.
* בספר יחזקאל ישנם דברים הנראים כסותרים דברי תורה עד שרצו חכמים לגונזו עד שבא חנניה בן חזקיה והעלו לו שלש מאות גרבי שמן לעליה וישב שם עד שדרש את כולן (שבת יג.).
* בזוהר איתא שבשעה שגלו ישראל הם חשבו שהקב"ה עזבם חלילה, ואז אמר הקב"ה לפמליא שלו "מה אתם עושים כאן- בני אהובי בגלות בבל ואתם כאן?! קומו ורדו כולכם לבבבל ואני עמכם"- ואח"כ מתוך שגלתה השכינה לבבל התאפשר ליחזקאל לנבואת שם ולראות שם מראות אלקים.
* ישנן נבואות העוסקות בעתיד וזה מובן, אבל יש ביחזקאל גם נבואות שמתארות דברים שהתרחשו כבר- כיצד זה מתיישב עם הכלל שרק נבואה שנצרכה לדורות נכתבה?
ר " צדוק בצדקת הצדיק (אות ע"ב) מסביר שבנבואות אלה יש חידוש מיוחד של פתיחת שער חדש בשמים ובעקבות זאת נוצר אופן השפעה נוסף על הארץ.
* הזוהר מייחס את אליהוא בן ברכאל הבוזי ריעו של איוב, כאחד מזרעו של יחזקאל, וכותב שם שנקרא יחזקאל בוזי על שביזה עצמו לפני מי שגדול ממנו ועל כך זכה לתואר בן אדם- אדם השלם.
* יחזקאל מונה את נבואותיו הן בפתיחת הנבואה הראשונה והן בחתימת האחרונה ליובל (יתכן שזה מתקשר עם מה שהזכרנו שהכהונה עמדה אצלו במקום מרכזי בנבואה).
* יחזקאל מהווה מעין נביא מקשר, מצד אחד בתחילת נבואתיו הוא מזהיר מפני החורבן כמו שעושה ירמיהו ברוב סיפרו, אך מאידך בחלקו השני הוא עוסק במלחמת גוג ומגוג ובתבנית ביהמ"ק השלישי כנבואות נחמה לישראל, יחס זה בא לידי ביטוי בצורה בולטת בגמ" בב"ב יד: "מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל ליקדמיה לישעיה ברישא כיון דמלכים סופיה חורבנא וירמיה כוליה חורבנא ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא וישעיה כוליה נחמתא סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא"
* בגמ" ב"ב טו. מובאת ברייתא האומרת שאנשי כנסת הגדולה כתבו את ספר יחזקאל: "אנשי כנסת הגדולה כתבו (קנד"ג סימן) יחזקאל ושנים עשר דניאל ומגילת אסתר", רש"י שם כותב:"… ואיני יודע למה לא כתבו יחזקאל בעצמו אם לא מפני שלא נתנה נבואה ליכתב בחוצה לארץ וכתבום אלו לאחר שבאו לארץ וכן ספר דניאל שהיה בגולה וכן מגילת אסתר ושנים עשר…", תוס" שם חולק על רש"י ומוכיח מירמיהו שגם היה בגולה שירד עם ישראל למצרים- שאין מניעה לנביא לכתוב נבואתיו בגלות.
מבנה הספר:
בגדול אפשר לחלק את הספר לשלושה חלקים:
א. הנבואות שלפני חורבן הבית- ברובן נבואות פורענות (א-כ"ד).
ב. נבואות פורענות לגויים על כך שהחריבו/ שמחו על חורבן ירושלים (כ"ה-ל"ב).
ג. הנבואות שלאחר בא הפליט עם הבשורה המרה "הוכתה העיר"- ברובן נבואות נחמה (ל"ג- מ"ח).[7]
רואים בחלוקה הזו שהספר מאוד מסודר מבחינה כרונולוגית שלב אחרי שלב.
* דבר יחודי שמאפיין את ספר יחזקאל הוא ריבוי התאריכים באופן יחסי (14 נבואות)- נבואות רבות פותחות בתאריך שבו נאמרו- וזה דבר שלא כ"כ מצאנו בשאר הנביאים.
