בס"ד
שאלה:
משה שכר רכב מחברת השכרה ואיבד את המפתח. הוא בירר שעלות של שכפול מפתח חלופי היא בסביבות 150 ₪, ואמר לחברת ההשכרה שהוא מוכן לשלם עבור שכפול מפתח חדש, אולם בחברת ההשכרה טוענים שהם חוששים שמא מישהו ימצא את המפתח ויגנוב את הרכב, ולכן עליהם להחליף את הצילינדר שעלותו כ2000 ₪. כמה על משה לשלם?
תשובה:
החשש שמא מישהו ימצא את המפתח ויגנוב את הרכב הוא חשש קלוש ורחוק, וזה דומה למקרה המובא בב"ק (ח, ב – ט, א) שראובן מכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין שמשהחזיק בה אינו יכול שמעון לחזור בו, שראובן יכול לומר לו שק קשור מלא רוח סברת וקיבלת, ואיכא דאמרי שאפילו באחריות אינו יכול לחזור בו שיכול ראובן לומר לו "אחוי טירפך ואשלם לך", וכך נפסק בטוש"ע (חו"מ רכו, ה). והרא"ש (ב"ק פרק א, ה) אף הוסיף שאפילו אם לא נתקיים המקח לגמרי ושמעון עדיין לא שילם לראובן, על שמעון לשלם לראובן ואינו יכול לעכב מעותיו, מחשש בעלמא של ערעור, ורק אם יש אמתלא מבוררת לערעור יכול לעכב מעותיו, וכן פסק הטור שם והביאו הרמ"א שם. הרי מבואר מזה שאין לחשוש לחשש שאינו מבורר, ואע"פ שיש בו איזו ממשות ואינו רחוק כל כך שהרי סוף סוף כבר יצא קול ערעור, ואפילו אינו יכול לעכב את התשלום בגין כך, וכ"ש בנידון דידן שהחשש של גניבה עתידית הוא רחוק יותר, ובעלמא בלבד, שאי אפשר לגבות תשלום מראש בגינו.
אמנם יש לדון מבחינה מציאותית אם המפתח מחובר למחזיק מפתחות שבו מצוין שם החברה ואז החשש ממשי יותר. אולם נראה בפשטות שגם בזה החשש הוא מאוד רחוק, שמוצא המפתח ימצא בדיוק את הרכב הזה של החברה, ובפרט שלחברה יש כמה רכבים מסוג זה והם מפוזרים בכמה סניפים בארץ, ויותר מסתבר שהוא יזרוק את המפתח ולא ימתין שמא ימצא אֵי פעם את הרכב, או לחילופין אפשר שיחזיר את המפתחות לחברה.
אולם יש לדון כאן מכיוון נוסף, שהרי משה שכר את הרכב מחברה מסודרת, ואפשר שמכיוון שאלו הם נהלי החברה, השוכר התחייב מראש בעת חתימת החוזה לשלם על כל נזק שיהיה לפי נהלי החברה.
לפי זה צריך לראות מה נכתב בחוזה השכירות, אם לא הוזכר שם שהתשלום על כל נזק יהיה לפי נהלי החברה, נראה פשוט שמשה פטור מלשלם על החלפת הצילינדר ורק ישלם על שכפול המפתח. ואפילו גם אם כן הוזכר שם סעיף כזה, נראה לומר, שכוונת השוכר בחתימתו היא רק על נהלים ברורים שאדם מן השורה מעלה בדעתו שיהיו, כגון לבצע את התיקונים במוסך מסוים שֶאִתֹּו החברה עובדת, אע"פ שיכול למצוא מוסך אחר זול יותר. אולם נוהל של החלפת צילינדר על איבוד מפתח היא חומרה יתירה שאדם מן השורה אינו מעלהו בדעתו, ופוק חזי, שבבתים רבים נאבד לעתים מפתח הדירה ע"י אחד מבני הבית, ורוב העולם אינו מחליף צילינדר משום זה.
אולם יש לדון אם בחוזה נכתב בפירוש שבמקרה של איבוד מפתח החברה תתבע אותו על החלפת הצילינדר, שמצד אחד יש לומר בפשטות שהשוכר התחייב במפורש על החלפת הצילינדר, אולם מצד שני יש לומר שיש כאן אסמכתא בהתחייבות זו, כי אין זו תביעה הגיונית על נזק כזה, וזה דומה לדין המובא בב"מ (קד, א-ב) שאם המקבל שדה מחבירו התחייב בקנס הגיוני שאם יוביר ולא יעבוד ישלם במיטבא, עליו לשלם כפי שהתחייב, אולם אם התחייב בקנס שאינו הגיוני כגון שאמר שישלם אלף זוז הווי אסמכתא, ואין בהתחייבות זו כדי לחייבו, וכך נפסק בשו"ע (שכח, ב) ומזה למד הרמ"א (רז, יג) גם לשאר תנאים שבין בני אדם. ואפילו אם כתוב בשטר "דלא כאסמכתא", יש לומר שאינו מועיל וכתשובת הרא"ש שהביא הטור (רז, כג): "שטר שכתוב בו אם לא יפרע לזמן פלוני שיתחייב בכך וכך ממון וכתוב בסוף השטר דלא כאסמכתא, אם אותו הקנס נגבה בבי"ד? תשובה: דע כי אסמכתא היא הא דגזים שקיבל עליו אם לא יפרע בזמנו שיתחייב בדבר שלא היה חייב בו, ואסמכתא לא קניא אלא בקניין מעכשיו ובבי"ד חשוב. ואע"ג דכתוב בשטר דלא כאסמכתא, לא מהני מידי דאסמכתא היא ומאי אהני האי דכתב דלא כאסמכתא". וכן פסק בשו"ע שם (סעי' יח) וסיים שם הרמ"א: "כן נראה לדון, אע"ג דיש חולקין, המוציא מחבירו עליו הראיה". אמנם עי"ש בט"ז שכתב שכ"ז הוא דווקא אם כתוב בשטר "דלא כאסמכתא" בכ"ף הדמיון, שאז הכוונה שאין זה דומה לאסמכתא שבשאר מקומות, והרי אין זה נכון כי זה אכן דומה לאסמכתא, אולם אם כתוב בשטר "ושטר זה נעשה בעניין שאין בו אסמכתא", אכן זה מועיל כמו שנעשה בבי"ד חשוב.
לכן למסקנה נראה שמשה ישלם רק על שכפול המפתח ולא על החלפת הצילינדר, אפילו אם בחוזה השכירות נכתב במפורש שעל איבוד המפתח ייתבעו אותו על החלפת הצילינדר, אלא אם כן כתוב שם ששטר זה נעשה בעניין שאין בו אסמכתא, שאז לפי הט"ז יהיה חייב לשלם כפי שהתחייב. אולם אפשר שאין זה מוסכם על כל הדעות והמוציא מחבירו עליו הראיה.
