הרב יוסף ולד ז"ל
האירועים המסעירים ביותר בחייו היו -חידושי התורה שלמד ולימד.
המשפט :" יש פה חידוש מפליא!" (במילעיל) האור בעיניים וההתרגשות העצומה ,
התרוממות הרוח, כשישב אל מול דפי הגמרא לצד השולחן העמוס בספרים, במרכז הבית.
ההתלהבות בשיעור שנשמע למרחוק..(.בכפר ברא"ה סיפרה אחת מנשות הר"מים שנהגה להאזין מביתה שבבית הרמים לשיעורי מחשבת ישראל שלימד. בכיתתו…)
השמחה העמוקה ביותר שלו הייתה כשתלמידיו האהובים הקיפו אותו.
גם בשגרת היום יום המשפחתית ,כשותף מלא ופעיל, לא נדיר היה לראות אותו מרדים בהצלחה תינוק בחיקו האחת(את ילדיו וברבות הימים את נכדיו)ובידו השנייה אוחז גמרא-לומד תוך כדי ..
בחופשה המשפחתי, עם חוש כיוון נדיר מנווט בדיוק רב,ללא ווייז לכל נקודה בארץ, ומרגע שהצאן התמקם , מצא פינה עם הגמרא ביד והמשיך ללמוד
ובערוב ימיו, זיכרון מראה ידיו ,מלטפות את "מציאות קטן" של הראי"ה זצ"ל מונח סגור על ברכיו גם כשכבר לא היה מסוגל ללמוד בו,
אלה המו"רקים המלווים אותנו.
נולד בחג השבועות תשי"ז, בן בכור לצילה ז"ל לבית פוקר ולר' אברהם יצחק ז"ל שהיה אוד מוצל מאש השואה.
למד בבי"ס "שארית ישראל" ו "נצח ישראל" בפתח תקווה. חבריו מתארים אותו כנער שמח שאהב לצחוק ולשחק (כדורגל..).
משם המשיך לישיבת "נתיב מאיר" בירושלים. בנערותו בלט כנער תוסס שהשרה אוירה טובה ושמחה סביבו במקבל להצטיינותו בלימודים.
בסיום לימודיו בישיבה התיכונית ,לאחר התלבטויות, החליט להקדיש את חייו לתורה ועבר ללמוד בישיבת מרכז הרב, אליה היה קשור בכל נימי נפשו עד ליום הסתלקותו.
זכה ללמוד מפי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ומפי הרב אברהם שפירא זצ"ל והרב שאול ישראלי זצ"ל שהיו רבותיו המובהקים.
בצבא ההגנה לישראל שירת בחיל השריון כתפקיד נהג טנק צנטוריון והשתתף בלחימה בלבנון במלחמת שלום הגליל,
בשנת תשמ"ב נישא וזכה להתברך בילדים .זכה ללוות לחופה את ילדיו האהובים ולראות חתנים וכלות, נכדים ונכדות אותם אהב מאד ורווה מהם רוב נחת.
בהוראת רב אברום זצ"ל יצא מחממת הישיבה ושימש 4 שנים כר"מ בישיבת כפר הרא"ה, אחר כך לימד שנה בישיבת אורות הנגב וחזר לירושלים ללמד בישיבת ירושלים לצעירים בתכנית האתר"ג במשך שנים רבות. במקביל עבד כחוקר ועורך במכון הלכה ברורה.
שנים רבות היה מבוחני בחינות הבגרות בגמרא בע"פ, היה מעריך בבחינות בכתב בגמרא במסלול תלמוד. והיה בין מחברי השאלות למבחנים בגמרא למורים בתוכנית לדירוג אקוויולנטי. היה מקפיד להזדרז בבדיקת המבחנים והשיב אותם בדוקים בתשומת לב רבה לכל פרט ולכל מילה, בתוך יום יומיים.
השקיע זמן רב ומחשבה מרובה בחיבור המבחנים, הן לתלמידיו והן במשרד החינוך. ראה בהם כלי חשוב בלימוד וביחס ללימוד הגמרא.
לימד בסדר ובבהירות וכך גם חי את חייו. דבר דבור על אופניו..כל שניה מתוכננת ומנוצלת.
היה איש משפחה דואג ומסור.
היה בן מסור ואוהב ובמשך תקופה ארוכה נסע בקביעות מספר פעמים בשבוע להאכיל ולסעוד את אביו ז"ל . היה בעל חסד שכל מעשיו בצנעה.
כאב מאד את חסרון בנו בכורו האהוב, אריאל זאב ז"ל שהשיב את נשמתו הטהורה לבוראו בכט' ניסן ה'תשע"ז והוא בן 35 שנים .ואת רצח תלמידיו האהובים הי"ד בפיגוע בישיבת מרכז הרב.
נולד בשבועות השיב נשמתו לבוראו בשמחת תורה ובין לבין- כולו תורה.
