"על הר ציון ששמם שעלים הלכו בו"
דרשו דורשי רשומות – שעלים אותיות ישמעל, הם אשר יושבים על מקום הקודש והמקדש. יחזיר ה' שכינתו לשם מהרה. במאמר זה נברר את דתם ואמונתם, האם הם מייחדי ה' באמת, או שמא יש בהם ע"ז או שיתוף.
ישנם ג' סיבות עיקריות לומר שהם עובדי ע"ז:
א. הם זורקים אבן בעת עבודתם במכא, שזה מהווה זריקת אבן למרקוליס. כך כתב ראב"ע בפי' על ספר דניאל, פרק יא' פס' לא'.
ב. אמונה בנביאם המשוגע שהוא למעלה ממעלת משה רבינו ע"ה. הם משתחווים לו ואין זה השתחואה של הידור שהרי מת הוא. כך כתב הר"ן בפי' עמס' סנהדרין סא', וז"ל: "וכן המשוגע של הישמעלים אע"פ שאין טועין בו לעשותו אלוקות הואיל ומשתחוים לו השתחואה של אלוקות, דין עובדי אלילים יש להם לכל דבר". וגם היד רמה בחי' שם מתייחס עליהם כך בהזכירו את שביתתם ביום ו'. עיי"ש.
ג. ביטול תורת משה רבינו ע"ה. הוזכר בתשובת הרדב"ז, חיו"ד א'קסג לעניין אנסוהו להמיר דתו לדת הישמעלים, והשיב שאע"פ שמייחדים ה' , ע"זגמורה חשיבא, שהרי הכופר באמונתו כופר בתורת משה רבינו שאינה אמת כמו שהיא בידינו , שכך צריך להודות שהיה אצלם אדם למעלה ממשה רבינו ע"ה".
כנגד טענת הראב"ע כותב הרמב"ם באגרת שהם אינם זורקים אבו אלא בפני השטן. אמנם הטענות האחרות שנזכרו הובילו אחרונים לפסוק שהם עובדי ע"ז בשיתוף לכה"פ. כך מכריע ה"דברי יציב" חאו"ח סימן צ', יו"ד סי' מ', וכך פסק ר' מרדכי קורקוסבספרו גדולת מרדכי (מרוקו).
אמנם הרמב"ם בהל' מאכלות אסורות פי"א ה"ז כתב שהם לא עובי ע"ז, וז"ל: "כל נכרי שאיננו עובד ע"ז כגוםן אלו הישמעלים, יינם אסור בשתייה ומותר בהנאה. וכן הורו כל הגאונים".
לכך מצטרף ר"ח בן עטר בספרו "פרי תואר" על יוד סוס"ד, וכן מרן הראי"ה קוק זצ"ל בכמה מקומות. נציין כאן את פנקס יג' שיצא לאור לאחרונה, בפס' קכח', מתייחס לאומה התורכית (תוגרמית) ולדתם, וכותב שאין בהם שמץ ע"ז, הגר"ע יוסף ביבי"א ח"י או"ח סי' טז' נוקט כך להלכה ולמעשה ועפי"ז מותר להכנס למסגד למערת המכפלה למקום שבו בנו מסגד ויש כתובות בערבית. וכן ביו"ד סי' יג', מסביר שם שכנראה בתולדות האיסלם היתה תקופה של ע"ז ואמנם כיום הם מייחדים ה' באמת. ותפילתם שה' האו האלוקים היחיד, ומוחמד שליחו.
נפ"מ להלכה הלוואה בריבית. נשאלה שאלה את ר' מרדכי קורקוס, אם ניח שהם מייחדי ה' באמת אולי מן הראוי שלא נלווה להם בריבית. ושם השיב שיחודם בה' אינו שלם, ומ"מ מותר להלוות למוסלמים בריבית.
ונראה שלא בזה תליא מלתא כאשר כתוב כבר שם שנא' "לנכרי תשיך". כל שהוא נכרי. ולא משנה אם מייחד ה' אם לא.
ונראה מהתבוננות משורשי המצווה שלא די ביחוד ה' בלבד. כאשר כותב החינוך במצווה תרע"ג: "שאין ראוי לגמול חסד זולתי אל העם יודעי האל ועובדים לפניו… מצד החזיקם בתורת אלוקים יתברך" ואלו בוודאי לא שייכם למוסלמים, שהם אינם מחזיקים בתורת ה'. ונוף לכך שהם נוגעים בנחלתנו נחלת ה', ועומדים עלינו לכלותינו אלא שהקב"ה מצילנו מידם. ובלא"ה אף אם היו צדיקים וישרים סוף סוף כיון שאינם מעם יודעי ה' אין בהם איסור ריבית.
יהי רצון שיעבירם ה' ממקום הקודש והמקדש במהרה, ויחזיר העבודה לשם. ויתקיים בנו הפסוק: "כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועלייך יזרח ה' וכבודו עלייך יראה". בב"א.
