שיחה לפרשת חיי שרה
רש"י על הפס" "ואבוא היום אל העין וכו"", "היום יצאתי והיום באתי וכו", אמר רבי אחא יפה שיחתן וכו"" מה הסמיכות של הדברים לזה שיצא היום ובא היום. בפס" טו כתוב "הקרה נא לפני היום" מדוע הייתה צריכה המהירות הזאת שהכל יקרה היום, וקפצה לו הדרך, בהכנסת אורחים של רבקה כתוב "ותמהר רבקה ותורד כדה", ובהכנסת אורחים של אברהם כתוב, "וימהר אברהם".
מה יש בשיחתן של אבות שלא יכולנו ללמוד מתורתן של בנים? כתוב בפס", "והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם וכו"", יש מעלה שהתפילה מתקבלת מיד, הרי כתוב "רצון יראיו יעשה", אבל בכל זאת כתוב "ואת שועתם ישמע ויושיעם", הם כן צועקים, אומר הקרן אורה במסכת תענית שאדם בתפילה קודם ישבח את ד" וכשהיו אומרים שבחו של מקום, והיה טרם יקראו, ואני אענה ע"י אמירת שבחו של מקום. המיוחד אצל אליעזר "הטרם יקראו" היום, אליעזר הדגיש, "ואני טרם אכלה לדבר", התקיים בו "טרם יקראו ואני אענה", כי הפרשה הזו באה ללמדנו את הגישה. ההקדמה לתורה, דרך ארץ קדמה לתורה, ר" חיים ויטאל בשערי קדושה ש"ב פ"ב שואל מדוע לא כתוב בתורה, מצוות עשה לעבוד על המידות, ותירץ כדי שלא נחשוב שזו רק מצוות עשה, אלא זו התשתית לכל המצוות, התורה נתנה לבני אדם, ואם חסר בתשתית לא יכול לצמוח שום דבר טוב, התורה נמשלה לגשם מה שיש באדם התורה מצמיחה, אדם שמתקן את מידותיו, התורה תגדל אותו, אליעזר עבד אברהם שכתוב במדרש דמות דיוקנו של אברהם היתה בו, ולמד ממנו את פעולות החסד, ואמר לו אברהם אבינו שיבדוק אם יש ברבקה את החסד של אברהם, הר"ן בדרשות שואל, מדוע שלח אברהם אבינו את אליעזר אל בתואל ולבן, שהיו עובדי ע"ז, ולא למי שלא עובד ע"ז, ועונה, שלרבקה היו מידות טובות וזה הבסיס. ואפילו אם יש אנשים אחרים שלא עובדים ע"ז, אבל אין להם מידות טובות חסר להם העיקר, "לעולם יהא אדם", ואח"כ גם ירא שמים. "בן שמונה עשרה לחופה" אומר רש"י במסכת אבות, ששמונה עשרה פעמים כתוב אדם עד בריאת חווה, אין הכוונה רק בגלל שכתוב שמונה עשרה פעמים אדם, אלא שאדם צריך להיות אדם שמונה עשרה פעמים בן אדם לפני שמתחתן, זה שאמר אברהם אבינו לדאוג ליצחק במשפחה שיש בה את מידת החסד. עיין אוה"ח כח" ה" הטעם שהרחיק אברהם אבינו מכנען. כי הוא משולל מקדושה, ולא תמצא גרים מכנענים, ע"ש. וכ"כ בפירוש בעל החרדים עה"ת שיצא מכ"י, וע"ע מהר"ל בגור אריה פ" תולדות כה" כד" עה"פ שני גוים בבטנך, בהבדל שבין ישמעאל לשאר אומות. וברבינו בחיי בפ" נצבים: על אויביך- ישמעאל, ובמהר"ל בספר נר מצוה, ובנצח ישראל פרק מ"א, האם ישמעאל נכללו בכלל ד" מלכויות.
סיפר לי הרב יהושע פ. כי אחד מגדולי בעלי המוסר הגיע בשעתו לר" ירוחם ממיר לחפש חתן, לאחר שר" ירוחם שאל אותו על טבעו של אותו אחד שהוא מחפש אמר לו ר" ירוחם לנתונים האלה מתאים בחור פלוני, אבל הפלוני הזה כבר לא נמצא אצלנו אלא נסע ללמוד תורה אצל הגרי"ז מבריסק, תלך לגרי"ז ותאמר לו שאני אומר שאותו פלוני מתאים למשפחה שלך, נסע אותו אחד מגדולי בעלי המוסר לגרי"ז מבריסק, אמר לו הגרי"ז ר" ירוחם צודק, פלוני שהמליץ עליו באמת בעל מעלות נפלאות, סברה ישרה וכו", אבל אמר לו הגרי"ז יש לי שאלה לשאול אותך, הרי בעלי המוסר מאמינים שבכוח המוסר אפשר להפוך אפילו אבן למים, אז למה אתה מחפש חתן שכבר עכשיו הוא כזה, הרי ברגע שיכנס אליך הביתה, בכוח המוסר הוא יהיה מה שהמוסר ישפיע עליו. ענה לו אותו אדם מבעלי המוסר, אבל נפק"מ לילדים כשאדם רכש את זה, שזה כבר חלק מהמהות שלו, מהאישיות שלו לא רק רכישה חיצונית, אז זה גם משפיע על הילדים. ודרגת חסד כזו ביקש אליעזר להביא ליצחק.
שמעתי לאחרונה על אחד הגדולים שבא אליו ראש ישיבה גדול, שרצה לחתן את נכדתו והיו לה הרבה בעיות, אמר אותו ראש ישיבה, שמי שיחתן אותה, יתן לו חצי עוה"ב שלו, שמע את זה אדם אחד, ושידך אותה לבחור ת"ח, ונתן לו את כל ההוצאות של החתונה לפניה ולאחריה מבלי ידיעת הצדדים, ולא סיפר לאותו ראש ישיבה וגם לא לחתן עצמו מי דואג לכל הצדדים והראש ישיבה באמת בירך אותו, אבל גדולת חסדו של המשדך היא שנתן לחתן להרגיש שהכל מתנהל בדרך טבעית.
ר" חיים שמואלביץ זצ"ל הגיע הביתה ואשתו הביאה לו לאכול, והיא שאלה האם זה טוב? הוא אמר שכן, וביקש עוד, שלוש וארבע פעמים, שאלו חכם אחד, הרב כ"כ רעב? אמר לו זה הוא השיעור הכללי שלה, היא משקיעה בזה את כוחותיה להיטיב לבעלה, ובודאי שצריך לתת ביטוי להערכה על כך.
קפצה הדרך לאליעזר, כי מי שעוסק בחסד למעלה מהשגרה זוכה לכך. חסד בא ביחד עם ותמהר רבקה וימהר אברהם. כהנים זריזים הם, המהר"ל מסביר לא כפשוטו, בגוף, אלא שמתעסקים בדבר שבקדושה, ודבר בקדושה אינו מתחת לגבולות הזמן, זריזות הכוונה שאדם לא פועל תחת גבולות הזמן, ואז וימהר, כהנים זריזים הם, וימהר אברהם, זה לא סתם מעשה אנושי שצריך לעזור לשני, ותמהר ותורד כדה, הזריזות מבטאת את היחס למעשה לא רק מטעמי נימוס, אלא שהוא מאמין שכך באמת צריך לנהוג, עולם חסד יבנה, זריזות שבאה מתוך הכרה כזו, זה מה שאליעזר חיפש, לכן הקרה נא לפני היום, כמו הכהנים זריזים הם, מתעסקים לא רק בדבר של חולין, אלא גם בדברים מעל הטבע, בדברי קדושה. לכן זכה אליעזר שקפצה לו הדרך ושתפילתו התקבלה, ואני טרם אכלה לדבר. שאדם הולך לשידוכים [אני יודע שזה לא קשור לשיעור א, לפחות אני מקווה], כתוב בחז"ל, יעקב הלך להתחתן, אמר מאין יבוא עזרי. אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי, חשבתי פעם, שזה לא רק בלשון של שאלה מאין יבוא עזרי, מאיפה, אלא זה מענה, מה"אין" יבוא עזרי, ממקום שאני לא חושב, שאני לא מצפה משם יבוא עזרי. דווקא בדברים הכי חשובים לאדם, הוא לא יכול להתוות לקב"ה את הדרך שזה יהיה דווקא בדרך זו, מהאין, מהנעלם משם יבוא עזרי, ומשה נגש אל הערפל כי שם האלוקים, לפעמים מה שמכוסה מאתנו שם הקב"ה נמצא, א-ל מסתתר. יש פס" בתהלים פרק קו, פרק שעוסק ביציאת ישראל ממצרים והליכתם במדבר, וכתוב שם "ולקדוש ישראל התוו" שמעתי מאבי מורי זצ"ל, יש אנשים שיש להם תוכניות לקב"ה, ואם חלילה קורה משהו במציאות שזה לא בדיוק לפי התוכנית שהם התוו לפני הקב"ה יש להם קושיות, סימן שזה לא בסדר, ולקדוש ישראל התוו. השפת אמת בפרשת בראשית אמר על מה שכתוב בזוהר איסתכל באורייתא וברא עלמא, שמלבד שהכל מתחדש כל רגע ורגע, וכל קיום העולם הוא בתורה, אין הכוונה שכשמתעורר ומתחדש משהו בעולם ונוצרה איזו בעיה הלכתית כתוצאה מהמציאות החדשה אז אנו נדרשים לפתור זאת לפי התורה, אלא בדיוק להפך, כל מה שאנו מחדשים בתורה זה מה שבעצם גורם שהעולם כולו יתחדש, וכל היקום וכל החיים, התורה היא זו שבונה את ההתחדשות שקיימת בעולם, התורה קדמה לעולם, אסתכל באורייתא ולפי החידושים של התורה גם ייתחדש העולם. להקב"ה יש את התוכניות שלו, ולקדוש ישראל התוו, מה שכתוב בתהלים זה לא היה מעלה אלא היה חטא. מאין יבוא עזרי שאדם שם את כל מבטחו בקב"ה, ובפרט בנושא שידוכים, שידוע בשם גדולי הדורות שמי שרוצה בזמן הזה לראות השגחה פרטית במציאות יוכל לדעת ולהבחין בעיקר בנושא של שידוכים וחתונה. לכן אליעזר היה צריך להקדים הרבה תפילה, תפילה לפני הקב"ה זה שאדם מעיד על עצמו שמ""אין" יבוא עזרי" רק מהקב"ה. השגחה מיוחדת, פרטית. מד" אשה לאיש, ארבעים יום קודם יצירת הולד יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני אומר ספר העיקרים, שהכוונה פה שהקב"ה לא רוצה שותפין, עוד ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני. הקרה נא לפני.
רבקה כבר היתה קיימת כך כותב רש"י בסוף פרשת וירא. אחרי העקידה, "ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמר" אומר רש"י בשובו מהר המוריה וכו" היה לי להשיאו אישה וכו" בשרו הקב"ה שנולדה רבקה בת זוגו. הקב"ה הודיע לו שרבקה נולדה. אז למה היו צריכים לשלוח את אליעזר הקרה נא לפני היום, אלא כמו שאמרנו מקודם אלולי שרבקה היתה מוציאה מן הכח לפועל את ההדבקות בחסדו של אברהם זה לא היה שייך ליצחק. אליעזר רצה לשדך את בתו ליצחק, כך אומר רש"י כך אומרים חז"ל, "ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי". זה כתוב כשאליעזר דיבר אל אברהם, אח"כ אליעזר חוזר ומספר, את כל מה שהיה, ושם כתוב אלי, בלי ו", ואומר אל אדני, בפרק (כד פס" לט, אומר רש"י היה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו וכו" אמר לו אברהם ואין ארור וכו". העולם אומר למה רק עכשיו כתוב אלי בלי ואו שהיתה לו נגיעות, זה היה צריך להיות מיד בהתחלה כשאליעזר מדבר אל אברהם, שם היה צריך להיות כתוב אלי בלי ואו שיש לו נגיעות, יש כאלה אומרים, שאדם לא מרגיש שיש לו נגיעות רק אח"כ. העולם אומר עוד יותר שכל עוד אליעזר חשב מי יודע איזה בת גדולים יצחק יתחתן לא ביקש, אבל ברגע שהוא ראה שזה משפחה של בתואל ושל לבן, עם מחותנים כאלה?! אז גם אני יכול להיות מחותן! אמר לו אברהם אבינו אני ברוך ואתה ארור ואין ארור מדבק בברוך, מה פירוש אין וכו"? כל הזיווג הזה של יצחק היה כדי להדבק בביתו של אברהם, אין ארור מדבק בברוך, אצלך זה לא יכול להיות מציאות של "לדבקה בו" שהיה מבני כנען, שהיה עבד, לכן העדיף אברהם משפחה אחרת. ההדבקות הזו של החסד לאברהם, זו היתה הקומה המיוחדת בחסד של אברהם לעומת החסדים של כל אומות העולם "חסד לאומים חטאת". מה פירוש חסד לאומים חטאת? החסד האנושי, הוא בגלל המוסר, זה לא נעים שזקנה עוברת ברחוב ולא לתת יד לעבור את המעבר חציה, זה לא נראה יפה, החסד האמיתי זה שהאדם יודע שבמעשה של חסד הוא מדבק בקב"ה, בבבא מציעא דף ל" אומרת הגמרא שלומדים מצוות ביקור חולים והשבת אבידה ונחום אבלים מהפס" "והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה". ומצד שני בסוטה בדף יד הגמ" אומרת מה פירוש ולדבקה בו? וכי אפשר וכו", אלא הדבק במידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא מבקר חולים אף אתה, מה הוא מלביש ערומים אף אתה הלבש ערומים, [מאיפה לומדים שהקב"ה מלביש ערומים, ממה שכתוב ויעש להם כתנות עור, סימן שהוא מלביש ערומים, והרי כל העולם נברא במידת החסד? למה להביא ראיה שהקב"ה עושה חסדים ומלביש ערומים רק מן הבגד שתפר לאדם הראשון, מפני שכאן מדובר על עשית חסד גם אחרי החטא, ואפי" הכי הקב"ה מלביש ערומים] וכך בביקור חולים אומרת הגמ" הקב"ה בא לבקר את אברהם, וכל מי שעושה את הפעולות האלה, הוא מדבק בקב"ה ומקיים ולדבקה בו. למה צריך שני מקורות גם לדבקה בו, וגם והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה, לומר לנו שצריך את כל מעשי החסד? ההבדל שלדבקה בו זה הופך את החסד לדבר שבינינו לבין הקב"ה, בין אדם למקום, "והודעת להם וכו"" זה מדבר על הצד שבין אדם לחבירו במעשה החסד, המיוחד בחסד של יהודי שהבן אדם לחברו לא מנותק מהבן אדם למקום, אצל אברהם אבינו כתוב "כי ידעתיו למען אשר יצוה את ביתו אחריו ושמרו דרך ד" לעשות משפט וצדקה", מה זה "דרך ד" לעשות משפט וצדקה"? החסד של אברהם זה לא רק בין אדם לחברו אלא דרך ד", שמי שהולך בדרכו של אברהם אבינו, חוץ ממצות החסד הוא גם מקיים את ה"לדבקה בו", התהלך במידותיו, לכן הפס" מדגיש ושמרו דרך ד" לעשות משפט וצדקה.
כשהמלאכים באו לסדום הם עברו לפני כן בבית של אברהם אבינו, למה היו צריכים לעבור בביתו של אברהם אבינו, כתוב בשם הרב זצ"ל שמי שלא יודע את החסד של אברהם לא יודע עד כמה סדום השחיתו, מי שלא יודע את ה"עשה טוב" לא רואה כמה צריך לסור מהרע. "אוהבי ד" שנאו רע", מה המדרגה של אוהבי ד", זה מתבטא בשנאת הרע, כשרואים את החסד של אברהם אבינו שאדם משתף שם שמים בחסדים שלו, אז הוא מבין מה גודל הפורענות שיכול להיות בסדום, שלא היה שם שמיים במעשיהם. חסד שאינו בגודל הנכון, הורס את היסוד המוסרי. (אוה"ק ג" שלו")
הרמב"ם בהלכות דעות, כותב בפרק א" שאדם צריך להתהלך במדותיו של הקב"ה, ואח"כ הוא מביא: וזו היא הדרך שלימד אברהם את זרעו כמו שכתוב כי ידעתיו וכו", היינו גם הרמב"ם מדגיש שמעשה החסד של אברהם אבינו לא היה רק בין אדם לחברו אלא כדי לקיים את ההדבקות של האדם בקב"ה, מה הוא רחום וכו", זה מה שאליעזר חיפש אצל רבקה, החסד הוא בזריזות כמו שאמרנו בשם המהר"ל, מה פירוש כהנים זריזים, אצלם זה דבר שבקדושה, לכן הקרה נא לפני היום, שהכל יהיה בזריזות. להדבק בביתו של אברהם.
כתוב בתרגום יונתן בפרשת בלק, לבן, הוא בלעם. איך שלא נסביר את זה אם זה גלגול או בדרך אחרת, בהגדה של פסח, אנו אומרים צא ולמד מה ביקש לבן הארמי, כדי לדעת בדיוק, מה לבן רצה, אומר בעל ההגדה, צא ולמד, צריך להתבונן, על פניו לא תראה, את מה שרצו להרע, מאז השידוך של יצחק ובהמשך אצל יעקב, צא ולמד מה ביקש.
