מרן הרב חרל"פ – קווים לדמותו

מרן הרב חרל"פ – קווים לדמותו
ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק זצ"ל




 

נשמה כלל ישראלית…

ממה שרשם רבינו בפנקסו בשנת תרס"ח בהיותו צעיר לימים כבן כ"ו שנים.


שני מיני אנשים כלליים ישנם בעולם, יש אחד שהוא חי בפרטיותו, אלא שאנשים רבים יונקים מפרטיותו, ועל כן הוא כללי, מפני שרבים יונקים ממנו, ויש אמנם איש כללי שהוא יונק מהכלליות. הראשונים – אעפ"י שרבים צריכים להם, בכל זאת מצד עצמותם אינם אלא פרטיים, והם יכולים להתקיים גם בלא הרבים אלא שהרבים אינם מתקיימים מבלעדי עמהם. אבל האחרונים הם כלליים מכל הצדדים, הם צריכים להכלל והכלל להם. כל יניקתם מהכלל והם מעלים כל המגמות של הכלל ומזככים ומטהרים אותם, ושוב מוסרים ומשפיעים אל הכלל ומבררים לפניהם מגמותיהם הפנימיות.

האחרונים הללו אינם נקבעים בשיטה בפני עצמה כמו הראשונים אשר גם אם השיטה שלהם מתקבלת ברבים, בכ"ז איננה זולתי שיטה יחידית, ואינה כוללת בתוכה כל המפלגות, וכל השיטות, ולא כן אלו האחרונים כיון שיניקתם מהכלל, כל מגמות הכלל מצטיירות בפנימיות שלהם, והם כדוגמת המראה של הכלל, שלזאת הכל נמשכים אחריהם. כל השיטות וכל המפלגות מוצאים בהם מה שמחפשים, וכל א" לעומתם ברוך יאמרו. הם אינם מצטמצמים בכל מה שכבר ישנו בעולם לבד, אלא אפילו מה שלא בא לעולם, הכל נספג אצלם. יודעים איך לרצות להנהיג, ולהשפיע, אינם נסלדים מכל רוח חדשה, מצוי" ואינה מצוי", הכל מתיישב אצלם, ותיכף יודעים איך להלוך עמו, ולהושיט לעם דברים ניחומים, ללקט  הניצוצות מכל, להפריד  הקליפה מן הפרי ועולים ומתעלים.

האחרונים הללו א"א להם בשום פעם להפרד מהכלל, מרגישים המה שבכל פעם שמסלקים עצמם ופורשים עצמם מהכלל, פורשים עצמם מהחיים, ולהם דרוש תמיד להתפלל בציבור.

האחרונים הללו אינם סובלים שום קושיא על הכלל, הכל מתורץ אצלם, הם הם המלמדים זכות על הכל, הם הם המדברים תמיד בהצד החיובי של הכלל, צד הזכות, הם כורעים ברך תמיד לפני הכלל, באשר  יודעים כי יניקתם וחייהם מן הכלל.

יודע אני בנפשי כי אני א" מן האחרונים הללו. חסרון גדול הוא לי לדאוג בעד תיקון פרטיותי, ואמיתות תיקוני: שבהתבודדי בביתי אתחבר עם הכלל ולינק מהם שמנם ודבשם, ולכון אח"כ להשפיע על הכלל את  זה השמן הטהור והסולת הנקי".

כשצריך אני לעסוק בתיקון הפרטי שלי אני מתפלל ביחידות אבל עיקר מגמתי להתפלל עם הציבור, לי אין כל כך צורך לדקדק בהציבור מי הם? אם רק ציבור כבר די לי.

נגישות