מקומן של הישיבות
"אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוקים התהלך נח", ובמדרש תנחומא על פסוק זה מאריך בגדולתן של הישיבות שהיו בתולדות ישראל מאז האבות הקדושים:
דברי המדרש הללו מקושרין לפסוק אלה תולדות נח, ללמדנו כי התולדות של נח הם – נח עצמו, שבנה ויצר את עצמיותו, ובניינו של האדם הוא ע"י התורה והישיבות, שם עמלים ויגעים להבין ולהידבק בדברי תורתנו הקדושה.
גם באברהם אבינו מצינו שהיה "זקן ויושב בישיבה", לא רק שיושב ולומד, אלא שהיה נטוע בישיבה והלימוד בישיבה הוא מהות חדשה ויצירה חדשה.
הרמב"ם כותב (הלכות ע"ז):
ומעיר שם הראב"ד:
"ותמה אני שהרי היו שֵם ועבר, האיך לא היו מוחין",
והסבר דעת הרמב"ם הוא, שבשונה מישיבת שֵם ועבר, אברהם הפיץ תורה ברבים"…ויקרא בשם ה"" אצל שֵם ועבר הלכו התלמידים אליהם ולמדו מתורתם, אבל הפצת תורה החלה מאותו "זקן ויושב בישיבה" – הוא אברהם אבינו. וכן כתב ה"כסף משנה":
בימים אלו ששבים התלמידים אל ישיבותיהם, יתן הקב"ה ויהיה חלקנו עימהם להגדיל תורה ולהאדירה ותהיה להם סייעתא דשמייא ללמוד תורת אמת ע"פ מסורת בית המדרש ומרביצי התורה שבכל הדורות, אמן.