לעיין לב חדש מעמ" 17, דעת מקרא וברב ריבלין על שבועות
פרק א"
וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, וַאֲנִי בְתוֹךְ-הַגּוֹלָה, עַל-נְהַר-כְּבָר; נִפְתְּחוּ, הַשָּׁמַיִם, וָאֶרְאֶה, מַרְאוֹת אֱלֹהִים. ב בַּחֲמִשָּׁה, לַחֹדֶשׁ–הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית, לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין. ג הָיֹה הָיָה דְבַר-ה" אֶל-יְחֶזְקֵאל בֶּן-בּוּזִי הַכֹּהֵן, בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים–עַל-נְהַר-כְּבָר; וַתְּהִי עָלָיו שָׁם, יַד-ה". ד וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּ–כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
ישנן מספר נקודות מענינות שראוי לשים אליהן לב בפתיחת הספר:
א. ישנם שני ציוני זמן שונים "בשלושים שנה ברביעי בחמשה לחודש", "בחמשה לחדש היא השנה החמישים לגלות המלך יויכין".
ב. נכפל בחמשה לחודש.
ג. פסוק א" בגוף ראשון, וכן אח"כ מד" והלאה, אבל פס" ב-ג הם בגוף שלישי.
רש"י מסביר שפס" א" ומפס" ד" והלאה זה דברי יחזקאל, אך מכיון שיחזקאל ייחס את ספרו עם תאריך יחודי שלא ברור מה כוונתו (ובהמשך נדון בתאריך זה) היה צורך להבהיר את התאריך ולכן ישנם שני פסוקים שנכתבו ברוה"ק שחותכים את נבואת יחזקאל לצורך הבהרה, ואח"כ חוזרת "רשות הדיבור" ליחזקאל[8].
לגבי התאריך המיוחד רש"י עושה חשבון שזה שלושים שנה ליובל כיון שהיה יובל בשנה ה- 18 למלכות יאשיהו, ויאשיהו מלך 31 שנה, הרי 14 שנה, ועוד 11 של יהויקים, הרי 25, ויהויכין מלך בסכ"ה 3 חודשים לפני שגלה (? וגם יהואחז מלך ג" חודשים בלבד), נמצאנו למדים שהשנה החמישית לגלות יכניה היא השנה ה- 30 ליובל.
יתכן שהמנין של יחזקאל ליובל מסמל את הקישור העמוק שלו לארץ והגעגועים העזים שבאים אצלו לידי ביטוי ביתר שאת עקב היותו בגולה.
לפי פירוש זה הנבואה של פרק מ" מבחינה מסוימת סוגרת את המעגל של ספר יחזקאל שנפתח בפרק א", כיון שבפרק א" יחזקאל נמצא בגלות ומונה בגעגועים ליובל, בפרק מ" כתוב:
בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אַחַר, אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר–בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הָיְתָה עָלַי יַד-יְהוָה, וַיָּבֵא אֹתִי, שָׁמָּה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, הֱבִיאַנִי אֶל-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיְנִיחֵנִי, אֶל-הַר גָּבֹהַּ מְאֹד, וְעָלָיו כְּמִבְנֵה-עִיר, מִנֶּגֶב (מ,א-ב), וחז"ל בערכין יב. דורשים: "בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר איזו היא שנה שראש השנה בעשור לחדש הוי אומר זה יובל" (וזה מסתדר היטב בחשבון כי אם השנה החמישית לגלות היא השלושים ליובל אז העשרים וחמש לגלות עשרים שנה מאוחר יותר זה בדיוק יובל)- וכאן נסגר המעגל כי יחזקאל מגיע ליובל לא"י.
התרגום כותב שהשלושים שנה שמוזכרים הם שלושים שנה מאז מציאת הס"ת בהיכל ע"י חלקיהו הכהן הגדול (שגרמה לחזרתו בתשובה של יאשיהו המלך) כמסופר במלכים ב" כ"ב ח" והלאה.
מסתבר שאין סתירה בין שני הפירושים הנ"ל כיון שאירוע של מציאת ס"ת היה בשנת 18 ליאשיהו שהיא היתה גם שנת היובל.
* ביחס למעשה המרכבה אמרו חז"ל:
"אמר רבא כל שראה יחזקאל ראה ישעיה למה יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך ולמה ישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך " (חגיגה יג:), מגמ" זו לכאורה משמע שהיה ישעיהו גדול מיחזקאל.
