עזרא ונחמיה
מבחינת הברייתא והמנין של כ"ד ספרי התנ"ך עזרא ונחמיה הם ספר אחד בלבד, החלוקה בניהם מאוחרת יותר, בכתבי מהרח"ו מובאת מסורת בשם האריז"ל שנחמיה היה הבן הראשון של דוד מבת שבע- שנפטר עוד לפני הגיעו למילה ולא היה לו קיום- ולכן גם ספר נחמיה אין לו קיום עצמאי ללא עזרא, בספר חיים שאל של החיד"א הוא כותב שכיון שאמר דוד "זכרה אלקי לטובה" הומתק הדבר והסכימו מן השמים לתת לו קיום ולכן בימינו מוכר ספר נחמיה כספר עצמאי[1].
רש"י בסוף פרשת שלח-לך כותב שיש לו ראיה לדבריו מפסוק בעזרא ומיד מצטט פסוק מנחמיה- משמע שלפניו הם היו כספר אחד.
השתלשלות היסטורית בתקופה
*להבנת התקופה חשוב להכיר את סדר המלכים במלכות מדי ופרס והוא:
1. דריוש המדי.
2. כורש הפרסי.
ע"פ רש"י דניאל יא,ב בין כורש לאחשוורוש מלך בנו של כורש- כמבישה.
3. אחשוורוש הפרסי.
4. דריוש הפרסי- דריוש השני.
ארתחש[שּׂ](ס)תא- לפי רש"י (עזרא ו,יד) זהו שם כינוי לכל מלכי פרס כמו פרעה למלכי מצרים, (ובהקשר שם הכוונה לדרויש השני), ברלב"ג שם נראה שהכוונה למלך אחר מאוחר יותר (וגם לו קראו דריוש).
*בתקופה המדוברת התרחשו מספר ארועים חשובים וזהו סידרם[2]:
א. הצהרת כורש שהובילה לעלית ששבצר (ע"פ רש"י הוא זרובבל בן שאלתיאל) אז מתרחש המעמד המתואר בפרק ג" של בנית המזבח ללא ביהמ"ק והקרבת קורבנות התמיד והקורבנות של חג הסוכות).
ב. כעבור שנה המעמד המרגש של ייסוד בנית ביהמ"ק השני.
ג. כתב השיטנה של עמי הארץ שהוביל להפסקת הבניה למשך 18 שנה.
ד. חידוש הבניה ע"פ נבואת חגי וזכריה שקיבלה גושפנקא ע"י דריוש השני.
ה. סיום בנית הבית כעבור ארבע שנים וקרבן הפסח המתואר בסוף פרק ו".
ו. עלית עזרא כעבור שנה (בשנה השביעית לדריוש השני).
ז. בשנת עשרים לדריוש השני עלית נחמיה והתחלת תיקון החומה.
הסברנו שמבחינה מעשית הופסקה בנית הבית בעקבות כתב השיטנה, אך מה הייתה הסיבה האלוקית לכל ההשתלשלות הזאת?
שנת אחת לכורש הפרסי היתה שנת החמישים ושתיים לגלות צדקיה ולחורבן ביהמ"ק, ואע"פ הייתה בה גאולה פורתא (שחזרו לא"י והתחילו לייסד את ביהמ"ק) כיון שהייתה שבעים שנה לגלות יהויקים דהיינו "לפי מלאת לבבל שבעים שנה"- שבעים שנה מאז התשתלטות בבל על ירושלים, לאחר כתב השיטנה הופסקה הבניה למשך 18 שנה (עד שנת שתים לדריוש הפרסי) ואז הושלמו שבעים שנה לחורבן הבית ואז נוסד הבית השני (רש"י עזרא א" א"), יתכן שהייתה הזדמנות אלוקית לגאולה במלאת שבעים שנה לגלות יהויקים אך לא היו ראויים ולכן זה נדחה לשנת השבעים לחורבן הבית.
מי היה עזרא?
הייחוס של עזרא מופיע בפרק ז" פס" א-ה (וזו הפעם הראשונה שהוא מופיע בספרו), עזרא היה כהן מזרע פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן.
עד לפרק ז" עזרא לא נזכר שכן הוא לא עלה עדין מבבל, בכל תקופת נסיון הבניה הראשון בימי כורש, כתב השיטנה, חידוש הבניה ע"פ נבואת חגי וזכריה, הגושפנקא שקיבלו ע"י דריוש השני, סיום הבית, וקרבן הפסח המתואר בסוף פרק ו"- בכל התקופה הזו עזרא עדין היה בגלות מסיבה שתתבאר לקמן, הוא עלה רק בשנת שבע לארתחשסתא, (דריוש השני – ע"פ רש"י ו,יד), שנה אחרי השלמת בנין הבית (הבניה חודשה בשנת שתים לדריוש השני ונמשכה 4 שנים וממילא עזרא שעלה בשנה השביעית עלה שנה לאחר סיומה).
* יש אומרים שעזרא זו מלאכי: "תניא אמר רבי יהושע בן קרחה מלאכי זה עזרא וחכ"א מלאכי שמו אמר רב נחמן מסתברא כמאן דאמר מלאכי זה עזרא דכתיב בנביאות מלאכי (מלאכי ב) בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש ה" אשר אהב ובעל בת אל נכר ומאן אפריש נשים נכריות עזרא דכתיב (עזרא י) ויען שכניה בן יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונושב נשים נכריות" (מגילה טו,ב).
