קדיש

קדיש
ר´ גיא צור, שיעורים



בס”ד

 

קדיש – ר” גיא צור

 

הקדיש מלמדים אותנו חז”ל כי הוא נעלה מאוד אפילו מאמירת קדושה. ועוד אמרו ,כל העונה “אמן יהא שמיה רבא מברך” וכו” בכל כוחו (בקול רם ובכוונה ראויה), קורעין לו גזר דינו[1]. ועוד אמרו כשמתאספין ישראל בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ועונין “אמן, יהא שמיה” וכו” הקב”ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שכך מקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו ,ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם[2].

 

ראינו שאכן יש באותן המילים הנאמרות ארמית, בדרך כלל בלא כוונת הלב, תלויים בהן הררי אמונה וקדושה גדולים, אולי אם נעיין קצת בדבר נשתדל בכוונת הקדיש יותר ונזכה להבין מעט את הררים הללו שהזכרנו מקודם.

 

טעות היא להתעלם מפשט דבריו של הקדיש, בקדיש אנו מתפללים ששמו הגדול של הקב”ה יתרבה ויתגדל ויתקדש בעולם ללא חיסרון (הנקרא אצלנו “חצי קדיש”), יש קדישים בהם אנו מבקשים שתפילתנו תתקבל לרצון (קדיש תתקבל), ויש קדישים בהם אנו מבקשים גם שיחול שמו הגדול של הקב”ה על ישראל (קדיש על ישראל) ויש שאנו מבקשים, שפע ושלום בהווה (קדיש יהא שלמא).

 

המוטיב החוזר בכל אמרות חז”ל הנ”ל ובקדיש עצמו הוא “שמו הגדול של הקב”ה” וכאן הננו צריכים לבאר מעט מושג זה.

כשברא הקב”ה את העולם – הטוב היה שליט בעולם ,הכל היה טוב ,השלום היה בארץ, האדם הופקד בארץ כדי לשמר את יופיו ולגלות את זיו שכינתו של הקב”ה בכל מקום וזהו שכתוב בתורה “לעובדה ולשמרה”. זהו המצב בו שמו של הקב”ה היה שלם בעולם, שליטתו של הקב”ה בעולם היתה מוחלטת “ה” מלך גאות לבש” ולכן הכל היה מצוי במצב של טוב מוחלט. בחטאו של אדם הראשון שהיה בכך שלא רצה שה” ימלוך בארץ, ע”י הנחש שהוא הביטוי של השטן הוא מלאך המוות הוא שרו של עמלק הוא שורש הרע שיש ביקום כולו, שאז היה חוץ לאדם, האדם ידע שהרע הוא רע גמור, אך כשהנחש החיצוני פיתהו, קיבל הרוע שליטה פנימית ביקום כולו. מאז אין עוד ברור מהו טוב מוחלט ומהו רע מוחלט, מאז שמו של הקב”ה חסר. וזה שנאמר במלחמת עמלק שהיתה אחרי קריעת ים סוף “כי יד על כס יה מלחמה לה” בעמלק מדור דור”, רש”י שם מפרש אין השם שלם ואין הכסא שלם (כסא מלכות ,שלטונו המוחלט של הקב”ה בעולם), עד שיכרת זרעו של עמלק, כל עוד שזרעו של עמלק קיים, הרוע עוד שולט ברמה זו או אחרת ביקום, לעיתים מעט מאוד ולעיתים הרבה מאוד, והכל תלוי במצבם הרוחני של ישראל. עד אשר יבוא היום שנאמר בו “כי לה” המלוכה ומושל בגויים ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה” המלוכה והיה ה” למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה” אחד ושמו אחד” זהו פסוק הגאולה השלימה, חטא האדם בכך שלא רצה שה” ימלוך בארץ ,הגאולה היא בכך שהמלוכה לה”, ואז יבואו מושיעים לשפוט את הר עשו לשרש את שרו של עמלק ואז “ובלע המוות לנצח ומחה ה” אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה” דיבר”[3].

 

זהו ענינו של שמו הגדול של הקב”ה. בקצרה, בקדיש אנו מפגינים את אמונתנו הנחושה ואת רצוננו העז לראות את הישועה, לחזות בבוא הגואל, מבקשים אנו שיתגדל ויתקדש שמו ומלכותו תרב בארץ. ושהעולם שברא ה” כרצונו ישוב להתנהל ע”פ רצונו וזה יעשה ע”י בוא המשיח, ואז עונים הציבור, אמת יהיה שמו של הקב”ה מבורך לעד נמצא בכל מקום ובכל זמן ,וישתבח הרבה מכל השבחים הפשוטים שאנו אומרים כעת.

כשהקדיש הוא אחר תפילת העמידה אנו מבקשים שתתקבל גם תפילתנו הזו ביחד עם כל תפילותהם של ישראל, לכמיהה העצומה של כולנו לזמן שבו הטוב המוחלט יהיה שליט על הארץ כולה.

