הרב אברהם אהרון בורשטיין- 'הרב מטבריג'

הרב אברהם אהרן בורשטיין, ארז הלבנון אדיר התורה בחיר גאוני הזמן, שימש כראש ישיבת מרכז הרב משך זמן קצר ביותר, אולם בתקופה זו, עד יום פטירתו ביט בכסלו ה'תרפ"ו (1925), תפס מקום מרכזי ביותר בצוות ההוראה הן לאור העובדה ששימש כראש הישיבה והן כתוצאה מלמדנותו המופלגת שבאה לביטוי בשיעוריו. הרב מטבריג הצטיין בידע הרחב שלו הן בתלמוד הבבלי והירושלמי והן בשיטות הפוסקים ומכמני ההלכה. מסר נפשו על התורה גם בימי רעב ומחסור ולמד בשקידה עצומה, כמעט עשרים שעות מעת לעת בימים כתיקונם. בהיותו כבן שמונה עשרה שנה התפרסם שמו בעולם התורני בשם "העילוי מויסוקא" והוא שימש כרב ומחנך בישיבת סלובודקא ובישיבה בעיר בוגורודסק הסמוכה למוסקבה. כמו כן כיהן כרב בערים מצער ציטעויאן הסמוכה לקעלם, ריטובה, אניקשטוצ'רקסי. בערוב ימיו שימש, כאמור, כראש ישיבת מרכז הרבוביום יט בכסלו ה'תרפ"ו עלתה נשמתו למרומים.

תולדות חייו

הרב אהרן בורשטיין, נולד ביום טו בשבט ה'תרכ"ז בעיר קמניץ שבליטא לאביו ר' יהושע הכהן בלומנטל ששימש כאב"ד במקום. בגיל צעיר ביותר החל ללמוד ב"חדר" וכבר בתקופה זו התגלו בו כשרונות גדולים והתמדה רבה בלימוד התורה. טרם מלאו לנער שלוש עשרה שנה, ומת עליו אביו הגאון. ככלות ימי האבל ביקש ללמוד בישיבת וולוז'ין ומשלא התאפשר הדבר נסע ללמוד בעיר מולדת אמו סוכובוליה ושהה שם כחצי שנה. בשובו משם והוא בן שש עשרה שנה בלבד, התחבב על הגאון ר' לייב קידאנר, המפורסם בשם ר' ליבצ'יק חריף, ששימש כאב"ד בעיר וויסוקא שבליטא, ויקחהו לחתן לבתו הצעירה. הוא הכניסו לביתו, למד עימו ואהבו אהבת נפש.

שנה ושלושה חדשים אחר החתונה מת עליו חותנו הגאון. בימים אלו מסר נפשו על התורה מתוך רעב ומחסור. הוא עזב את וויסוקא ונסע לקידאן שבפלך קובנא, עיר מולדת חותנו הרב. שם למד בשקידה עצומה, כמעט עשרים שעות מעת לעת. שקידתו העצומה רופפה את גופו ויחלה מחלת לב, שדכאה אותו כל ימי חייו, וממנה נשתלשלה מחלת הקצרת שקצרה את ימיו.

העילוי מויסוקא

בהיותו כבן שמונה עשרה שנה התפרסם שמו בעולם התורני בשם "העילוי מויסוקא" (מקום מושב חותנו) והוא שימש כרב ומחנך בישיבת סלובודקא. חילוקי דעות שהתגלעו בינו להנהלת הישיבה בשאלת אופי סדרי הישיבה הביאוהו לעזוב את הישיבה. הוא עבר לקעלם ושם ישב ועסק בתורה מתוך סבל וצער. בהיותו כבן עשרים וארבע נתקבל לרב בעיר מצער ציטעויאן הסמוכה לקעלם ולאחר שנה ומחצה נתקבל לרב בריטובה. זאת לאחר דין ודברים בבית דינו של ר' אלחנן ספקטור בקובנא מאחר שגם עדת גורזד חשקה בו כרב בעירם. לאחר חמש שנים נתקבל לרב באניקשט, משם יצא לסלנט ומשם לשדובה ואחר כך לטבריג.

