שיחתו של מרן ראש ישיבת מרכז הרב
הגר"א שפירא זצוק"ל
פרשת בהר
הפטרה של פרשת בהר עוסקת בדברי הנבואה אל ירמיהו על חנמאל דודו שיבוא אליו בדרישה לגאול את שדהו אשר בענתות בארץ בנימין "כי כה אמר ד" צבקות אלוקי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת" (ירמיהו פרק לב).
לאחר מכן ירמיהו אומר לד", "הנה הסוללות באו העיר… ואתה אמרת קנה לך השדה בכסף והעד עדים והעיר ניתנה ביד הכשדים", וא"ל הקב"ה "הממני יפלא כל דבר" ולאחר מכן אומר הנביא, "ואדע כי דבר ד" הוא".
ויש להבין בפרשה זו מס" דברים עקרוניים.
בתחילת הפרק נאמר "ויהי דבר ד"" א"כ מה הוסיף ירמיהו כשאמר "ואדע כי דבר ד" הוא" (פסוק ח"). ועוד הרי בתחילת הנבואה א"ל הקב"ה "עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת". וא"כ מדוע ירמיהו שואל שהרי הכשדים באו העיר ללוכדה והאיך אומרים לו "קנה לך השדה" הרי הקב"ה הבטיחו "עוד יקנו בתים וכו"" וכי לא האמין ירמיהו בנבואה זו? ומה התשובה שענה לו ד" "הממני יפלא כל דבר" הרי ביכולתו של הקב"ה האמין ירמיהו ומה המענה שהשיבו לו לירמיהו?
ע"מ להסביר את הנושא עלינו להתבונן בדברי הגמ" במסכת יומא (ס"ט) "למה נקרא שמם אנשי כנסת הגדולה, שהחזירו עטרה ליושנה משה אמר הקל הגדול הגיבור והנורא, ובא ירמיהו ואמר: נכרים מקרקרים בהיכלו, איה נוראותיו?" ומשום כן השמיט ירמיהו בתפילתו (המובאת בהפטרת השבוע) את התואר "והנורא" – "איה נוראותיו?" עד שבאו אנשי כנסת הגדולה והחזירו עטרה ליושנה ותיקנו לומר הגיבור והנורא מפני ש"הן הן גבורותיו, הן הן גבורותיו", בעצם קיומה של כבשה אחת בין שבעים זאבים.
כלפי הבנתו זו של ירמיהו שבאה לידי ביטוי בהשמטת תואר "והנורא" ענה לו ד" "הממני יפלא כל דבר" הרי נבואה זו מרמזת על גאולתם של ישראל "עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת" ובענייני הגאולה העתידה צריך הסתכלות והבנה מיוחדת. אנשי כנסת הגדולה הם אלו שהבינו בכח תורה שבעל פה שיש בהם, שיש להחזיר עטרה ליושנה ושגבורותיו של ד" מתגלות גם בשעת ההסתר בזמנים קשים, בזמנים שעננים ממלאים את ההיכל, "הן הן גבורותיו".
ומשום כך אמר ירמיהו: "ואדע כי דבר ד" הוא" וביאורו כפי שהגמ" אומרת במסכת שבת (קל"ח ע"ב) "דבר ד" זו הלכה דבר ד" זו הגדה דבר ד" זה הקץ" ופרש"י (שם) "זה הקץ – לא ידענא מהיכא". ונראה להסביר כי המקור ל"דבר ד" זה הקץ" הוא מפרשה זו של ירמיהו "ואדע כי דבר ד" הוא" דהיינו שכאן יש "דבר ד" זה הקץ" ולא ככל שאר דברי הנבואות.
נבואה זו לירמיהו היה שותף חנמאל דוד שהיה שליח לומר לירמיהו "קנה לך שדות וכו"" חנמאל היה אחד משמונה נביאים (כמבואר במגילה י"ד ע"ב) חנמאל בן שלום, אותו שלום היה האיש שהחיה אלישע אחרי מותו "ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי" (מלכים ב" י"ג כ"א) זה היה שלום בן תקוה ואח"כ הוליד את חנמאל בן שלום (פדר"א ל"ג) וע"כ לנקודה ברורה זו של אמונה מבלי יאוש נשלח דווקא חנמאל שהורתו ולידתו באה מתוך שיא של אמונה והוא אשר יבשר לירמיהו הנביא את פרשה זו של קניית השדות בארץ בנימין.
בתפילה בימי שני וחמישי אנו אומרים "עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר עוררה גבורתך וקנאתך על אויביך" ומובא בשם המהר"ם באנט זצוק"ל לבאר עד מתי אנו במצב של גבורותיו של הקב"ה מתגלות ע"י הישרדות הכבשה בין שבעים זאבים, "הן הן גבורותיו", אנו מתפללים ומייחלים לכך ש"עוררה גבורתך וקנאתך על אויביך" שמידת הגבורה של ד" תיראה כפשוטה על אויביך מבלי ההסבר של "הן הן גבורתיו".
ומדברי חז"ל אלו נוכל לבאר הגמ" הנזכרת במס" יומא על כנסת הגדולה שלכא" יש להבין הרי אנשי כנסת הגדולה תיקנו לומר את התואר של הנורא שאותו השמיט ירמיהו בפרשתינו וא"כ היה עלינו לקוראם אנשי כנסת הנוראה כי הרי התואר הגדול הוזכר תמיד ולא הושמט? ומכאן אנו למדים כי במקום שחסרה גבורה חסר גם בגדלות גדול אמיתי הוא שיש בו גם את מידת הגבורה וממילא כשתיקנו לומר מחדש את והנורא גם מידת הגבורה קיבלה מימד חדש והבנה חדשה וע"כ נקרא שמם אנשי כנסת הדולה כשישנה גבורה הרי אז הגדולה היא גדולה אמיתית.
ויה"ר שהקב"ה יראנו גבורותיו ונוראותיו ולקיום כל דברי הנביאים בימינו ובתוכה נבואה זו של ירמיהו "הממני יפלא כל דבר". אמן.