אך הרמב"ם במו"נ ג,ו מפרש את הגמ" באופן שונה:
"כבר בארו לנו חכמים כל זה והעירונו על ענין זה ואמרו כי ההשגה אשר השיג יחזקאל היא עצמה ההשגה אשר השיג ישעיה והמשילו על כך משל לשני בני אדם שראו את המלך בהיותו במרכבתו אחד מהם מבני העיר והאחד מבני הכפר זה שמבני העיר בידעו כי בני העיר יודעים את תכונת מרכבת המלך לא תאר תכונת רכיבתו אלא אמר ראיתי את המלך בלבד, והשני מפני שהוא רוצה לתאר לבני הכפר שאין להם ידיעה במאומה מתכונה זו פירט להם היאך תכונת רכיבתו ותאור צבאותיו ושמשיו והמוציאים לפועל את פקודותיו"- דהיינו שניהם לפי זה היו במדרגה דומה והשוני בניהם נובע מקהל היעד השונה, ישעיהו מנבא לאנשי ירושלים אשר רואים לנגד עיניהם את בית המקדש בתפארתו, משופעים בנביאים ומדרגת ההשגות הרוחניות שלהם גבוה- וממילא לא נזקק לתיאור מפורט, לעומתו יחזקאל מנבא לבני הגולה שחלקם כבר נולדו בה וחלקם גלו בצעירותם ובודאי שאינה משופעים בנביאים כמו אנשי ירושלים וממילא הם זקוקים לתאורים מפורטים יותר של מעשה המרכבה.
* בפס" ג" כתוב "היו היה"- חז"ל דורשים על הפסוק במו"ק כה. "כי נח נפשיה דרב הונא… פתח עליה רבי אבא ראוי היה רבינו שתשרה עליו שכינה אלא שבבל גרמה ליה מתיב רב נחמן בר חסדא ואמרי לה רב חנן בר חסדא (יחזקאל א) היה היה דבר ה" אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים טפח ליה אבוה בסנדליה א"ל לאו אמינא לך לא תיטרוד עלמא מאי היה שהיה כבר"- דהיינו חשוב לגמ" להדגיש שנבואת יחזקאל התחילה כבר בארץ ישראל, הר"ן שם מסביר שנבואה שכבר התחילה בא"י יכולה להמשך בבבל, אבל להתחיל שם זה בלתי אפשרי, וכן כתב על דניאל ויחזקאל גם הכוזרי ב", י"ד. ואפ"ה לא נכתבה נבואת יחזקאל בחו"ל אלא רק אחרי שחזרו לארץ כתבו אותה אנשי כנה"ג.
[1] בהכנת המבוא נעזרתי רבות בספרים:
מקראות גדולות יחזקאל הוצאת המאור (במבוא שם).
דעת מקרא- יחזקאל
לב חדש- הרב יגאל אריאל.
[2] יחזקאל מכנה את גלות יהויכין "גלותינו" (ל"ג,כ"א ; מ",א") לפי הסוברים שגלה עם יכוניה זה מובן, לפי הסוברים שגלה עם יהויקים, צ"ל שאמר ביטוי זה מתוך תחושת הזדהות עם הגולים.
התיארוך בספר מיוחס על פי רוב לגלות יהויכין וזה נותן חיזוק מסוים לסברא שגלה איתו.
[3] התרגום בפרק א" פס" ג" כותב בפירוש שיחזקאל כן ניבא בא"י לפני שניבא בחו"ל, יתכן שסיבת הדבר היא לפי שאין השכינה שורה על נביא בחוצה לארץ אלא על ידי ששרתה עליו תחילה בארץ ישראל.
[4] לב חדש, עמ" 13, ושם הערות 3-4.
[5] בשניהם מופע פעמים רבות הביטוי "אני ה"", המילה קדוש בהטיותיה השונות, וכן הביטוי איש איש מופיע בשניהם.
[6] אם כי כפי שנתבאר לעיל יתכן ששניהם היו מזרעה של רחב הזונה וממילא מאותה משפחה ואף יתכן שיחזקאל היה בנו של ירמיהו.
[7] את החלק הזה אפשר לחלק לשני חלקים:
ל"ג- ל"ט: נבואות העוסקות בגאולת ישראל באחרית הימים.
מ"- מ"ח: נבואות העוסקות בביהמ"ק ובסדר העבודה בו.
[8] הסבר זה קצת טעון ביאור כיון שלא יחזקאל עצמו כתב ספרו אלא אנשי כנסת הגדולה.