וכן מתרגם התרגום את הפסוק הראשון בספר מלאכי: "מַשָּׂא דְבַר ה" אֶל יִשְׂרָאֵל, בְּיַד מַלְאָכִי- מטל פתגמא דה" על ישראל ביד מלאכי דיתקרי שמיה עזרא ספרא".
יש אומרים שעזרא זה מרדכי (יתכן שזה יכול לצאת מדברי רב נחמן בגמ" הנ"ל שאומר שמרדכי זה מלאכי אם נגיד שהוא לא חולק על ריב"ק ויצא שמדרכי עזרא ומלאכי זה אותו בן אדם).
בהקדמה של הרמב"ם ליד החזקה משמע שזה אדם אחר שכתב שם: "בית דינו של עזרא, הם הנקראין אנשי כנסת הגדולה. והם חגי זכריה ומלאכי, ודניאל חנניה מישאל ועזריה, ונחמיה בן חכליה, ומורדכי וזרובבל; והרבה חכמים עימהם, תשלום מאה ועשרים זקנים האחרון מהם הוא שמעון הצדיק, והוא היה מכלל המאה ועשרים, וקיבל תורה שבעל פה מכולן; והוא היה כוהן גדול, אחר עזרא".
האם היה עזרא כהן גדול?
מהרמב"ם הנ"ל, ניתן ללמוד גם דבר חשוב נוסף והוא שלשיטתו היה עזרא כהן גדול.
אך דעה זו אינה מוסכמת, לפי המדרש בשיר השירים רבה ה,ה הסיבה שעזרא לא עלה יחד עם נחמיה הייתה שכל זמן שרבו ברוך בן נריה היה חי הוא נשאר איתו, ומאת ה" הייתה זאת מכיון שאם היה עולה לא"י היה צריך להתמנות לכה"ג בגלל שהיה צדיק גדול, וכיון שיהושע בן יהוצדק היה מזרע כהנים גדולים סובבו משמים שעזרא לא יעלה בתחילה כדי שהוא יתמנה.
כמו כן בגמ" ביומא ט. מנויים שמות הכהנים הגדולים שהאריכו ימים בכהונה בבית שני ועזרא לא בניהם (ולפי החשבון יוצא שכל שאר הכהנים הגדולים שלא מנויים ברשימה לא הוציאו שנתם) אז גם אם נאמר כרמב"ם שהוא היה כה"ג- היה זה לתקופה קצרה מאוד ("…זה מקדש שני שעמד ד" מאות ועשרים שנה ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים צא מהם מ" שנה ששמש שמעון הצדיק ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול עשר ששמש ישמעאל בן פאבי ואמרי לה י"א ששמש ר" אלעזר בן חרסום מכאן ואילך צא וחשוב כל אחד ואחד לא הוציא שנתו…").
ר"ח קנייבסקי כתב בספרו שער המלך על הקדמת הרמב"ם שמוכח מהמשנה בפרה ג,ה שעזרא היה כה"ג כי הוא מנוי בין אלה שעשו פרה אדומה וכל הרשומים שם היו כהנים גדולים.
* הכוזרי כותב במאמר ג, סג ש:" וכן לא נכתבו מספורי עזרא ונחמיה ע"ה רק דברים שהיו מפורסמים בהמון".
* עזרא מכונה עזרא הסופר או עזרא סופר מהיר (כיון שהיה סופר אותיותיה של תורה?) וכמו כן מסופר עליו שלפני שעלה מבבל הוא בירר אותה מבחינת היחוסים ועשה אותה כסולת נקיה ומבוררת.
* נחמיה מכונה "התרשתא"- חז"ל מסבירים שהסיבה לכך הייתה שהוא היה שר המשקים של המלך ולכן התירו לו לשתות יין נסך, והמילה מורכבת מהיתר- שתה.
* ראוי להזכיר את דבריו של הרב זצ"ל בהקדמה לעין איה ובמהלך האידאות שלעזרא ולבית שני היה תפקיד בהכנת עמ"י לגלות הארוכה ולכן הוא שינה את הכתב לכתב שהיה יותר מובן לכלל העם תיקן תקנות שונות וחשובות הפריש את הנשים הנוכריות וכדו" (מסיבה זו גם נכתבה המשנה לפני היציאה לגלות הארוכה).
[1] לגבי זהותו של נחמיה יש הרבה מקום להתלבט כי בגמ" בסנהדרין לח. ישנה דעה שנחמיה זהו זרובבל בן שאלתיאל, כמו כן בפרק ב" פסוק ב" מוזכר נחמיה בין העולים עם זרבבל ולפי הרלב"ג שם זה נחמיה התרשתא אך יש לעיין בדבר כי הלא זרובבל עלה לארץ עוד לפני עזרא (ישנן דעות שהוא ששבצר שעלה בהצהרת כורש) ואילו נחמיה עוד היה שר אצל דריוש השני בשנת העשרים למלכותו- ואכמ"ל.
[2] בדעת מקרא חילק המחבר (מרדכי זר כבוד), את עלית זרובבל ועלית ששבצר והחשיב אותן לשתי עליות שונות, לפי רש"י ששבצר זה זרובבל כמובן שזה לא יתכן, עד כה לא מצאתי חולק על רש"י (אך כמובן לא מצאנו אינה ראיה).
