ראש הממשלה בנימין נתניהו –יום ירושלים תשע"ב- היכל ישיבת מרכז הרב
ריגשתם אותי עד מאוד, ריגשת אותי עד מאוד ראש הישיבה הרב יעקב שפירא ממשיך דרכו של רבנו האהוב אברהם שפירא, וברשות הרבנים המכובדים מאוד והדיינים וראש עיריית ירושלים ניר ברקת, וחברי הכנסת זבולון אורלב רבני הערים ראשי ישיבות, תלמידים יקרים, חברים יקרים.
אני עדיין בתוך השלושים והמכתב חילופי המכתבים שהבאתם בפני מעלים פרשה סוערת שהתרחשה כאן בא"י לפני כמעט שמונים שנה, באחד מהימים באותה שנה הלך אבי שהיה אז בן 23 פגש בכיכר ציון את אבא אחימאיר חברו, השעה היתה לפנות ערב, כעבור כשעתיים נמצא ארלוזרוב בשפת ימה של תל אביב, אחימאיר וסטבסקי הואשמו ברצח, אבי הזדעזע כשהוא שמע את זה, כי בזמינות מחשבתו וחדות ניתוחיו הוא קודם כל הבין שאין התכנות מעשית להגיע מכיכר ציון לשפת ימה של תל אביב לפי התחבורה שהיתה בימים אז, ברוחב מחשבתו והבחנותיו הוא ראה גם סיבות אחרות, והוא הגיע למסקנה שמדובר בעלילה, עלילה שהלכה והתגבשה מיד שעל ציונות הרוויזיונסטים, הם הם שרצחו את ארלוזרוב והוא ידע שאחד מהנאשמים העיקריים הוא ראה אותו, הוא פגש אותו הוא ידע שהדברים הם בלתי אפשריים, ובסער ליבו הלך אל אביו הרב נתן מיליקובסקי ששינה את שמו לרב נתן נתניהו, הוא הלך אליו ואמר לו שהוא חייב ללכת אל הרב קוק ולגייסו כדי לצאת נגד עלילה זו. סבי אז כבר לא היה בקו הבריאות, אבל הוא גייס את כוחותיו והלך אל הרב קוק, והרב קוק יצא בקול גדול נגד העלילה ובכך הסתובבה בכוח אישיותו יושרו עצמותו וכוח השפעתו הסובבת את דעת הקהל, ובסופו של דבר יצא משפט צדק.
וכפי שאתם רואים סבי לא הסתפק בזה, באה החלפת המכתבים הזו שאגב לא הייתי מודע לה מהארכיון הלאומי שלנו, ובזמן קצר לאחר מכן שבק סבי שהיה אדם צעיר בשנות החמישים. והרב קוק הספיד אותו וספד לו בהלוויה, והוא כתב לו סבי שהיה רב ומטיף גדול לציונות כתב מעט מאוד ראיתי בני אדם חיים בתוך החברה המודרנית שהיו מלאים הערצה כזאת לתורה וגדולתה שיהיו קשורים כ"כ בעומק נשמתינו בהבנה שכל עבודתינו הפוליטית הלאומית הבניינית, הצלחתה , תלויה במידה שהיא יונקת ממקור הכבוד ממקור הכבוד של ישראל הנובע מדבר ה" שבחובתינו הקדושה ומתוך חזון נביאי האמת והצדק יאירו מחשכי האנושות כולה, ועוד הוא הוסיף הוא הרגיש את האמת הזאת בכל לב והרבה פעמים הצליח להביע אותה בהרבה חיים פאתוס ועוז.
רבותי כמו סבי לפני, אין לי כל ספק באשר למקור כוחו של עמינו, הוא נובע ממורשתנו, הוא נובע מאמונתנו, אתה אמרת הרב שפירא שאני מתייצב לפני מנהיגי העולם אני מציג את האמת שלנו, את האמת ללא מורא. כי אני יודע שאני מייצג לא רק את אזרחי מדינתנו, ולא רק את בני עמנו, כשאני נושא דברים באו"ם או יושב בחדר הסגלגל בבית הלבן או כשאני נפגש עם נשיאים וראשי ממשלות אני יודע שחובתי לדבר גם בשם אומה בת 4000 שנה, אני יודע שחובתי לדבר בשם מאה דורות של יהודים שהשתוקקו לבנות מחדש את חייהם הלאומיים על האדמה הזאת, אני יודע שחובתי לדבר בשם עם שציין כל חגיגה וגם כל טרגדיה במשאלה פשוטה לבנות מחדש את ירושלים בשנה הבאה בירושלים, כל הדורות, זוהי הבטחה קדושה שלעולם לא אזנח, לעולם!
