שיחה לפרשת בראשית

שיחה לפרשת בראשית
ראש הישיבה הרב שאול ישראלי זצ"ל




שיחה לפרשת בראשית מרן הרב שאול ישראלי זצ”ל

 

“בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ” במלים אלה נפתחת התורה, תורת ישראל, זו הנגמרת ב”לעיני כל ישראל”. לא התחילה תורה מ”החודש הזה לכם” כשאלתו הידועה של ר’ יצחק, ואף לא מסיפורי מעשי אבות האומה אברהם יצחק ויעקב; ראשיתה ב”בראשית”, בהתחלת ההתחלות, ראשיתה ב”תהו ובהו וחושך על פני תהום”, ראשיתה ב”רוח אלקים מרחפת על פני המים”.

רחב האפיק בראשיתו, מקיף הוא את העולם כולו. אלקים זה, אשר עתיד להתגלות כאלקי ישראל, אלקי העולם כולו הוא; כי על כן אלקי הבריאה הוא, כי על כן אלקים שלפני הבריאה הוא – “אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם”. כל הברואים כולם במאמרו נבראו, וכולם ב”כי טוב” נבראו, בחסד אלקים, ברצון ההטבה האלקי קמו ויהיו.

ובתוך זה, ובכלל זה, גם גולת הכותרת של הבריאה – האדם, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא. זה היצור, אשר יש בו מדמות דיוקנו של יוצרו, אשר עליו נאמר “בצלם אלקים ברא אותו”. עם ראשית הבריאה אף אדם נברא; אדם ללא כל שם לוָי; לא כהן לא לוי אף לא ישראל; פשוט כפשוטו – אדם. ובתור שכזה זכה למעמדו, זכה לגן-עדן, זכה לדבר עם ה’ וזכה להיות מודרך על ידו.

ויחידי אדם נברא. ומפני מה נברא אדם יחידי? שואלים חז”ל. והם משיבים: שלא יהיו משפחות מתגרות זו עם זו לומר אני נבראתי ראשונה. שויון מוחלט של המין האנושי. כולם בני בניו של אדם הראשון, של יציר כפיו של הבורא. כולם בצלם אלקים נבראו, ו”חביב אדם שנברא בצלם”.

דומה שהשיטה של “אתה בחרתנו” לא כך היתה צריכה להתחיל את דברי ימיה, דומה שהמוצא האחיד של המין האנושי אינו מתישב עם רעיון הנבחרות, דומה שהיה מן החכמה לציין איזה שהוא יחוס מיוחד לאומה מבראשית. אבל לא כן היה.

כל מגמת התורה היא להראות כיצד משתלבים המושגים ומשלימים זה את זה. אין “לעיני כל ישראל” סותר את “בראשית ברא”, ואין “בראשית ברא” סותר את “לעיני כל ישראל”. אין סתירה בין “חביב אדם שנברא בצלם” לבין “חביבים ישראל שנקראו בנים למקום”. כי “בראשית” לפי פירוש חז”ל הוא בשביל ראשית, בשביל התורה שנקראה “ראשית”, ובשביל ישראל “שנקראו ראשית”. כי אליבא דאמת אין המושג “ישראל” בא אלא לחשוף את ה”ראשית” ב”אחרית”, את ה”צלם אלקים”, באדם שנברא בצלם; כי אין התורה באה אלא להתוות את דרך האדם, אדם כיציר כפיו של הבורא, אדם אשר בו תשתקפנה המדות בהן הבורא מנהיג את עולמו, כי בני האדם הראויים לשאת את התואר “בצלם אלקים”, ראויים הם גם עם זה לתואר “בנים למקום”.

לשם גילוי ה”בראשית ברא” קיים “לעיני כל ישראל”, לשם גילוי התוכן האמיתי של “אדם” קם העם הישראלי, לשם החזרת הטבע לתיקונו, לשם החזרת האדם לגן-עדנו האבוד, לשם הצדקת תכלית הבריאה. “בראשית” – בשביל התורה שנקראה “ראשית”, “בראשית” בשביל ישראל שנקראו “ראשית”.

נגישות