מהות המלחמה בעמלק

מהות המלחמה בעמלק
הרב אלישע וישליצקי זצ"ל

בס”ד

מהות המלחמה בעמלק[1]

בסוף המגילה כתוב: “כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ” (אסתר י’,י”ג).

על פסוק זה דורשת הגמ’ במסכת מגילה בדף טז:

“כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו- לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין”.

ולכאורה קשה מאוד, מדוע פרשו ממנו מקצת סנהדרין דווקא עכשיו, הלא אך זה עתה נעשה על ידו נס גדול של הצלת נפשות של עם ישראל כולו?

אלא, שהדבר פשוט ומבואר, אמנם הנס נעשה על ידו, אך בל נשכח שהוא גם זה שגלגל את הגזירה שהרי הוא זה “שחימם” את המן בכך שהמרה את פיו, ומילא שלא רצה להשתחוות לו זה מובן שכן ע”ז היא ביהרג ואל יעבור, אבל מה היה הצורך להתנגש איתו, הרי הוא היה יכול להשתמט ממנו ובכך למנוע את כל החיכוך מעיקרא ולא להזדקק לכל הבלגאן.

אבל גם את סברתו של מרדכי שבכל זאת החליט לקחת את הסיכון- אע”פ שבודאי שהוא ידע שהוא מסכן את עצמו ואולי גם את כל אחיו- גם אותו צריך להבין.

כדי שנוכל לנסות להבין את מרדכי, צריך לזכור שבעצם המערכה בין מרדכי להמן לא מתחילה ולא מסתיימת בהם, יש כאן מערכה עתיקת יומין בין עם ישראל לעמלק, ואולי מתוך התבוננות היסטורית במערכה זו על שלביה השונים נוכל לפענח את מחשבתו של מרדכי.

הפעם הראשונה שאנו פוגשים את עמלק זה ערב מתן תורה ברפידים לפני שעמ”י מקבלים את התורה הם צריכים להלחם קודם בעמלק.

פעם שנייה זה ערב הכניסה לארץ לאחר פטירת אהרון מספרת לנו התורה בפרשת חוקת: “וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ, שֶׁבִי” והפרשנים שם כותבים שזה עמלק.

פעם שלישית אנו פוגשים במלחמה נגד עמלק ערב בנית בית המקדש הראשון כאשר שאול נלחם בעמלק.

פעם נוספת זה הפעם בה אנו עוסקים כעת בשושן הבירה ערב בנית בית המקדש השני.

ובפעם האחרונה (לעת עתה), פגשנו אותם ערב קום המדינה  (על פי הגמ’ במסכת מגילה בדף ו.-: “אמר יעקב לפני הקב”ה רבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאות לבו זממו אל תפק זו גרממיא של אדום…” המזהה את אדום [עמלק מזרעו של אדום] כגרממיא המזכירה לנו מדינה מסוימת).

המכנה המשותף המאוד בולט לכל המפגשים הנ”ל, הוא שלפני כל עלית מדרגה שעם ישראל עולה- הוא מוכרח להיפגש עם עמלק- מדוע?

בשביל להבין את זה עלינו להיזכר למה נועד עם ישראל ומה מקומו בעולם, הדברים כתובים בצורה מפורשת בספר ישעיהו פרק מג פס’ כא:” עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ”, כמו כן אנו אומרים את זה כל יום בעלינו לשבח שלוש פעמים שמטרתנו “לתקן עולם במלכות ש-ד-י” ולהגיע למצב ש:”יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון לפניך ה’ אלוקינו יכרעו ויפולו ולכבוד שמך יקר יתנו”.

עמלק זה ההיפך המוחלט של זה, “עמלק” זה בגימטריא “ספק” (240), כל ענינו ומטרתו בעולם זה להטיל ספק במציאות ה’ בעולם, לכן מיד אחרי יציאת מצרים כאשר כל העולם עמד נפעם מול כל נפלאות ה’, קפץ עמלק “במסירות נפש” לקרר את האמבטיה ואע”פ שהוא נכווה- היה לו חשוב להוריד את ההילה של גאות ה’ מעם ישראל שאף אחד לא העיז להתעסק איתם.

לפני כל עלית מדרגה יש צורך בבירור של המדרגה הקודמת, לפני שעם ישראל מתקדם עליו להילחם על ערכיו ולחזק אותם, ולכן לפני כל עלית מדרגה עמ”י נלחם בעמלק.

כאשר חולפות שבעים שנה של גלות בבל, ומרדכי יודע שהגיע הזמן להיגאל, אך המצב הרוחני של עם ישראל לא פשוט בכלל, נהנים מסעודתו של אותו רשע (משתה אחשוורוש), אוכלים ושותים בכלי המקדש (“וכלים מכלים שונים”) ואף אחד לא שם את ליבו על גלות על שכינה, ומרדכי מבין שעמ”י זקוק “לניעור” שיוביל אותו לחזרה בתשובה, ואין ניעור טוב יותר מאשר מה שהגמ’ במגילה יד. אומרת: “ויסר המלך את טבעתו- אמר רבי אבא בר כהנא גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל שכולן לא החזירום למוטב ואילו הסרת טבעת החזירתן למוטב”.

וממילא מובן שלא לחינם מגלגל מרדכי את כל העימות מול המן-עמלק, אלא כוונתו בעזרת זה להוביל את עם ישראל להתעורר לשוב בתשובה שלימה- להיזכר בתפקיד שלו הם נועדו בעולם ומתוך כך לזכות לגאולה, ויה”ר שנזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש אמן.


[1] מבוסס על שיעור ששמעתי מפי הרב אלישע וישליצקי בשנת התשנ”ח.

נגישות