• מגמתה של
    הישיבה היא
    שיהיה שם שמים, שם התורה, שם ישראל
    ושם ארץ ישראל, מתקדש על ידה בעולם
    מרן הראי״ה קוק זצ״ל

שיעורים גמרא הלכה אמונה

בתחתית ההר

בתחתית ההר

בתחתית ההר / הרב שאול ישראלי זצ"ל בין כל מועדי ישראל מיוחד במינו חג השבועות שאין לו זמן קבוע מצד עצמו, אלא קשור ואגוד הוא בחג הפסח שקדמו. "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה וכו'". לפי חלות הפסח, שבע שבתות מקצירת העומר בא חג השבועות. ולמדנו שאין כאן שני חגים, אלא הכל חג אחד הוא. הפסח ראשיתו של חג השבועות הוא, וחג השבועות אינו אלא השלמה לחג הפסח שקדמו. חג הפסח הוא חג החירות, חג השבועות הוא חג החרות - "חרות על הלוחות" אל תקרי חרות אלא חירות. חרות וחירות היינו הך הם,...

האם כולם קדושים או שמא ישנו קודש וחול – מחלוקתו של קרח על משה ומניעיה

האם כולם קדושים או שמא ישנו קודש וחול – מחלוקתו של קרח על משה ומניעיה

מה תשובתינו כתלמידי משה רבינו לנסיונו של קרח לטשטש מדרגות של קדושה. הרב ישראלי מתווה לנו את הסיבה לההכרח בהבדלה בין קודש לחול ובין קודש לקודש- הקודשים, כנגד האמירה ש"כולם קדושים". ב"ה שיחה לפרשת קרח "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה" ומדוע תתנשאו?" (במדבר ט"ז ג) - והתביעה מושכת לבבות, תביעה שנראית ליש בה ממש. זוהי כבר לא תביעה לבשר תאוה שמקומו באספסוף, שהנאים והמשובחים מסתיגים הימנה למפרע - אין זה לפי כבודם. במקום התביעות והתרעומות הישנות על ריבוי האזהרות "בוכה למשפחותיו" - על עסקי משפחות (במדבר י"א א ברש"י על פי המדרש), "ויסעו מהר האלקים" - כתינוק הבורח...

מהו החזון של שבת חזון?

מהו החזון של שבת חזון?

איזה חזון צופהת בחובה שבת חזון? מדוע היא כוללת בתוכה דווקא את הצד של הולדת המשיח בתשעה באב ולא את צד החורבן של יום זה? ומדוע נשתנה המנהג שלא ללבוש בגדי חול בשבת זו? שבת חזון - מהו החזון? הרמ"א בסי' תקנא כותב: "אפילו בשבת של חזון אין מחליפין ללבוש בגדי שבת, כי אם הכתונת לבד".ובמשנ"ב שם: "ובקהילת קודש וילנא נוהגין ע"פ הגר"א ללבוש בגדי שבת".  כידוע, כך גם נהגו תלמידי הבעש"ט וכך נתפשט המנהג בכל ארץ ישראל מחלוקת במנהגים. צריך להבין: כיצד יתכן לשנות מנהג של דורות?'ערוך השולחן' מחדד יותר את השאלה: כשנים שלשה דורות לפני הנהיגו גדולי הדור...

מבזקים

פלייר חדשות

מעט מן האור

מעט מן האור
מעט מן האור
כחנו הגדול בסגולת קדושתנו הוא מונח, ועל ידי הארת אור תורתנו הוא מתגלה.. צריכים אנחנו שהכחות הצעירים היותר טובים והיותר מקודשים לקדושתה של תורה שבעמנו, הם יתועדו עמנו להתגדל באור תורה בתוך הישיבה הגדולה, הישיבה העולמית. (מרן הרב קוק)    
מעט מן האור
מעט מן האור
... יודע אני כמה ערגה נפשו ולבבו לשכלל את הבית הגדול והקדוש הזה, ולקוממו למכון תורה מרכזי, אשר כל בחור מתופשי התורה המצוינים, הצמאים לדבר ה' מעיר ה', ינהרו אל הבית הגדול הזה אשר במרום הררי הקודש, לקבל לקח תורת אמת תורת ארץ ישראל... (הרב חרל"פ זצ"ל, מתוך קריאה גדולה לחיזוק הישיבה)
מעט מן האור
מעט מן האור
זהו ענייננו בהר הקודש בירושלים, זו הישיבה המרכזית, לזכות את כלל ישראל מתוך מעלות התורה שבנו, והמזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו (הרב צבי יהודה קוק זצ"ל)    
מעט מן האור
מעט מן האור
השאיפה בתורה היא גדלות לא להיות בינוני הרחב פיך ואמלאהו (מרן הרב שפירא זצ"ל)    
מעט מן האור
מעט מן האור
"הולך וגדל דור עולה. צעירים הרואים לפניהם את דמותו של כבוד קדושת המורה, רבו של ישראל, צעירים המעורים בישוב, יקרי-רוח וצמאי-דעת, מושפעים ומשפיעים בשקידת התורה, מאהיבים שם שמים. יודעים להעריך את הציבור. מתוך שאיפה לשלמות העם ומדינתו, ובעז"ה עתידים הם לתפוס עמדות ראשונות בחינוך, בהוראה ובמנהיגות הדור". (הרב נתן רענן זצ"ל, בשמן רענן)

על הישיבה

על הישיבה

השיעורים מוקדשים

לע"נ

הרבנית פנינה סצנא בת יעקב אלעזר (כהנא שפירא)
הרב אלישע בן שלמה (וישליצקי)
הרב יוסי ולד