ושם אצל בלעם התורה אומרת שהקב"ה הפך את הקללה לברכה, כך אומר הנביא, למה הקב"ה הפך, כי אהבך ד" אלוקיך, לבן הוא בלעם, לבן לא רצה שרבקה תצא מהבית, אחרי שהוא שמע, את אליעזר, "ויאמרו מד" יצא הדבר לא נוכל לדבר אליך רע או טוב" ומיד אח"כ, "ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור ואחר תלך", התגובה הספונטנית היתה, מד" יצא הדבר, [לא שהיה צדיק גדול, שמעתי פעם מחסיד אחד, מד" יצא הדבר, אתה השדכן מצדו של אברהם, מ
"נקרא לנערה ונשאלה את פיה ותאמר אלך" אומר רש"י, מעצמי, ואף אם אינכם רוצים, מה פירוש? רבקה חששה מהברכה של בני המשפחה, צדיקים כאלה, לבן- בלעם ובתואל, ברכה שלהם יכולה לקלקל מאוד, לכן היא אמרה אני הולכת אפי" אם לא תרצו, שגם אם תסכימו לא בגללכם אני הולכת שה"ברכה", הליווי שלהם, לא יקלקל לה אח"כ.
רחל, בתו של כלבא שבוע, אביה הדיר אותה מכל נכסיו בגלל שלקחה רועה צאן כמו ר" עקיבא, למה באמת היא לקחה את ר" עקיבא, לכאורה אשה שרוצה ת"ח צריכה לקחת רועה צאן?! אומרת הגמ" בכתובות היא ראתה שהיה צנוע ומעליא, היו בו מידות טובות תשתית שהתורה יכולה להשפיע, זה ההקדמה הכי טובה לתורה, והכי טובה לנישואין, צנוע ומעליא. אחרי שנים אומר ר"ע לתלמידיו דעו לכם ששלי ושלכם שלה הוא. למה שלה? אנו היינו מסבירים בגלל שהיא התמסרה עשרים וארבע שנים והסכימה שר"ע לא יהיה בבית, אולם אומר הר"ן בנדרים שלי ושלכם שלה הוא, בגלל שהיא נתנה לו את העצה ללכת ללמוד, ומי שפותח פתח לחבירו שילך ללמוד, כל מה שקורה אח"כ הוא בעצם רבו, לולא העצה של רחל, ר"ע היה נשאר רועה צאן, הוא לא היה מאמין ביכולת שלו, היא דחפה אותו, לכן אומר הר"ן בנדרים שלי ושלכם שלה. הוא, בגלל העצה שהיא נתנה. וזה יותר גדול מכל ההתמסרות של העשרים וארבע שנים שלא היה ר"ע בבית.
כתוב באבות, "איזו דרך ישרה שיבור לו האדם ר"א בן ערך אומר לב טוב", אחרים אומרים "הרואה את הנולד", אומר ריב"ז במשנה שם "רואה אני את דברי ר"א בן ערך שבכלל דבריו דבריכם", לב טוב כולל את כל מה שכתוב במשנה, גם את החכם שרואה את הנולד, ולכאורה מה הקשר בין מדות טובות לרואה את הנולד? אלא שהמידות, הצד המוסרי של האדם, מיישר לו גם את השכל, גם סברתו ישרה, גם הלימוד שלו, הוא לימוד ישר.
זה מה שהפרשה אומרת לנו, על ההדבקות של רבקה בבית אברהם אבינו. אין ארור מדבק בברוך. ברוך דהיינו מידות טובות מי שלא בא מכנען יכול להדבק בברוך. אומרת התורה בסוף פרשת כי תבוא, מה זה הארור הגדול ביותר? ארור אשר לא יקים את התורה הזאת. מה זה לא יקים את התורה הזאת? כותב הרמב"ן שם, אפי" מי שעושה הגבהת התורה, שירים את הספר, כמה שיותר גבוה למה? צריך להראות את חזותה של התורה לכולם, זה נקרא להקים, כמובן זה עם משמעויות יותר עמוקות, להקים את התורה הכוונה לדאוג שתהיה תורה בכל מקום, שאם יש חבר שמתלבט ולא יודע אם כדאי לו ללמוד, ויגיד לך ביטויים כמו "אני לא מתחבר", כאילו שיש מצווה בתורה להתחבר, צריך לעודד אותו, ארור אשר לא יקים את התורה הזאת. בכל יום בכל שעה. צריך להקים את התורה, לחבב אותה. וברוך מדבק בברוך.
בתחילת פרשת השבוע, שהתורה מספרת על אברהם שקנה את חברון מערת המכפלה אשר בחברון, "ויקם השדה", אומרים חז"ל "ויקם תקומה היתה לו, שיצא מרשות הדיוט לרשות של מלך", מה הפירוש? המסילת ישרים כותב, אדם רוחני, גם הדברים הגשמיים שלו, מתעלים אתו ביחד, שדה ששייך לאברהם, אז השדה נהיה יותר ערכי, יותר חשוב, תקומה היתה לו, אומר המהר"ל בגור אריה, כמו שחז"ל אומרים, כל מי שעולה לגדולה מוחלין לו כל עוונותיו חתן מוחלין וכו" הוא נהפך למשהו אחר, תקומה היתה לו, בחפצא, זה נהיה משהו ערכי יותר, זה מה שאברהם אבינו עשה, כשהוא קנה את מערת המכפלה, הוא רומם את כל מה שהיה בתוכו גם את הגשמיות.
כשיעקב אבינו, שלח את יוסף, לך נא ראה את שלום אחיך, מאיפה הוא שלח אותו, כתוב בפס" "וישלחהו מעמק חברון", רש"י כבר עומד על כך, "מעמק חברון מעצה עמוקה של אותו צדיק", מאותו מקום ששם אברהם אבינו התחיל את הרכישה את ההדבקות בארץ ישראל. כלב כשהלך עם המרגלים לארץ ישראל ויבוא עד חברון אומר שם רש"י שהלך לבקש רחמים. בחברון, מקום ששם מתחילה התקומה, ששם היתה מלכות הראשונה של ישראל לפני שהגיעו לירושלים גם דוד התחיל בחברון, גם אברהם התחיל בחברון יש ביטוי בשו"ת ר" בצלאל אשכנזי בעל השטמ"ק, ואם אין ירושלים אין חברון. יש מדריגות בקדושה, אם לא דואגים לקדושה הגבוהה, אז גם הקדושה הנמוכה לא קיימת, "ויצא יצחק לשוח בשדה" על איזה שדה מדובר פה? איפה היה המכה בפטיש ששם נגמר השליחות של אליעזר? זה היה בזמן שיצחק יצא לשדה. "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, וישא עיניו וירא והנה גמלים באים", לשוח אומר רש"י לשון תפילה, כמו ישפוך שיחו, מה זה ישפוך שיחו? זה פס" בתהלים "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ד" ישפוך שיחו", זה כתוב לגבי תפילה לעני, והזכרנו שחז"ל אומרים שיש תפילה למשה, תפילה לדוד, והכי גבוהה זה תפילה לעני, תפילה לעני כי יעטוף, כל כולו אומר תפילה, זו היתה המדריגה של יצחק כשהלך להתפלל מנחה, התורה מדגישה "וישא עיניו וירא והנה גמלים באים" הוא בכלל לא שם לב מי יושב על הגמלים, שמירת העיניים, לא צריך להרחיב את הדבור על זה, וירא והנה גמלים באים.
אבל מה זה לשוח בשדה? סתם בשדה? כתוב בשם הזהר הקדוש, בספר שמות, וכך כותב הרי"ף בפירושו על העין יעקב במסכת ברכות ו:, יצחק הלך לאותה שדה שקנה אברהם מבני חת, הוא לא סתם יצא לשדה, המכה בפטיש של גמר השליחות של אליעזר היתה בשדה, שמה רבקה ראתה את יצחק, דווקא במקום שאברהם קנה, במקום שנתעלה ע"י שהועבר לרשות אברהם מפני שכשאדם בונה עולמות חדשים, הוא צריך להתחבר לדורות שהיו לפניו, לכן הגמר של השליחות של אליעזר, היה בשדה, בחברון, חברון מלשון התחברות. לך נא ראה את שלום אחיך זה רק מעמק חברון, מהמקום ששם אפשר להתחבר. מערת המכפלה כתוב בחז"ל, לשון של כפילות, ששם מתחברים בין השאר שמים וארץ, לכן יצחק יצא דווקא לשוח בשדה, באותה שדה שקנה אברהם. הוא לא חידש לעצמו אידיאות חדשות, הוא ידע שכוחו נובע מאברהם אבינו, כשהוא הולך להקים את ביתו הפרטי אז הגיע השעה להתחבר לדורות קודמים, לכן רק בחתונה, מצינו את הנושא הזה, שההורים מלווים את הבן לחופה, לא שמענו את זה בשמחות אחרות, למה? מפני שזה הרגע שאדם יודע להעריך את מה שהוא קיבל, גם אם עד אותו רגע זה נעלם ממנו. על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, פשט הפס" לשון עזיבה, רבינו בחיי על התורה כותב מלשון עזוב תעזוב עמו, כשאדם בונה בית, הוא יודע על בשרו להעריך מה הבית נתן לו. ואז כל השטויות שהוא "לא עשה" קודם הוא ידע לתקן את זה אח"כ, על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו מלשון עזוב תעזוב עמו, כתוב בשם רעק"א שלפעמים אדם רק בשלב מסוים מסתכל מתוך מבט יותר עמוק יותר אמיתי אז הוא בוחן את כל המציאות לאחור ויודע מאיפה צומחים השורשים שלו.
הרב זצ"ל כותב באורות התחיה יד: שריד קטן מדבר גדול הוא יקר ומעולה מדבר קטן ושלם. ניצוץ קטן מאור חיי האבות… הוא נעלה ונשגב מכל הקדושה הגלויה… מספיחי ספיחים של בנים, עי"ש. אפי" נקודה קטנה שקיימת אצל האבות היא הרבה יותר משמעותית מרוחב של דברים שאנו נעשה, כי השורש, החיבור אל השורש הוא העיקר, וזה מה שאליעזר נצטווה מאברהם, שכשאנו מגיעים לפרשה הזו, אין ארור מדבק בברוך צריך לחפש את המידות הטובות לעולם יהא אדם, שמונה עשרה פעמים אדם, ואח"כ התורה תצמיח את הדברים הטובים שאנו נוטעים, בעזרת ד" שהקב"ה יתן לכולנו שכל טוב וישר שכל אחד יקים את התורה הזאת, שלא נהיה חס וחלילה כאלו שהתורה אומרת עליהם שאין ארור מדבק בברוך, התורה זו הברכה הכי גדולה, ובתורה צריך להדבק התנאי להדבקות שנהיה באמת ראויים, אני יודע שזה לא פשוט להגיד את הדברים לבחורים בשעור א", אני אגיד לכם למה אני יודע את זה, כי זה לא סוד שגם אני הייתי פעם בשיעור א", בן אדם מחפש על מה אני צריך לעבוד קודם, אולי ככה, אולי בקיאות אולי עיון, אולי מתאים לי כל מיני דברים אחרים מאיפה אני יודע שאני שייך לזה, כל החיים זה שידוך אחד גדול, ויש השגחה פרטית, אנשים לפעמים חושבים שאם הם רואים איזשהו קושי אז כנראה שזה לא זה, רבקה כשעשתה מעשה חסד, כתוב שהיו שם שני שלבים ,שלב אחד, זה שהיא שאבה את המים בעצמה, שלב שני שהמים עלו לקראתה, רק אחרי שהיא שאבה, אז המים עולים לקראתה. העולם חושב שאם יש איזה שהוא קושי צריך להפסיק, לפעמים זה בדיוק להיפך, זה סימן שהאדם נדרש עוד טיפה מאמץ כדי שהדברים ידבקו בו, לפום צערא אגרא, כל מה שאדם משקיע יותר זה נהפך לקנין, אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חברו הזכרנו כבר פעם שזה לא רק גשמיות אלא גם ברוחניות, אדם שמשקיע מאמץ בלימוד בסופו של דבר זה חביב עליו, אדם שמתפלל על דבר שהוא רוצה, זה גם נחשב שהשקיע מאמץ, גם זה בכלל אדם רוצה בקב שלו וכו" מה שאדם מתפלל זה חביב עליו יותר, בספר יערות דבש כותב על תלמידיו בישיבה, שאלה שברכו וכוונו בברכות והערב נא ובברכות התורה הם באמת הצליחו יותר בלימוד, זה כמו אצל אליעזר, הקרה נא לפני, מה שאדם משקיע זה חביב עליו, רוצה אדם בקב שלו וכו", והצד המידותי עולה על כולם, שכשאדם עושה חסד, חסד זה לאו דווקא להשקות מים לגמלים, לא צריך לפרט, חסד יכול להתבטא באלף ואחד דברים, גם לפעמים לטפוח על הכתף של בחור שקצת קשה לו זה גם כן חסד, אשר יקים את התורה הזאת. חסדים יכולים להתגלגל אצלנו מתחת לרגלים ולהרים אותם. גם בתורה וגם במציאות, כשבחור לפעמים לא יודע עם מה להתחיל עם עצמו היה נדמה לו שכבר יודע הכל, פתאום הוא רואה שהתורה ארוכה מארץ מידה, הוא רואה מבוגרים ממנו ונדמה לו שהלימוד שלהם יותר טוב, מיד מקבל חולשת הדעת, עצבות ויאוש חלילה, בשביל זה יש תפילה בעולם, הקרה נא לפני, תפילה פועלת גם ברוחניות כל הדברים הגדולים שהיו בעולם באו באמצעות התפילה, יעקב התפלל, יצחק התפלל, ואברהם אבינו התפלל, משה רבינו התפלל, שלמה המלך, דוד המלך ואני תפילה, תפילה לעני כי יעטוף, אין הכוונה שאדם יתפלל ולא ילמד, יש לו על מה להתפלל, בטבעו של עולם יש עליות ומורדות, כתוב בספר הישר לר"ת, שאדם שיש לו איזה הרגש ברוחניות שזה מפריע לו סימן שזה בשר חי, מפני שרק השיכור כל העולם דומה לו כמישור, לא שצריכים לחפש את זה, כשאדם שואף יש מכשולים שבע יפול צדיק וקם, אלולי נפלתי לא קמתי.
סוף הפרשה, "ויוסף אברהם ויקח אישה ושמה קטורה ותלד לו את וגו"", ששה ילדים, מונים אח"כ גם את הנכדים, מה התורה באה לספר לנו? התורה באה לומר לנו, תראו מה הבדל בין הלידה של יצחק, עם שרה, לבין ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה, זו הגר אומר רש"י, כשיצחק היה צריך להוולד, היה צריך להתפלל, שרה התפללה ואברהם התפלל והיו צריכים לשלוח מלאכים לעשות ניסים עד שיצחק בסופו של דבר נולד, אבל כדי להוליד את זמרן ויקשן ומידן וכו", לא צריך הרבה להתאמץ. כשמגיעים לדבר שבקדושה, ביצחק, בגלל שזה יצחק אז זה לא בא, סתם ככה בקלות, צריך להשקיע מאמץ. בשביל להוליד כל מיני "זמרונים" כאלה לא צריך ניסים, ולא מלאכים, ולא שום דבר, בשביל לדעת לגדל אישיות כזו כמו יצחק שם צריך להשקיע, שם צריך לתת חינוך, וחינוך אין המשמעות שאדם יתן חינוך כדי שיראה לכולם איזה ילד טוב יש לו, כמו שיש לו מכונית יפה, יש לו גם ילד יפה, צריך לחנך אותו כמו שמתאים לילד, חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. להגדיל את השאיפות של הנער וזה פסגת השאיפות של כל אדם, להדבק במדותיו של אברהם אבינו, מי שענה לאברהם אבינו הוא יעננו, החינוך של יצחק, כמו שאומרת הפרשה לקראת הסוף, ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. הברכות מסורות בידך, "את כל אשר לו" ליצחק. זה היה החינוך של אברהם אבינו שאדם נותן מעצמו, "כל מה שיש לו" גם לאחר. וד" ברך את אברהם בכל, וכתב הרמב"ן שהרמז למדת החסד "כי הוא איש החסד ויתנהג בזו" עי"ש. וכשבירך אברהם אבינו את יצחק "את כל אשר לו ליצחק" במובן הנ"ל, את מידותיו המיוחדות שנקראו , את מידותיו המיוחדות שנקראו כל – ליצחק. וכך אמר יעקב לג" יא" – וכי יש לי כל. העולם חושב שהחסד הכי גדול לתת לאדם מה שחסר לו, אבל באמת אדם שחסר לו פרנסה, במקום שאנו נפרנס אותו, אם אנו ניתן לו את הכלים כדי שהוא יפרנס את עצמו זה חסד הרבה יותר גדול, מפני שזה מכובד יותר לתת לאדם את הכלים שהוא צריך, לא רק לומר לו בוא אתה לא מבין את המשנה אני אסביר לך. אלא לתת לו את הכלים איך להבין את המשנה, זה חסד יותר גדול, ותורת חסד על לשונה אומרת הגמ" בסוכה גם בתורה יש חסד, תורה ומלמדה לאחרים זה נקרא תורת חסד, אדם לא משאיר רק לעצמו, הוא מעניק גם לאנשים אחרים, לא רק את הבנתו בסוגיא אלא איך הוא הגיע אליה, שהקב"ה יזכה את כולנו שכל הרצונות הטובים שיש לנו, נוכל להוציאם מהכח לפועל ולהדבק במדותיו של הקב"ה בעז"ה.
