ראש העיר ניר ברקת – יום ירושלים תשע"ג- היכל ישיבת מרכז הרב
מכובדי.. והרב יעקב אריאל רבה של רמת גן, ידידי חבר הכנסת מוטי יוגב מכובדי הרבנים המחנכים בוגרים תלמידים מכובדי כולם.
אני הייתי ילד ירושלמי בן 7 באותו יום של חג של שחרור ואיחוד העיר, גרתי במחנה עלבי ליד תלפיות, ואני זוכר את ההתעלות הרוחנית והשמחה שחרוטה עמוק בזיכרוני, ולצד הזיכרון מההפגזות של הירדנים של השכנים שנצלו מההפגזות וקולות הנפץ והמראות של הלוחמים אני זוכר את גבורת הלוחמים כמה זה השפיע עלי כילד. לאחר מכן להתגייס גם אני לצנחנים. היום אני יודע שיהודים בכל רחבי העולם מציינים ביום חגה של ירושלים את מחויבותם והזדהותם עם אותו רגע חשוב והיסטורי והזדהות עם בירתה של ישראל.
שמענו את הרבנים מדברים היום שירושלים לא חולקה לשבטים, אני רוצה לתת את ההיבט הפרקטי של המשמעות שמה זה עיר שלא חולקה לשבטים. זה לא עניין טכני לחלטין, זה לא עניין ארגוני, זה משהו עמוק טבוע בתוך המשמעות של עיר שלא חולקה לשבטים, מה זאת אומרת לא חולקה לשבטים? זה אומר שכל מי שהגיע לשעריה הרגיש שירושלים שייכת לו כפי שהיא שייכת לשבטים האחרים, היא שייכת לכל אחד מעמ"י כולנו בעלי מניות בעיר ירושלים. וכשאנשים מגיעים לירושלים תחושת הכבוד לשבט השני, לשונה ממך מסבירה היטב את האמירה שירושלים עושה כל ישראל חברים. אני מסתובב היום בעיר ירושלים ורואה איך אנשים מכבדים את השונה ממנו כל אחד מכבד את השונה, רק ככה ירושלים מצליחה שכולנו מבינים שיש מקום לכל השבטים שצריך לכבד את כלל המגזרים רק ככה ירושלים ממלאת את תפקידה, דתיים חילונים, שמאל ימין, עולים וותיקים, ויהודים ושאינם יהודים. לכולם היה מקום וחובתנו לוודא שלכולם כמו שהיה 1000 שנים לפני 2000 שנה אנחנו חייבים לוודא במובן הפרקטי שירושלים מתפקדת ומכבדת את כולם.
אני טוען שגם במשפט "כי מציון תצא תורה" יש בו היבטים פרקטיים מאוד. שמה שהיה מצליח באחד השבטים ויכול להיות שהיה מצליח בעוד כמה שבטים זה לא ערובה להצלחה בכל העולם היהודי, אבל דבר שמצליח בירושלים ערובה עליו שהוא מיד מתקבל על נציגי כל השבטים בירושלים ומייצר בשורה אמיתית בארץ ובעולם. כי כל דבר שמצליח בירושלים זה אומר שהוא אומץ ע"י כלל השבטים בירושלים, ואוטומטית המשמעות שלו בשורה. על כן מאז ועד היום אנחנו יכולים לראות הרבה מהבשורות התורות החדשות הרעיונות וגם המהפכות החברתיות רובן ככולן מתחילות מתקבלות כאן בירושלים ולאחר מכן עוברים לארץ ולעולם הרחב.
