דורון מהרטה הי״ד

דורון נולד בשנת התשמ"א באתיופיה בכפר חקלאי. בשנת תשנ"א, בהיותו בן 10, עלה דורון לארץ עם משפחתו במסגרת מבצע שלמה. תחילה השתכנה המשפחה בקראוון בכפר שעונים ודורון למד בקיבוץ לביא ולאחר מכן המשיך בישיבה התיכונית בכפר הרוא"ה. מאוחר יותר עברה המשפחה לאשדוד. כשהגיע דורון לכיתה י"א גמלה החלטה בליבו להמשיך לישיבה גבוהה והגשים חלום ישן ללמוד תורה בישיבת מרכז הרב. אהבתו ללימוד התורה הביאה אותו לויתור על המשך מסלול לימודיו בכפר הרוא"ה והיבחנות בבחינות הבגרות. במסגרת לימודו בישיבה היה מתנדב במרכז הקליטה של עולי אתיופיה במבשרת והתמסר לבני הנוער שם כמו בעיר מגוריו – אשדוד. בתקופה האחרונה החל בלימודי הסמכה לרבנות ועשה חיל בתלמודו. בליל ראש חדש אדר ב' התשס"ח, נפגע מירי המחבל בעודו רכון על הטור, לומד הלכות "איסור והיתר". בן עשרים ושבע היה בהירצחו.

שנות הילדות

דורון נולד בשנת תשמ"א באתיופיה בכפר חקלאי. אביו היה נשוא פנים מנכבדי העדה ועסק בהשכנת שלום בין אדם לחברו ובין קבוצות שונות במחוזו. בגיל צעיר החל דורון לשאת ביחד עם אחיו בעול הפרנסה ורעה את הצאן והבקר של המשפחה שהיה למעשה רכושה היחיד. כך התפתחה אצלו תכונת האחריות שליוותה אותו כל חייו.

העליה לארץ-ישראל

בשנת תשנ"א, בהיותו בן 10, עלה דורון לארץ עם משפחתו במסגרת מבצע שלמה. תחילה השתכנה המשפחה בקראוון בכפר שעונים ודורון למד בקיבוץ לביא ולאחר מכן המשיך בכפר הרוא"ה בישיבה התיכונית.

לימוד תורה בישיבת מרכז הרבכשהגיע דורון לכיתה י"א גמלה החלטה בליבו להמשיך לישיבה גבוהה והגשים חלום ישן ללמוד תורה בישיבת מרכז הרב. אהבתו ללימוד התורה הביאה אותו לויתור על המשך מסלול לימודיו בכפר הרוא"ה והיבחנות בבחינות הבגרות. בישיבה, דורון הקדיש את זמנו ללימוד התורה, תוך רצון כן ואמיתי לבירור האמת עד תום. כך בלימוד הגמרא וכך גם בלימוד האמונה. דורון תמיד היה בודק האם הפשט העולה מתוך לימוד הסוגיה הוא הפשט היחיד והבלעדי שניתן להיאמר, או שמא יש אפשרות להסביר את הסוגיה באופן אחר.   

שיעורו של הרב עובדיה יוסף

בתחילת דרכו בישיבה, היה נוהג לשמוע את שיעורו של הרב עובדיה יוסף שליט"א. בתחילה היה שומע ברדיו, ומאוחר יותר לא הסתפק בכך והלך לשמוע את השיעורים בבית הכנסת ה-"יזדים". דורון התפעל מהעובדה שבשיעור ישבו תלמידי חכמים גדולים לצד יהודים פשוטים ומהעובדה שהשיעור מותאם גם לאלה וגם לאלה. בחדשים האחרונים השתתף דורון בשיעורים של הרב יעקב יוסף שליט"א והתפעל מבקיאותו העצומה.