ביום הזה אנו חוגגים 45 שנים לשחרורה של ירושלים, אבל אנחנו חוגגים דבר שהוא עוצמתי פי כמה, אנחנו חוגגים 3000 שנות היסטוריה בעיר הזאת ו2000 שנות כיסופים אנחנו חוגגים את התגשמות החלום הנצחי ואת מימוש החזון הנבואי, אנחנו היינו היום לפני שעות אחדות בגבעת התחמושת, וציינו את הקרב על שחרורה ואיחודה מחדש של ירושלים, איחוד הלב הקרוע של עמנו, ואמרתי שאני זוכר את הרטט שעבר בליבי כששמעתי את מוטה גור אומר הר הבית בידינו, הלב של מי לא רטט? מי לא חשב על זה, נזכרתי בדוד בשלמה ישעיהו וירמיהו באותה מידה, חזקיהו עד יהודה המכבי ועד דורות ור" יהודה הלוי, והרמב"ן לפניו והרצל אחריו עד ימינו אנו. הר הבית בידנו, זה לב האומה.
כשאני שומע את אומות העולם מבקרות אותי על בניית ירושלים אני חושב על המלך דוד ששלט על העיר הזאת אלפי שנים לפני שהאומות האלו קמו, אני חושב על ישעיהו שניצב על חומות ירושלים כדי להזהיר את המעצמה הגדולה של זמנו לבל תמיט רעה כלשהי על העיר, ואני יודע שיש שרואים בהיסטוריה הזו נטל גדול, הם חושבים שכדי להציל את העתיד עלינו להתנתק מהעבר. הם טועים, הם טועים טעות גדולה! ההיסטוריה הזאת היא מקור עוצמתנו הלאומית, בלעדיה איננו יותר מאשר עלה נידף ברוח, כל אחד ואחד מכם ההולך בדרכו של הרב קוק, מבין זאת היטב, אתם מבינים שניתוק אומה מעברה, זה כמו ניתוק עץ משורשיו וזו הסיבה שאתם עמלים יום אחר יום לחזק את שורשיה של אומה זו, לגזום את ענפיה ולהרוות את אדמתה, אתם יודעים שרק כך נוכל ללמד את עמינו כיצד למצות את מלוא התקווה והפוטנציאל הטמונים פה.
אני רוצה שתבינו, גם אויבינו גם אויבנו מבינים את מקור כוחנו, עד לפני שנים ספורות אמר נציג אש"ף בלבנון את הדברים הבאים – אם ישראל תצא מירושלים מה ישאר מכל הדיבורים על הארץ המובטחת והעם המובחר, הרעיון הציוני יתחיל להתמוטט, רבותי כל עוד אני ראש ממשלה, זה לא יקרה! ואני חובתי כראש ממשלת ישראל לעשות ככל שביכולתי כדי להבטיח את המדינה היהודית ועתידו של העם היהודי, ישנם כאלה שמאמינים שהבטחת עתיד עמנו, משמעותה חלוקת ירושלים, אבל ירושלים היא לב לבו של עמינו, ולא ניתן להבטיח את עתידנו על ידי עקירת ליבנו, את העתיד מבטיחים באמצעות חיזוק הלב שלנו, וזה מה שאני עושה, וזה מה שאני אמשיך לעשות, אמשיך לבנות את ירושלים, אמשיך לעמוד איתן מול אומות העולם, נמשיך לומר להם שירושלים תישאר מאוחדת לעד, בירתה המאוחדת של מדינת ישראל! ובירתו המאוחדת של עם ישראל! אני עתיד כפי שאמרת הרב לנווט את הספינה בימים רועשים ורוחות חזקות אולם אני מבטיח לכם זאת, לעולם לא אאבד את מצפני, המצפן שירשתי מאבי ומסבי ומאבותינו, לעולם לא אתפשר על ביטחוננו ועל לבנו למען אהבת העולם! לעולם לא אשכח את מקור כוחנו הלאומי, לעולם לא אשכח את ירושלים! חג שמח לכם, וחג שמח לירושלים.