אחדותה של ירושלים אם כן זה שכבה על שכבה על שכבה. כמובן שאחדותה במובן הפיזי היא טאבו עיר אחת ריבונות אחת שום פשרות בנושא הזה! ומעל השכבה הזאת בנוסף לפן הפיזי אנחנו חייבים לפתח את אותה תחושת שייכות ותשוקה לירושלים בקרב כלל עמ"י זה אותו קשר עמוק שחייבים לפתח בליבותיהם של כלל העם על כל המגזרים לחילונים מסורתיים דתיים חרדים את כולם, חייבים לפתח את התחושה הזאת של שייכות לירושלים. זכיתי ב"ה למפגשים ושעות רבות עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל את התפיסה הזאת למדתי ממנו, שיתפתי אותו בתוכניותי לפיתוחה הפיזי והחברתי והרוחני של ירושלים והרב תמיד אתגר אותי ושלח אותי לכל מיני שליחויות. אולי החשובה שבהם הייתה כשהוא היה במיטת חוליו בשערי צדק אז הגעתי אליו עם הרב זעפרני ראש לשכתו החברותא שלי, והוא ציווה עלי לשמור על ירושלים זה היה עוד לפני שנבחרתי לראשות העיר. מבלי צורך לפרט לי ברור לחלוטין מה הייתה כוונת הרב, לא לירושלים של הדתיים או של החילונים או של החרדים, הוא התכוון ירושלים של כולם, הוא התכוון בדיוק לאותה תפיסת עולם סביב ירושלים הפיזית ירושלים שמאחדת ומאוחדת, ואני מאמין שכשהשיח בקרב הציבור הוא שיח שמתחיל מאותן תחושות של אחדות ושליחות גורל, הר אנחנו מתחילים לדבר על השכבה הבאה של חלום הדורות של חיבור בין ירושלים של מטה לירושלים של מעלה. אני מאמין שסוד ההצלחה של ירושלים הוא מצד אחד היכולת להשתמש באותן תחושות רוחניות והסמליות של העיר שלנו לטובת העצמת חיי היום יום, ירושלים של מטה, ומצד שני, להשתמש בדיוק באותם הדברים הטובים שקורים לנו בירושלים הפיתוח המואץ, שממנו נהנית ירושלים בשנים האחרונות לנצל אותם למימוש הפוטנציאל העצום הרוחני של העיר ירושלים ולהעלותה מעלה מעלה.
על כך נאמר במדרש שה" אומר לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה ואכן בשנים האחרונות ירושלים עושה קפיצת מדרגה בתנופת פיתוח מדהימה, וודאי ההגירה השלילית של המגזר הציוני נבלמה, משפחות צעירות עוברות לגור בירושלים, ולאחר עשור וחצי של ירידה סוף סוף יש לנו עלייה עקבית במספר התלמידים בחינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי דתי. עולם התורה הציוני שיסודותיו נוצקו כאן במרכז הרב, ע"י הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ובנו וממשיך דרכו הרציה זצ"ל, פורח ומשגשג ישיבות בתי ספר ממלכתיים דתיים תלמודי תורה ציוניים ומדרשות לבנות נפתחים בזה אחר זה בירושלים, ומעניקים ערך מקודש לעיר הקודש במדינת ישראל.
אני רוצה לציין במיוחד את הפיתוח העצום בירושלים הקדומה, בעיר דוד, במנהרות הכותל, במקום האהוב עלי בעולם, המקומות האלה הפכו לאבן שואבת עבור מיליוני ישראלים חיילי צה"ל תלמידי בתי ספר, דתיים ואינם דתיים שבאים לבקר ולחוש את המורשת של עמ"י, אין אחד שלא מגיע לירושלים הקדומה ולא מבין שזה הכל היה נכון, השרידים הקדושה אין אחד שלא מגיע לשם וחוזר אדם שלם יותר אוהב יותר את ירושלים ועל כך כמובן גאוות כולנו. ירושלים מתפתחת בכל חלקיה, בבנייה בבית אורות, במעלה הזיתים, בהר חומה בפסגת זאב וגילה, האמת היא שאנחנו צריכים להאיץ את הקצב ולדרוש ממשלת ישראל להאיץ את הבנייה בירושלים וכל חלקיה אבל אין ספק שאנו עקב בצד אגודל מצליחים לממש את הפוטנציאל של אותו חזון, של ירושלים המאוחדת והמאחדת. ואם אני צריך לסיים באתגרים, אז האתגר של כולנו הוא המשך צמיחה בעיר ירושלים ולשמור על ירושלים מכל משמר ומבחינתי זה לממש את הציווי של הרב מרדכי אליהו זצ"ל כי כולנו מבינים שהצלחתה של ירושלים מקרינה על כל מדינת ישראל ועמ"י ואני תפילה שנזכה כולנו להמשיך את ירושלים לליבותיהם של כלל העם. שנצליח להתעלות לחיבור ולשילוב של ירושלים של מטה עם ירושלים של מעלה. ולחיות כולנו יחד בעיר שחוברה לה יחדיו העושה באמת כל ישראל חברים, חג ירושלים שמח.
