בס"ד
מה דין שוכר שהזיק לדוד שמש?
תיאור המקרה: משה גר בדירה שכורה באחד מיישובי השומרון. במהלך חודש טבת היו כמה ימים קרים מאוד והטמפרטורות בלילה התקרבו ל – 0 מעלות. משה היה משאיר את הברז פתוח מעט בלילה כי ידוע שזה עוזר כדי שהצינורות בקולט של הדוד לא יקפאו ויתפוצצו . לילה אחד הוא שכח ואכן בבוקר ראה שהצינורות של הקולט אכן התפוצצו. הנזק לקולט הוא 1700 ₪. משה ביקש מאהרן שמשכיר לו את הדירה שייתקן את הקולט כין שזה חלק מהבית ולא נעשה באשמתו ואילו אהרן טוען שהוא פשע בטיפול ובשמירה על הבית וממילא עליו לשאת בתשלום. מי צודק?
נושאים לדיון:
- האם יש שמירה בקרקע או כלי תלוש שחיברו לקרקע?
- גם אם אין כאן שמירה אולי יש כאן פשיעה בטיפול בדירה שתגדיר את השוכר כמזיק?
- מה הדין במקרה שקיבל על עצמו שמירה בקרקע?
- נחלקו במשנה ר' מאיר ור' יהודה האם שוכר דינו כשומר שכר או כשומר חינם. נפסק להלכה כדעת ר' יהודה ששוכר דינו כשומר שכר. אולם במקרה שלנו מדובר על אדם ששכר דירה וממילא צריך לדון בשמירה בקרקע. המשנה בב"מ נו. כותבת : "אלו דברים שאין להם אונאה: העבדים, והשטרות, והקרקעות, וההקדשות, אין להן תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה. שומר חנם אינו נשבע, ונושא שכר אינו משלם…" כלומר התורה מיעטה קרקעות מדיני שמירה וכן פסק השו"ע (חו"מ סימן שא סעיף א) : "ג' דינים האמורים בתורה בארבעה שומרים, אינם לא בקרקעות ולא בעבדים ולא בשטרות ולא בנכסי עובדי כוכבים ולא בהקדשות של מזבח או של בדק הבית… נושא שכר או שוכר או שואל אינם משלמים…". לפי"ז לכא' השוכר יהיה פטור,
אלא שבמקרה שלנו דוד השמש ניזוק וצריך לברר מה הדין של כלי תלוש שחיברו לקרקע האם נידון ככלי או כקרקע?
הגמ' בב"ב סה: מביאה מח' בין ר אליעזר לחכמים האם כל המחובר לקרקע נידון כקרקע, ר אליעזר סובר שנחשב כקרקע וחכמים חולקים וסוברים שנחשב כתלוש[1]. להלכה נח' הראשונים בזה. הטור(חו"מ סימן צה) מביא בשם ר"ח שהלכה כר"א[2]. בהמשך מביא הטור בשם בעל העיטור שבתלוש ולבסוף חיברו אנחנו לא פוסקים כר"א אלא כרבנן שחלקו עליו ונחשב כתלוש. הדרכי משה באות ב מביא ממרדכי(שבועות סי' תשעג) שבית נחשב כמחובר והשואל בית ונשרף פטור מלשלם.
עוד נחלקו במשנה בשבועות מב: ר"מ וחכמים האם ענבים המחוברות לאילן נידונות כקרקע או כמטלטלין, הרמב"ם והרא"ש פוסקים כחכמים שנחשבות כקרקע[3].
הרמ"א(חו"מ סימן צה) כותב הגה: י"א דתלוש ולבסוף חברו בקרקע לאו כקרקע דמי (טור בשם עיטור); ויש חולקין. ולכן אם שאל בית, ונשרף, פטור מלשלם (מרדכי פרק הדיינים). ועיין לקמן סימן ש"א.
יוצא אם כן שיש מח' לדינא האם תלוש ולבסוף חברו נחשב כקרקע וממילא לא יחולו עליו דיני שמירה או שנחשב כמטלטלין וממילא יחולו דיני שמירה.
- יש לברר האם נגדיר אי פתיחת הברז בלילה כפשיעה או כאונס. לענ"ד כיום זה דבר מפורסם שצריך לעשות כך ורשויות המים שולחות הודעות התראה לאנשים ולכן נראה שמי שלא עשה כך זה קרוב לפשיעה. הבית יוסף(חו"מ צה) מביא מח' בין הראשונים האם פושע מוגדר כמזיק ,שיטת הרמב"ם היד רמ"ה וכן נראה מרש"י שפושע מוגדר כמזיק ולשיטתו מי שפשע בשמירת קרקעות חייב כי נעשה כמזיק וממילא התורה לא פטרה בכה"ג, לעומת זאת הרבה ראשונים- ר"י מגא"ש, רי"ף ,רא"ש, ראב"ד, רמב"ן, רשב"א, ר"ן חולקים שלא מוגדר כמזיק וממילא יהיה פטור גם בכה"ג.
השו"ע(חו"מ צה א, שא א)מכריע כשיטה השניה אולם הש"ך (חו"מ סו ס"ק קכ"ו) מכריע כרמב"ם.
- השו"ע(חו"מ שא סעיף ד) פוסק שאם עשו קניין להתחייב באחריות מתחייבים גם על קרקעות. לכא' במקרה שחתמו בחוזה שמקבלים שמירה על כל הבית יוגדר כמו קניין.
לסיכום: במקרה שהשוכר חתם בחוזה שמתחייב לשמור כראוי על כל הבית- יהיה חייב. אולם אם לא חתמו על סעיף כזה בחוזה השוכר יהיה פטור מתשלומי הנזק כיון שלא ברור שיש חיובי שמירה בכלי תלוש שחיברו אותו וממילא יהיה פטור מדין המוציא מחברו. ועוד גם במקרה שפשע רוב הראשונים לא מגדירים אותו כמזיק וכן פסק השו"ע[4][5].
[1] (זוהי מח' רחבה בהרבה דינים בש"ס; טומאה וטהרה , מקוואות, שחיטה מובא בגמ' חולין טז).
[2] אמנם בחידושי הגהות על הטור מפנה לסתירה בדברי ר"ח שבכמה מקומות פסק כר"מ ועיין ב"ח שר"ח חזר בו לבסוף וסובר להלכה כר"א שכל המחובר לקרקע.
[3] הר"י מגא"ש רבו של הרמב"ם מגדיר שרק לגבי שומרים הלכה כחכמים.
[4] במקרה שבעל הדירה מחזיק אצלו כסף או צק' ביטחון של השוכר יש לדון האם יוכל לגבות מהם את הנזק בטענת "קים לי" כשיטת הש"ך והרמב"ם שמזיק נחשב כפושע וממילא יהיה חייב
[5] למרות שיש כאן מעין ספק ספקא לחייב את השומר הכלל הוא שלא מוציאים ממון גם בס"ס(תוס' כתובות ט.)