ומוספים אנו בקשה לשלום מזערי בהווה ,חיים ושבע וישועה ונחמה פורתא.

 

כשאנו אומרים את הפסוק “שמע ישראל” אנו מבינים שזהו הפסוק האגדי של הצהרת אמונתו בה” יתברך, זהו קבלת עול מלכות שמיים. הקדיש עושה אותה פעולה ביתר הרחבה, הוא מסביר בדיוק מה רצונו של הקב”ה בעולם ולמה אנו שואפים יחד כבניו של מקום.

 

לכן ברור למה מי שעונה “אמן, יהא שמיה רבא מברך” וכו” בכל כוחו, קורעין לו גזר דינו, משום שאדם שבאמת בכל נפשו ומאודו מלא בערך הזה של הגאולה, של מלכות ה” המיוחלת, ראוי שלא יבואהו שום רע ,כי הוא כולו מלא בשאיפה שהכל יהיה טוב.

ולכן מובן מדוע הקב”ה מנענע בראשו בשעה שישראל עונים כך, אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, הקב”ה “מוצא” לו כביכול נחמה על הגלות הנוראה של שכינתו ושל עמו ישראל , בכך שעדיין השאיפה למצב מושלם מפעמת בעולם ועדיין מייחלים לה בניו הנאמנים.

ועדיין הוא “מצטער” כביכול על גלות בניו ,על המצב העכשווי ,המצב הבלתי מושלם ,ולכן הקדיש נאמר בארמית ,שפת הגולה.[4]

 

עוד קדיש אחד נשאר לנו לבאר, את משמעו של “קדיש על ישראל” הנאמר אחרי כל קטע מהתורה שבעל פה (בניגוד לקדיש “יהא שלמא” שנאמר אחרי כל קטע מהתורה שבכתב), הוא נאמר ע”י אבלים על קרוביהם בפרט אבלים על הוריהם, הן בתפילות כמעט כל י”ב חודש מיום הפטירה ,ובכל פעם אחרי שיעור תורה. וזה יובן לפי מה שאמרנו קודם לכן, מגמתו הכללית של עם ישראל בזמן ההווה היא להעלות את העולם אל מצבו השלם, שוב אל הזמן בו מלכות ה”, מלכות הטוב המוחלט תשלוט ביקום כולו. ולכן זוהי גם מטרת חייו ויעודו של כל ישראלי, ע”י תלמוד תורה, קיום מצוות, עיצוב דעותיו ורצונותיו לפי אמת תורתו הקדושה.  אך לא תמיד אדם מצליח, יש שנכשלים בגדול ואינם מגלים את אור האמת, אלא נופלים בשחת הטומאה ומבלים את ימיהם כעבדים ליצריהם החומריים וברדיפה אחרי ערכים מקולקלים ומעוותים. ויש כאלו המקיימים את דבר ה”, אך כמצוות אנשים מלומדה ואינם משכילים להבין כי עיקר חייהם הוא כדי לעבוד את בוראם ולכן הם עושים חייהם הגשמיים עיקר ותורתם טפלה, וגם המעולים שבישראל אשר חכמו מאלו הקודמים, עדיין מחטיאים לפעמים את מטרתם בעוונות קטנים, ולכן באים הבנים ומתקנים מה שקלקלו אבותיהם. קדיש הנאמר ע”י הבנים מסוגל למתק את דינו של הנפטר הנידון כל י”ב חודש מיום פטירתו וכל שנה ושנה ביום פטירתו ,וגם אם הנפטר היה צדיק רם מעלה ,עדין הקדיש יכול לעלות את נשמתו ממדרגה למדרגה עליונה יותר ,של התענגות מזיו השכינה.

גם על החיסרון בנשמה יהודית שהיתה בעולם הזה ,שהיה שמו של הקב”ה מתאדר, מתגדל ומתקדש על ידה, כבר איננה פועלת פעולתה, כי “במתים חופשי”, כיון שמת אדם נעשה חופשי מן המצוות[5], ועל חיסרון זה ראוי לומר קדיש שמשלים את החיסרון הזה. גם ע”י עניית הקהל שמתחזקת בליבם הכמיהה אל הגאולה וגם בליבם של הבנים ממשיכי דרכו של הנפטר.

וזהו “על ישראל” שהאידיאל הגדול הזה יפעם בנו ביתר עוצמה כיון שחסרה לנו עוד נשמה שנגנזה וצריך להשלים חסרונה.

 



[1] שבת קיט.

[2] ברכות ג.

[3] ישעיהו כ”ה ,ח”.

[4] אחרי כתבי כל זאת ראיתי שזכיתי לכוין לאמת תורתינו הקדושה ,כי גם רבינו יעקב “בעל הטורים” שחי לפני כחמש מאות שנה כתב כדברים אלו ,אלא שקיצר ,ועיין בטור או”ח סי” נ”ו.

[5] שבת ל.

השאר תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *