מתנות כהונה
לאחר שקורח ביקש לחלוק על כהונתו של אהרון ולקחת אותה לעצמו, נותן הקב"ה לארון את עשרים וארבע מתנות הכהונה ואף חותם על כך בברית מלח שאינה מופרת לעולם[1].
בזמן המחלוקת עצמה, משה רבינו ניסה להניע את קורח מהמחלוקת תוך שהוא אומר לו- כשם שלא ניתן לשנות את היום והלילה כך לא ניתן לחלוק על הכהונה של אהרון[2].
וכדי לחזק את עניין העדות על הבריאה שברא ה' את עולמו, מכריז משה באזני כל העדה, שהעונש שיושט על עדת קורח נברא כבר בששת ימי בראשית ואם יש צורך, אזי העונש יברא היום במקום הזה[3].
מיד לאחר סיום המגיפה מבקש הקב"ה ממשה שייקח את שנים עשר המטות של נשיאי ישראל יחד עם מטה אהרון כדי להוכיח בכך מי הוא הנבחר בעיני ה'. ולמחרת העלה מטהו של אהרון ציץ וגמל שקדים, כעץ הפורח מאליו. וכרמז לכל מי שיבוא לנסות לחלוק על הכהונה- שעונשו הוא הצרעת הפורחת בגוף האדם[4].
גם בזמן חנוכת המשכן, היה נחשב הדבר כהשלמה לששת ימי הבריאה כשנטל אהרון עשר עטרות באותו היום[5], והיה הדבר כהמשך ישיר למה שהחל כבר אז מימות עולם.
המחלוקת הראשונה שהייתה בבריאה, הופיעה כבר ביום השני אז חילק והבדיל הקב"ה בין מים עליונים למים תחתונים. בעקבות כך, התרעמו המים התחתונים על שהם התרחקו מה', וכנגד זה הבטיח הקב"ה להם שני דברים- המים ינוסכו על גב המזבח בחג הסוכות והמלח יינתן על כל קורבן שיוקרב על המזבח, ובזה הם יזכרו לפניו תמיד[6].
אך בעוד שהנחמה של המלח היא קרובה, שכן כל יום הקריבו קורבנות על גבי המזבח, ניסוך המים היה רק שבעה ימים בשנה, למרות שהדבר שנחלק בעיקר הוא המים. בעוד שהמלח רק נוסף בכל הימים ובכך נתן טעם שונה לכל מקווה מים בכל מקום שהוא, וביחד עם זאת הוא זוכה לנחמה התמידית.
למרות זאת, ניסוך המים תפש מקום של כבוד בעבודת המקדש והוא אף היה מדד היכן נמצא ליבו של הכהן- אם הוא מהפרושים או חלילה מהצדוקים שלא מודים במצווה זו.
בתחילת כל שנה, לאחר ימי הסליחה והכפרה, אנו שבים ומראים היכן שורשי הדברים.
הן לולי שחלק הקב"ה יום ולילה יחד עם הפרדת המים, לא היינו נזקקים לאמצעי שיקשר ביננו ובין הבורא.
אך מכיוון שהופרדו הרשויות אנו זקוקים למי שיעמוד ביננו ובין הקב"ה ויעלה את המים התחתונים עד כדי היותם מים עליונים.
לעבודה זו בדיוק נבחר אהרון הכהן.
הבחירה באהרון הגיעה כאשר הוא יצא לקראת משה אל הר האלוקים תוך שהוא שמח בליבו על המפגש, למרות שה' בחר באחיו הצעיר על פניו- להיות זה שיוציא את ישראל ממצרים.
כנגד טהרת הלב המיוחדת שהתגלתה באהרון, הוא זוכה לשים על ליבו את האורים והתומים שבחושן המשפט[7], שכן ליבו שלם וטהור הוא.
למעשה מיום בריאת העולם ועד להופעת שני האחים- משה ואהרון, לא מצאנו אחים הקשורים כל כך בלב ונפש כשאין לאיש דבר בליבו על אחיו. ולכן נבחר אהרון לשמש כמי שיחבר את הנפרדים- מים תחתונים ומים עליונים.
כשקורח ביקש לחלוק על הדבר, לא נותרה כל ברירה אלא להראות קבל עם ועדה שהבחירה באהרון ככהן היא נצחית משום שהוא הראשון שתיקן את שורש המחלוקת בעולם.
הדרך בה נתנה לו הברית היא ע"י נתינת עשרים וארבע מתנות כהונה, כנגד עשרים וארבע שעות היממה, משום שאהרון יכול להשלים את מה שנחסר והופרד בזמן הבריאה.
וכהמשך לאותה הברית, באו דוד ושמואל וקבעו עשרים וארבע משמרות כהונה[8], וביחד עם הלויים- נתנו להם לשמור בעשרים וארבע מקומות שבבית המקדש[9], וכל זאת על מנת שקדושת המקדש תישאר במקומה תמיד.
[1] "ואני הנה נתתי לך" – (ספרי) בשמחה לשון שמחה הוא זה כמו (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין בא אחד וערער (עליו) על השדה א"ל המלך כל מי שירצה יבא ויערער לנגדך הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה בא הכתוב ונתן לו (חולין קלג) כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם ולכך נסמכה פרשה זו לכאן- רש"י במדבר יח, ח
[2] ומדרשו בקר א"ל משה גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם להפוך בקר לערב כן תוכלו לבטל את זו שנאמר (בראשית א) ויהי ערב ויהי בוקר ויבדל כך (דברי הימים א כג) ויבדל אהרן להקדישו וגו'- רש"י שם טז, ה
[3] ורבותינו פירשו (סנהדרין קי) אם בריאה פה לארץ מששת ימי בראשית מוטב ואם לאו יברא ה' (ר"ל יברא ה' הפה לכאן)- רש"י שם, ל
[4] ולמה שקדים הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות אף המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבא כמו שמצינו בעוזיה (ד"ה ב כו) והצרעת זרחה במצחו-רש"י שם יז, כג
[5] ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן תנא אותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית-שבת פז:
[6] "מלח ברית", שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח וניסוך המים בחג- רש"י ויקרא ב, יג
[7] "וראך ושמח בלבו", לא כשאתה סבור שיהא מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה ומשם זכה אהרן לעדי החשן הנתון על הלב- רש"י שמות ד, יד
[8] משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר בא דוד ושמואל והעמידן על עשרים וארבע שנאמר (דברי הימים א ט, כב) המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם- תענית כז.
[9] בשלושה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש… והלוים בעשרים ואחד מקום- מסכת מידות א, א
