רצה לעזור אבל נסתם הכיור

רצה לעזור אבל נסתם הכיור
הרב נדב סמואלס

שאלה:
לפני יומיים נכנסתי לחדר תה של הישיבה וראיתי שם כמה כוסות מלוכלכות עם קפה שחור. ניקיתי אותם ושפכתי את כל הבוץ של הקפה לכיור, אחרי יומיים הכיור נסתם כנראה בעיקר בגלל הקפה ששפכתי, האם אני צריך לשלם על הסתימה? (האינסטלטור אמר שהסתימה מהקפה השחור ששפכתי, הוא אמר לא לשפוך קפה שחור לכיור זה גורם סתימות ובמיוחד צריך להקפיד בכך בצנרת ישנה).

אני יודע שגרמא בנזיקין פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים אבל השאלה שלי היא האם למרות שהתכוונתי לטובה אני חייב בדיני שמים?

תשובה:

ראשית יש להגדיר, שיצירת הסתימה בכיור, היא נחשבת לנזק בגרמא, ולא לגרמי, שהרי חייב בדיני אדם. ונראה שאכן אין זה אלא גרמא, משום שהנזק לא אירע מיד ולא התכוין להזיק ואין ההיזק ודאי. (ע' רא"ש בב"ק פ"ט הי"ג, רמב"ן קונטרס דינא דגרמי ד"ה וזה הטעם עמ' קפו. תרומת הדשן סימן ש"ז וגר"א תי"ח אות יט ואכמ"ל).

אבל למרות שאין זה אלא  גרמא, חייב בדיני שמים, כמו שקיימא לן בבא קמא תחילת פרק שישי.

 אמנם נחלקו שם הראשונים האם גם כשכוונתו לעזור לניזק חייב בדיני שמים.

מחלוקת הראשונים, היא על מקרה שמובא בגמרא, בו אדם ראה דליקה מתקרבת לשדה חבירו וכיסה את הקמה, ובכך גרם הפסד לחבירו, מפני שעכשיו המבעיר פטור מלשלם לו על הקמה המכוסה, שהרי בנזקי אש המבעיר פטור מדיני אדם לשלם את מה שמכוסה, וחייב רק בדיני שמים.

ונחלקו שם הראשונים במקרה ששאלת:

שיטת תוס' (ד"ה כסויי), שלמרות שהמכסה התכוון לטובה וכיסה את הקמה כדי שלא תשרף, הרי הוא חייב מדיני שמים, משום שהיה צריך להיזהר ולהעלות על דעתו שיכול לבוא היזק על ידי כן לבעל השדה. וכן פסק הנימוקי יוסף (כד.).

ואילו המאירי הרא"ה ורבינו יהונתן מלוניל חולקים ואומרים שהמכסה חייב רק אם כוונתו הייתה להזיק לבעל השדה, וכן דעת המהרי"ט (ח"א סימן צה). והעיר המהרש"ם (ח"ב רכב) שדברי המהרי"ט הם נגד תוס'. (ויעויין שם בגמרא בתוס' ובשיטה מקובצת ובביאור הגמרא לדברי כל שיטה וע"ע בחידושי הרי"ם שם).

וכתב בשיעורי הרב סולוביציק בביאור מחלוקתם, שיש לחקור אם החיוב בדיני שמים חובת ממון הוא או חלות דין איסור הוא. והנה לפי פי' התוס' שחייב אע"פ שכוונתו היתה לטובה, מסתבר שלא עשה איסור, ולמרות זאת חייב, רואים מכך שתוס' למדו שהחיוב בדיני שמים הוא דין ממוני, ולכן אע"פ שהתכוין לטובה חייב בדיני שמים. אך לפי הרא"ה והמאירי יתכן שחיוב בדיני שמים הוא חיוב מצד שנעשה מעשה איסור, ואין זה חיוב ממוני, וכיון שהתכוין לטובה אין כאן מעשה איסור ולכן פטור.

וא"כ אדם שהזיק בגרמא והתכווין לטובה נחלקו בזה הראשונים, והיה מקום להחמיר לצאת ידי שמים.

אמנם במקרה שלך נראה שיש עוד סיבה לפטור והיא שהב"ח (תי"ח אות י) והמהרש"ל (ים של שלמה פרק הכונס סימן ד) מדייקים בתוס' (שהם המחמירים במחלוקת לעיל) שכל מה שהאדם חייב למרות שהתכוין לטוב, זה רק כאשר ידע שיש צד של תקלה במעשהו והיה צריך להיזהר, אבל במקרה שלא יודע שיש צד תקלה במעשהו, כגון שלא יודע שטמון פטור בנזקי אש, וכן במקרה שלך שלא ידעת כלל שהבוץ של הקפה עושה סתימה – פטור שזה כמו אונס.

ולכן למעשה אתה פטור גם מדיני שמים.   

נגישות