הקשר עם בני משפחתו

דורון אהב את הישיבה והקפיד לשמור על קשר עם בני משפחתו. כשהיה חוזר הביתה היה לומד עם אביו מספרי התורה הכתובים בשפתם של יהודי אתיופיה. אחיו מספרים שדורון היה קשור מאד לאביו והיה משוחח איתו ארוכות על מה שלמד בישיבה.  דורון הצליח לגשר בין הדור המבוגר האמון על המסורת של יהדות אתיופיה לבין מה שלמד בישיבה. כמו כן היה נוטל חלק פעיל בעזרה להוריו בניהול החגים בבית. דורון היה רוכש מצות ויין ועורך את ליל הסדר וכן עוזר בקיום שאר החגים כפי הצורך.

קירוב בני-נוער יוצאי אתיופיה וקליטת עליהדורון ראה חשיבות רבה בקירוב בני הנוער הצעירים, בני העדה האתיופית, לערכים ולשמירת תורה ומצוות. כשהיה חוזר לביתו היה מחלק את זמנו בין המשך השקידה על לימוד התורה בשטיבל של חסידי גור, שם היה מוכר כמי ששקד על תלמודו ברצף, לבין לימוד הילדים בשכונתו ועריכת חידונים לילדים בנושאי הלכה. דורון עסק גם בקליטת עליה של ילדים בני העדה האתיופית במועדונית "הבית החם" שברכז הקליטה במבשרת ציון, במשך כשנתיים. אולם, כאשר החל ללמוד למבחני הרבנות, נוכח שלא יוכל לעמוד בשתי המשימות בו זמנית. דורון לא רצה שהלימוד למבחני הרבנות יפגע בתפקודו כמדריך ויבוא על חשבון ילדי המועדונית מחד גיסא, ומאידך גיסא היה חשוב לו לעבור את המבחנים בהצלחה משום שראה במבחנים אמצעי להפצת התורה בקרב בני העדה האתיופית. דורון עזב את המועדונית והתמסר ללימוד הלכה לקראת המבחנים ברבנות.        

שמחה באחר בלא כעס

דורון היה  מחלק ממה שהיה לו לאחרים ותמיד במאור פנים. תמיד אפפה אותו שמחה מיוחדת ובמיוחד הדבר בא לידי ביטוי בחתונות כאשר דורון היה רוקד במלא המרץ ואף נכנס למעגל ורוקד ריקודים אתיופיים תוך ניענוע כתפיו. לדורון היה חשוב לשמח חתן וכלה בפרט, ובכלל היה חשוב לו לשמח את חבריו ולשמוח יחד איתם.

דורון היה נזהר שלא להיכנס למריבה ולא לכעוס, כמעט אף פעם לא ראינו אותו כועס, גם כשהיו לו סיבות מוצדקות לכך. פעם התבטא ואמר שצריך לנהוג בחכמה רבה ולהשתדל לא להיכנס לסכסוכים מיותרים. האחווה והרעות היו חשובות לו והוא ביטא זאת ברגעי שמחה וגם ברגעים שבהם ראה אדם שזקוק למילות עידוד ולאוזן קשבת אותן מצא אצל דורון.

תורת חסד

דורון גם למד במשך זמן מסוים עם  יהודי נפגע טרור והיה מתאים את לימודו לרמתו. דרכו הייתה לסכם את הלימוד אחרי כל פרק, בני המשפחה של יהודי זה הביעו את הערכתם הרבה לפעלו של דורון.

למען הזולת

בעבודת תורנות השבת במטבח, עבד דורון בחריצות רבה ובמוסר עבודה גבוהה. חשוב היה לו שחבריו יהיו שבעים והוא היה "מגדיל ראש" ועושה מעבר למה שתפקידו דרש ממנו. בסעודה שלישית כאשר דורון היה מסיים את תפקידו הוא היה אוהב לעלות למעלה, לשבת על המעקה שליד הספרייה ולהתבונן בשעת "רעוה דרעוין" בשקיעה כאשר ברקע בוקעת השירה מחדר האוכל.

ניגון מיוחד

דורון אהב את הנגינה והחל ללמוד לנגן על גיטרה ומפוחית. גם הלימוד שלו היה בניגון מיוחד.

תהא  נשמתו צרורה בצרור החיים

נגישות