הכנה לקבלת התורה ידוע שישנן כמה וכמה שיטות בעניין ספירת העומר. ספר החינוך (מצווה שו) כותב שזו הכנה לקבלת התורה, שהיות וכשיצאו ממצרים אמר משה לישראל: "תעבדון את האלקים על ההר הזה" (שמות ג, יב), והכוונה לקבלת התורה, התורה צריכה הכנה, שלאדם יהיה כלי קיבול. אם הוא לומד – זו מעלה גדולה, אך לא תמיד […]
"יום הקהל" "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם, אלה הדברים אשר ציווה ה" לעשות אותם". אומר רש"י, "למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר, והוא לשון הפעיל, שאינו אוסף אנשים בידיים, אלא הן נאספים על פי דבורו". משה רבינו לא חיפש עשירי למניין בידיים, אלא כולם נאספו לשמוע את דבריו לאחר […]
עניינו של חודש ניסן על חודש ניסן נאמר: "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחֹדשי השנה" (שמות יב, ב). בשנים עברו דיברנו על המושג של "החודש הזה לכם", שכמו שחז"ל דורשים על יום טוב ש"בענין נמי לכם" (פסחים סח ע"ב), "חציו לד" וחציו לכם" (שם), כך אומרת התורה: בחודש ניסן צריך לשלב גם […]
קראו אל אלוקים בחזקה בפתיחה לסליחות הבוקר (יום ה" של עשי"ת) פותחים בקריאה: "עַם ד", חִזְקוּ וְנִתְחַזְּקָה, וְקִרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה!". אבי מורי זצ"ל כאן בבית המדרש פירש מהו "נקרא אלוקינו בחזקה". "חזקה" אין הכוונה רק על הצורה בה מתפללים, אלא הכוונה על סוג אחר של תפילה. אותו סוג של תפילה שעליה כותב הרמב"ם […]
"וירא יעקב" "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום… כה תאמרון… כה אמר עבדך יעקב… וירא יעקב מאד ויצר לו". אחרי הפחד שלו, אומר יעקב אבינו נוסח של תפילה "ויאמר יעקב אלוקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק ה" האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עימך". דהיינו, הקב"ה הבטיח לי. ובכל זאת […]
שיחה לפרשת וישב – שבת חנוכה יש בתשובות מהרש"ם, [שהיתה לו שליטה עצומה בכל מכמני התורה, ומסופר שפעם שאלו אותו איך הגיע לזה, אז הוא אמר לפני שבועיים סיימתי בפעם הארבע מאות את הטור, מי שעובר ארבע מאות פעם על הטור מובן איך יש לו שליטה כזו]. יש תשובה בחלק ז מתשובות מהרש"ם, כתוב שאין […]
תוכחה – גילוי התכונות "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב". אומר רש"י (א, א ד"ה אלה): "לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל". […]
"המשכן משכן העדות" "אלה פקודי המשכן, משכן העדת אשר פקד על פי משה, עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן". אומר רש"י, "המשכן משכן. שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל". פרשתנו מדברת על סיום גמר מלאכת המשכן, מדוע בזמן השמחה כאשר חונכים את המשכן אנו צריכים להיזכר […]
דרגת העשיה כתוב בפרשה: "ויאמר ד" אל אברם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". רש"י, על המקום, מבאר: "לך לך – להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול…". ואמנם, ביחס לביטוי "אעשך לגוי גדול" יש מי שהדגיש, שאין משמעותו רק – רוב בנים, אלא גם משמעות איכותית. וכפי שמובא בתורה (דברים ד […]
שיחת מו"ר ראש הישיבה הרב יעקב שפירא שליט"א פרשת מקץ שבת חנוכה "ויהי מקץ שנתיים ימים" אומרים חז"ל על זה נאמר "קץ שם לחושך" הקב"ה מראש הקציב שנתיים ימים ליוסף, ובתום השנתיים "ופרעה חולם" – אין הכוונה שבגלל שהוא חלם לכן יוסף יצא מבית האסורים אלא בדיוק להיפך, בגלל שהגיע הזמן שיוסף יצא מבית האסורים […]
"תולדות יצחק… אברהם הוליד את יצחק" "ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". העברית פה בסדר, בפסוק הזה? רש"י אומר "אלה תולדות יצחק בן אברהם", הכוונה היא על יעקב ועשיו האמורים בפרשה. אברהם הוליד את יצחק זה משהו אחר. זה לא קשור ל"ואלה תולדות יצחק בן אברהם", אברהם הוא לא היה תולדות של […]
"הגשה לשם פיוס" "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה". אומר רש"י: ""ואל יחר אפך" – מכאן אתה למד שדיבר אליו קשות". גם מ"ידבר נא עבדך", רואים שדיבר עמו קשות, שהרי לשון "דיבור" מסמלת תוכן קשה יותר, לעומת לשון "אמירה", שמכוונת לדברים רכים, […]
