Rabbi Shaul Israeli

צמיחתו של מנהיגהנהגתודרכו בתורהגלריה

הרב שאול ישראלי נולד בעיר סלוצק שבבלארוס, לאביו הרב בנימין איזראעליט – רב ואב בית דין של העיירה קוינדוב, בפלך מינסק, ולאמו הרבנית חוה הי”ד. למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה בסלוצק בהנהלתו של הרב יחזקאל אברמסקי זצ”לוראש הישיבה הרב איסר זלמן מלצר זצ”ל.

בצל המשטר הקומוניסטי
ילדותו ובחרותו עברו בצל המשטר הקומוניסטי. אביו, שהמשיך ללמד תורה על אף האיסורים, נשלח לסיביר על ידי השלטונות ומאז אבד עמו הקשר. אמו נרצחה על ידי הנאצים ימ”ש.

במסגרת הגזירות נגד היהודים, סגרו השלטונות את הישיבה בסלוצק. רבנו עבר למינסק ולמד שם במחתרת אצל הרב יהושע צימבליסט זצ”ל מהורודנא. בתקופה זו גזירה נגזרה מאת השלטונות, כי רק מי שהוא ‘בעל מקצוע’ זכאי להוותר בעיר ועל כן רבנו את מקצוע הסנדלרות ומחשבותיו עסוקות בהוויות אביי ורבא. מאוחר יותר הצטרף להתארגנות של קבוצת בחורים מישיבות שנסגרו על ידי השלטונות ללמוד במחתרת אצל הרב אברהם אליהו מייזס (לימים מראשי נטורי קרתא) בבית הכנסת “משכיל לאיתן” בעיר. רבנו ייחס חשיבות רבה לתקופת לימודיו אצל הרב מייזס וטען כי הרב “העמיד אותו על רגליו” מבחינה לימודית.

בשנת ה’תר”צ (1930)הפך המצב לבלתי נסבל. אז החליט רבנו לעבור למוסקבה ולנסות לקבל אישור להגר מברית המועצות. אולם ניסיונות אלו כשלו, ורבנו החל לתכנן יציאה בלתי חוקית. כעבור זמן מצא שני שותפים למשימה: הראשון היה החברותא שלו מתקופת לימודיו המחתרתיים במינסק – הרב דוד סולומון (לימים הרב של כפר אברהם) והשני הרב אברהם שדמי (לימים חתנו של הגרי”מ חרל”פ זצ”ל וראש כולל “בית זבול”).

נס העליה לארץ ישראל
בשל הקשיים במעבר הגבול (שהיה כרוך בסכנת מוות) הם פנו לרב יעקב קלעמעס במוסקבה (לימים חבר מועצת הרבנות הראשית) שיכריע בעניין. הרב קלעמעס התחבט בשאלה הקשה והחליט לערוך עבורם “גורל הגר”א”. הגורל נפל על הפסוק “פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד נהר הגדול נהר פרת” (דברים א’ ו’). שמחה רבה שמחו השלושה עם התרת ספקם והחליטו לחצות את הגבול על אף הסכנה הכרוכה בכך. בכ”ג בשבט ה’תרצ”ג (1933) יצאו השלושה באישון ליל כשהם מכוסים בסדינים לבנים וחצו את נהר פרוט הקפוא הגובל עם פולין. הם נתפסו על ידי משמר הגבול הפולני והובאו למעצר. בתחילה רצו הפולנים למסור אותם לידי הרוסים, אולם לאחר מכן הסכימו לבקשת העצורים לנסות להשיג סֶרטִיפִיקָטִים – אישורי כניסה לארץ. הם פנו במכתב למרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל, שינסה להשיג להם את האישורים הנצרכים. הרב קוק נענה לפנייתם וביקש מהנציב הבריטי העליון את האישורים. לאחר קבלת הסרטיפיקטים לארץ ישראל הם שוחררו. בתקופה זו, עד עלייתם לארץ ישראל, למד רבנו בישיבת מיר.

בארץ ישראל

בתחילת שנת ה’תרצ”ד (1934)עלה רבנו אל ארץ הקדש והחל את לימודיו בישיבת מרכז הרב. קשר מיוחד נרקם בינו לבין הרב יעקב משה חרל”פ, שאף למד איתו בצוותא. כמו כן נבחר על ידי מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק להיות אחד מהשלושה לפניהם הרצה את השיעור לפני מסירתו לכלל הישיבה (יחד עם הרב יהודה גרשוני זצ”ל והרב דוד חנזין זצ”ל).

Tab content