שאלה:
החודש היו לנו הרבה הוצאות לכן רציתי לדעת האם אני יכול לקנות את ארבעת המינים בצ'ק דחוי (תאריך הגביה שלו יחול אחרי סוכות) האם אני יוצא בהם ידי חובה ביו"ט הראשון של חג ?
תשובה:
בנושא זה יש אריכות גדולה באחרונים וננסה לסכם את עיקרי הדברים:
כתוב בתורה ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' ומבואר בתורה שביו"ט הראשון ארבעת המינים צריכים להיות שלכם. כדי שחפץ ייקנה לאדם צריך לעשות קניין ובלי מעשה קניין החפץ אינו שייך לאדם.
ישנם כמה סוגי קנינים חלקם מועילים מהתורה וחלקם מועילים רק מדרבנן
מהתורה נתינת כסף היא מקנה את החפץ לאדם כמו שכתוב בתורה הקדושה "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך" (ויקרא כה, יד) ודרשו חז"ל (ב"מ מז:) מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד דהיינו כסף.
רבנן תקנו שמשיכת החפץ היא מקנה את החפץ לאדם וקנין כסף אינו מספיק. לכן יש לברר:
א. האם נתינת צ'ק נחשבת כנתינת כסף.
ב. גם אם אין נתינת הצ'ק נחשבת לכסף האם משיכה שהיא קניין דרבנן מועילה להחשיב את ארבעת המינים שלכם מדאורייתא.
ג. ישנו עוד קניין שמועיל מהתורה והוא קניין חצר דהיינו הכנסת חפץ לרשותי ויש לדון האם מועיל קנין חצר כשמכניס את ארבעת המינים לרשותו.
א. מה המעמד ההלכתי של צ'ק
ראשית כל יש להתבונן מה הגדרה ההלכתית של צ'ק ומצאנו בזה כמה שיטות באחרונים:
1. צ'ק זה רק הוראה לבנק לתת כסף – שהכותב צ'ק הרי הוא כותב לבנק שמי שיביא החתימה שלו יתן לו כמו שכתב שם ואם כן החתימה היא בשביל הבנק – כך פסקו הר צבי (חו"מ קטז) משנה הלכות (חי"ט שכז) שבט הלוי (ח"ז רכב) עטרת שלמה (ח"א סה) תשובות והנהגות (ח"ג תמז ועיי"ש) וכן האריך להוכיח בפד"ר (חכ"ב עמ' 270) והלאה.
2. צ'ק זה שטר חוב כך פסקו המנחת יצחק (ח"ה סימן עו), בצל החכמה (ח"ו לה) אבן ישראל ח"ח צא) רב אשר וייס (בשיעור בקול הלשון) וכך האריך להוכיח בספר עטרת דבורה (ח"ב כג) ומבאר כך את דעת האגר"מ (חו"מ ח"ב ט"ו).
3. צ'ק זה סיטומתא (הסכמת הסוחרים דהיינו כל צורת קנין שדרך הסוחרים לקנות על ידו מועיל מדין סיטומתא ומקורו בב"מ עד. 'האי סיטומתא קניא') כך דעת הרב אלישיב (הוב"ד בספר מכירת חמץ כהלכתו פט"ו הערה ו).
לסיכום נחלקו האחרונים האם צ'ק זה רק הוראה לבנק לתת כסף וא"כ ודאי שצ'ק אינו מועיל בתור קנין כסף או שצ'ק זה שטר חוב.
ובשטר חוב ישנה מחלוקת גדולה האם מועיל בתור קנין כסף הובאה מחלוקת זו בקצות (קצ ס"ק ו) שם מבואר שדעת הרמב"ן והרשב"א ששטר חוב אינו מועיל בתור קנין כסף כיון שלא יצא כסף מהקונה והכסף עדיין אגוד אצלו. ושיטת הרא"ש ששטר חוב מועיל בתור קנין כסף.
א"כ ראינו שלרוב הפוסקים נתינת צ'ק איננה מקנה את ארבעת המינים לקונה מדאורייתא משום שנתינת צ'ק איננה כנתינת כסף.
ב. האם קנין דרבנן מועיל לדאורייתא
אלא שיש לדון כיון שמשך את ארבעת המינים א"כ עשה קנין דרבנן – שמשיכה בלי כסף מועילה לקנות מדרבנן – וא"כ אולי מועיל קנין דרבנן (=משיכה) כדי שארבעת המינים יהיו שלו מדאורייתא מדין הפקר ב"ד הפקר. ונחלקו בזה הראשונים והאחרונים ואכמ"ל וע' דבר אברהם (ח"א סימן א).
ג. קנין חצר
בשבט הלוי (ח"ז פג) דן האם יש קנין חצר – שהוא קנין דאורייתא כשמכניס את ארבעת המינים לרשותו, ומצדד שלרוב אין המוכר מכוון להקנות עד שיקבל את הכסף וכן מדייק ממטה אפרים עיי"ש.
למסקנה עדיף לקנות ארבעת המינים בכסף, והקונה ארבעת המינים בצ'ק יכתוב תאריך פרעון לפני החג ויאמר למוכר שיפדהו לפני החג ואם המוכר לא יפדה את הצ'ק לפני החג ייתכן שקונה את ארבעת המינים בקנין חצר, מכיון שיש למוכר אפשרות לפדות את הצ'ק מסתמא אינו מקפיד וכן פסק באור לציון (ח"ד לו).