בבית המאסר

מלחמת העולם הראשונה השיגתהו בהיותו שוהה באחת מערי המרפא בגרמניה ואחרי הרפתקאות מרובות הגיע לשאוול והעביר לשם גם את משפחתו. כדרכו בקודש לא פסק מלמודו גם בהמיר ארץ ולא נתן דעתו לחילופי הרשויות בעיר. פעם בפרוץ הקוזקים לעיר, ראוהו יושב ומתנועע וקורא בקול רם. העלילו עליו כי מרגל הוא, אסרוהו והביאוהו בפני הגנרל. תיכף יצא דינו לתליה ובינתיים כלאוהו במרתף. מששאלוהו אם חפץ באוכל, השיב: "הביאו לי את הרמב"ם ואם נגזרה עלי מיתה אמות על הרמב"ם". בניסי נסים נתגלתה השגיאה והוצא הגאון לחופשי ובלבד שיעזוב תיכף ומיד את העיר. הוא נשלח ליוניקשט ומשם עבר לגלובוקה. בפעם אחרת, ישב והגה לתרץ סתירה בדברי הרמב"ם, בשעה שנכנסו לביתו בוזזים, ורצו להורגו. הוא אמר להם: "הרגו אותי, אך הניחו לי קודם ליישב את דברי הרמב"ם". הבוזזים, שהופתעו מהבקשה, הסכימו להניח לו למספר דקות, אך הבהירו לו שאם יחשבו שזהו נסיון להתחמק מהם, יהרגוהו בו במקום. בטרם שהספיק ליישב את דברי הרמב"ם, נשמע קול שהרוסים שבו לעיר, והבוזזים ברחו מהמקום.

לאחר המלחמה

התמדתו הגדולה בלימוד התורה פירסמה את שמו בעיירות שונות ברחבי רוסיה והוא נקרא לשמש כרב ומחנך בישיבה בעיר בוגורודסק הסמוכה למוסקבה. ייחודה של ישיבה זו היה בעובדה ששפת הלימוד בה היתה עברית (זהו תנאי שהתנתה הנגידה שממנה את הישיבה), אולם דווקא עובדה זו, בצירוף לנסיבות היסטוריות שעיקרן פרעות ביהודי אוקראינה וסביבתה, הביאו לסגירתה.

הגאון נסע משם ונתקבל לרב בעיר צ'רקסי, אלא שהפרעות הנוראות ביהודי אוקראינה הגיעו גם לשם ומשנפתחה הדרך לשוב לליטא, מיהר לשוב עם משפחתו לעיר טבריג. שם יסד קבוץ תלמודי – תלמידים מובחרים מישיבות סלובודקא וטלז באו לשיעוריו בתלמוד ירושלמי. הטלטולים הקשים שעברו עליו בימים טרופים אלו, הטישו את כחותיו והגבירו את מחלתו. הרופאים יעצו לו לעלות לארץ-ישראל אולי ירווח לו שם.

העליה לארץ ישראל

ביום כ"ו אלול ה'תרפ"ד (1923)עלה הרב בורשטיין ארצה והתיישב בתל אביב. מרן הראי"ה קוק, שיסד בתקופה זו את ישיבתו הזמינו לכהן כמחנך וראש ישיבה ב"ישיבה המרכזית". בשעוריו היחודיים השתתפו תלמידי ישיבות מכל רחבי ירושלים, שוויתרו לצורך העניין על הסתייגותם מהשקפתה הציונית של הישיבה. הנהגתו הרוחנית ושיעוריו היחודיים השפיעו על תלמידי הישיבה עד כדי כך שלאחר פטירתו המשיכו תלמידיו לקיים שעור לזכרו ולהפיץ ביניהם את יסודות הלימוד שהושמעו בשיעורים אלו.

לדאבון לב לא זכה להרביץ תורה בארץ הקודש ימים רבים וכעבור כשנה ביום יט בכסלו ה'תרפ"ו עלתה נשמתו למרומים.

הנוסח החקוק על מצבת קברו נכתב בידי הראי"ה קוק וללא ספק משקף את היחס המיוחד שרחשו לו בישיבה:

ארז הלבנון אדיר התורה

בחיר גאוני הזמן…

ראש ישיבות גדולות עמוד האורה

הגאון האמיתי פאר הדור

מרן אברהם אהרן בהגאון ר' יהושע הכהן בורשטין

אב"ד דכמה קהלות קדושות ע"ש עדת טבריג ידוע

הקרה חכמתו בקדש ונשבר הכד על המבוע

רעדה אחזה כל שומע…

נתבקש בישיבה של מעלה

י"ט כסלו פ"ו בעיה"ק ירושת"ו זצ"ל ותנצב"ה

נגישות