הר"מ ז"ל מקדים להקדמתו פסוק (תהילים קיט ו) "אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך". מכוון למה שאמרו חז"ל שלהי הוריות: ""מי ימלל גבורות ד" ישמיע כל תהילתו" (תהילים קו ב), מי יוכל למלל גבורות ד", מי שיוכל להשמיע כל תהילתו", דהינו כהת"כ כדאיתא התם. והיינו שכמו שבסידור העולם הכללי אם ירצה האדם לדעת תכלית חלק אחד מהבריאה כשהוא לעצמו לא יעלה בידו מאומה, כי כדי להבין חק אחד צריך להבין כמה חוקים אחרים, שממלאים ומשלימים אותו, כמו כן התוה"ק אי אפשר שתודע בשלמות הגמורה כ"א מתוך הידיעה הרחבה בכולה, במצות הלב ובמצות האיברים, מצות הקודש והמקדש ומצות הארץ, מצות המלכים והמדינות ומצות המשפטים והזמנים. ומבין כולם יתבאר לענין המסתכל, לכל אחד לפי ערכו, הנועם הגדול והעליון וזיוו האלוקי הפרוש על תורת ד" התמימה, ואז ימלא כח ד" ויוכל להשיב מלחמה שערה להשבית איוב ומתנקם. ע"כ אמר "אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך", כי ההבטה הכוללת תאזור הגבורה ותאיר אור האמת, ע"כ גדולה היא חובת האדם לקנות ידיעה שלמה בכל המצות כולן עם סעיפיהן המבוארים בתורה שבכתב ובתושבע"פ, ואז הוא בטוח שהוא גבור מזוין מובטח במגדל עז שם ד" בו ירוץ צדיק ונשגב (ע"פ משלי יח י).
