תוצאות חיפוש

מדברי מרן רה"י הרב חרל"פ זצ"ל לימי בין המצרים

כאב הנשמה מה גדול ונפלא ואיום ונורא כאב הנשמה בימי המצרים, ממש אינה מוצאת מנוח, ולולא שלא היה חל לפרקים תשעה באב ביום ש"ק לא היו הצדיקים המרגישים נועמי בית המקדש וקיבוץ כל יושביה בארץ ישראל יכולים לחיות מגודל עגמת נפשם וכאבם הפנימי, אלא שיום ש"ק מזין ומפרנס אותם להיות יכולים לחיות ומלאי סבל כאבם. […]

עמלק – עניינו ושנאתו מתוך דברי הגרי"מ חרל"פ זצ"ל

בס"ד, אדר תש"פ בעריכת ר' אמציה ברקוביץ' א. עמלק- מציאות הרע והצורך לשונאו "זכור את אשר עשה לך עמלק". הרמב"ם בספר המצוות כותב שמגדרי המצווה לעורר את השנאה לעמלק בלב. והדבר תמוה: הרי אנו מצווים לאהוב את הכל? במה שונה עמלק ש'זכה' לציווי שיש לשנוא אותו ולמחות אותו לחלוטין? "כל פרט במציאות ראוי ליחס של […]

התפילה – עבודה שבלב – במשנת מרן הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל

בעריכת ר' אמציה ברקוביץ' בס"ד "סיפר הרב שמואל גוטפרב: פעם זכיתי להתפלל תפלת ותיקין במניין של הגרי"מ חרל"פ. אי אפשר בכלל לתאר איך עמד והתפילין על ידו בצפייה שיוכל כבר לברך ולהניח אותם. כמה געגועים ניכרים היו על פניו ברגעים הללו, כאשר היה כולו ציפייה לקיים את המצווה שאצל אחרים לעיתים היא מצוות אנשים מלומדה. […]

תשובה ויום הכיפורים -במשנת הרב חרל"פ

ערך: ר' אמציה ברקוביץ בס"ד אשריכם ישראל – עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים א. מעלת ישראל בעשרת ימי תשובה 1. עשי"ת- ימי התגלות אהבת האב לבניו אנו נמצאים בימים מיוחדים, בין ר"ה ליוה"כ, ימי התשובה. "דרשו ד' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב"- ואמרו חז"ל: אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליום הכיפורים". אומר הרב חרל"פ: "הקורבה העליונה […]

חודש אלול – ההכנה לקבלת לוחות שניים במשנת הרב חרל"פ

ערך: ר' אמציה ברקוביץ בס"ד אלול- זמן של עמל תורה שבעל פה חודש אלול הוא חודש של הכנה לקראת השנה החדשה, אבל אין בו מצוות ומעשים מוגדרים כמו שיש בפתחה של שנה, בחודש תשרי. בעצם העבודה שלו גנוזה ברמז שנתנו הקדמונים: "אני לדודי ודודי לי", זהו חודש של אהבה, חודש שבו אנחנו מחפשים להתקרב לקב"ה […]

השתוקקות משה רבינו לארץ ישראל במשנת הרב חרל"פ

ערך: ר' אמציה ברקוביץ' בס"ד מדרגת משה רבינו וארץ ישראל השתוקקות משה לארץ ישראל לאחר תשעה באב מתחילים מיד בקריאת 'שבע דנחמתא', הפטרות העוסקות בנחמת ירושלים ובגאולה. צריך להבין, מה עניין הנחמה בעת שבית המקדש עדיין לא נבנה? כיצד פתאום לאחר האבלות הגדולה מגיעה הנחמה, אם למעשה לא הביאה אותה אבלות למטרה הרצויה- בנין בית […]

הציפיה לישועה במשנת הרב חרל"פ

ערך : ר' אמציה ברקוביץ בס"ד הצפיה לישועה עבודה וצפייה גם יחד ימים אלו הם ימים שאנו מעוררים בקרבנו את הצפייה לגאולה העתידית. עבודת הצפייה לישועה תופסת מקום מרכזי במשנתו של הגרי"מ חרל"פ ונעיין בה מעט בעז"ה. בגמרא בשבת (לא.) מובא שאחת מהשאלות שנשאל האדם כשמכניסים אותו לדין היא 'ציפית לישועה?'. משמעות הדבר היא שהצפיה […]

עבודת ימי בין המצרים / מדברי מרן הגרי"מ חרל"פ זצ"ל

בעריכת ר' אמציה ברקוביץ בס"ד אנו נמצאים בימי בין המצרים. ימים אלו מלווים בהנהגות של אבלות ההולכות ומחמירות ככל שמתקרבים ליום תשעה באב. מטרת התנהגות זו היא להביא אותנו לכאב על החורבן והרגשת החסרון שלו. אבלות עלולה להיתפס אצלנו כיאוש הנובע מהמצב הקשה בו אנו נמצאים. יחס זה עלול להוליד ניתוק ביננו ובין הקב"ה. הרב […]

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא / מדברי מרן הגרי"מ חרל"פ זצ"ל

ערך: ר' אמציה ברקוביץ' בס"ד כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא / מדברי הגרי"מ חרל"פ זצ"ל לפני אמירת 'פרקי אבות' בשבתות הקיץ אנו אומרים את דברי הגמרא בסנהדרין (צ.): "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר "ועמך כולם צדיקים, לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר" (ישעיה ס)". מהי המשמעות של 'עולם […]

מדברי מרן ראש הישיבה הרב יעקב משה חרל"פ לחג השבועות

קבלת התורה מחדש אנו מציינים את חג השבועות כ'זמן מתן תורתנו'. כל מועד בשנה מעורר מחדש את המעלות שנקנו לנו באותה התקופה, ומשכך יש להבין מהי החשיבות העליונה 'לקבל' את התורה בכל שנה ושנה? יתירה מזאת אנו לומדים: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני" (שמות יט, א), ומפרש רש"י […]

נחלה – זו ירושלים / מדברי ראש הישיבה הגאון הרב יעקב משה חרל"פ על ירושלים

בס"ד כיסופים לירושלים הרב חרל"פ היה מאנשי ירושלים, וכולו מלא געגועים לירושלים ומקום המקדש. כאשר במלחמת השחרור הצליחו לפרוץ את  שער ציון, דרש על הכתוב 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו', ולאחר מכן אמר בכיסופים 'למקדשך תוב ולקודש קודשים, אתר די ביה יחדון רוחין ונפשין' (הסופר שבתי דון יחיא, מתוך הספר 'שירת הי"ם' […]

הספד ביום השבעה לפטירת הרב יעקב משה חרל"פ

מתוץ הספר "אמרות טהורות"     "ר' יעקב משה" זה זכרו וזה שמו – בפי אאמו"ר הרב זצ"ל ובפי סביבתנו התורנית. כי גדול ונעלה הוא מעל לתארי-השיגרה וגדרי שבחיהם המצויים. אישיותו המיוחדת כשהיא לעצמה, כליליות גווני הקדושה והטהרה הזאת, היא הקובעת את השם את הביטוי ואת הדרגה. "למעלה מעשרה"[1] מסתלקת מחיצת-התחומים המצומצמת, ומתגלית אחדות ה"הפכים" […]

נגישות