הרב מרדכי פרום

הרב מרדכי פרום, חתנו של הרב שלום נתן רענן היה אחת הדמויות הבולטות בהנהגת הישיבה, לאחר פטירת הרב חרל"פ. מבחירי התלמידים בישיבת נובהרדוק בתל אביב ובני ברק ובישיבת "חיי עולם" בירושלים, מקורב מאד לרב יעקב קנייבסקי, בעל הקהלות יעקב. סמוך למלחמת השחרור הגיע לישיבת מרכז הרב והתפרסם כתלמיד חכם מופלג בכל מקצועות התורה. מלבד גדלותו בתורה היה מעורב מאד בנעשה בארץ ישראל. שיעוריו היו לדוגמא בבהירות ההסברה, בניסוח היסודות ובהעמדת הקושיות. נוסף על כך היה נעים זמירות ושליח ציבור בתפילות ימים נוראים בישיבה. הכל ציפו לראות בהמשך פריחתו וגדילתו לתפארת הישיבה, אך נבצר הדבר עם הילקחו בדמי ימיו, כבן מ"ב שנים בכח אלול ה'תשל"ב.

קורות חייו

גדילתו

הרב מרדכי פרום נולד בשנת ה'תר"ץ (1930) בפיוטריקוב לאביו הרב נפתלי הרץ, מגדולי חסידות גור. עלה עם הוריו לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935). למד בישיבת נובהרדוק בתל אביב ובני ברק ובישיבת "חיי עולם" בירושלים. נמנה עם
תקופת לימודיו בישיבת מרכז הרב
סמוך למלחמת השחרור הגיע לישיבת מרכז הרב והתפרסם כתלמיד חכם מופלג בכל מקצועות התורה.
על גדלותו בתורה יעיד ספרו הראשון "תורת הלוי" על ספר החינוך (שמונה המצוות הראשונות) וההסכמות הנלהבות שנכתבו ע"י הרבנים הראשיים דאז, הרב הרצוג והרב עוזיאל, וכן ע"י רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק והרב אליהו מרדכי ולקובסקי, שהיה חבר הרבנות הראשית לישראל והכיר את ר' מרדכי עוד בהיותו נער.
מלבד גדלותו בתורה היה מעורב מאד בנעשה בארץ ישראל: קודם להקמת המדינה, בעודו תלמיד הישיבה, היה מרכז "לשכת הגיוס" של ירושלים, שבין השאר עסקה בחיולם של תלמידי ישיבות. היה חבר קרוב של דוד רזיאל, מפקד האצ"ל; ואח"כ של דוד ברגמן חבר מועצת עירית ירושלים.

קול חתן

נוסף על כך היה נעים זמירות. את קולו שמעה גם צפורה, בתו של הרב שלום נתן רענן, כשהיא יושבת מעבר לחלון שנותר פעור בין שני אולמות הישיבה (נותר פעור בשל פסיקתו של הראי"ה קוק, שאין לסתום לגמרי פתחים של בית כנסת), והוא לומד בהתמדה, בעומק ובנעימה. קולות של לימוד הפכו להיות לקולות של חתן וכלה.הוא נשא לאשה את הרבנית מרת צפורה תחי'.

מגיד שיעור בישיבת מרכז הרב

חמש שנים לאחר המלחמה מינהו מרן הרב צבי יהודה קוק כמגיד שעור לצעירים ארצישראליים בוגרי ישיבות תיכוניות שהגיעו לישיבה. תלמידיו ציינו את דייקנותו הרבה בקביעות השיעורים וסיומם בזמן שנקבע מראש: "תמיד הבינונו ששאלתנו נבעה מכך שלא ירדנו לעומק הפשט… שיעוריו היו לדוגמא בבהירות ההסברה, בניסוח היסודות ובהעמדת הקושיות". לקראת החגים הרצה הרב פרום בפני תלמידיו מערך שיעורים בנושא החגים, בתוספת דברי אגדה ומוסר, וסמוך לשנת השמיטה עסק עם בוגרי הישיבה ותלמידיה בבירור הלכות שמיטה באמצעות לימוד ספרו של מרן הראי"ה קוק "שבת הארץ" וסוגיות תלמודיות העוסקות בנידון.

זרע של קיימא

מפה לאוזן מהלכת השמועה, בקרב תלמידיו וקרוביו, כי לאחר ששנים רבות מנע הקב"ה פרי בטן ממשפחת הרב, הקים ר' אריה לוין, במוצאי יום הכיפורים, בית דין מיוחד בראשותם של הרב אברהם שפירא, ר' שבתאי שמואלי ור' אריה לוין עצמו תוך הכרזה חד משמעית: "אנו בית דין של מטה גוזרים על פלוני ופלונית שיפקדו בזרע של קיימא, וכשם שגזר בית דין של מטה – כך יקויים על ידי בית דין של מעלה". באותה שנה נפקדו בני הזוג בבת.

שליח ציבור
בימים הנוראים היה משמש כשליח ציבור בתפילות ערבית, ובמוסף של היום השני של ראש השנה. הוא חיבר את מנגינת הפיוט " היום הרת" ששרים אותה בישיבה עד היום.

פטירתו

הכל ציפו לראות בהמשך פריחתו וגדלותו לתפארת הישיבה, אך נבצר מאיתנו הדבר עם הילקחו בדמי ימיו, כבן מ"ב בכח אלול ה'תשל"ב, זמן קצר לאחר פטירת הרב "הנזיר".

ספריו

תורת הלוי על ספר החינוך –

חידושים וביאורים בספר החינוך. הערות וחקירות בדיני המצוות. תשי"ב, תשמ"ח.

תורת הלוי-

שיעורים והערות על פרק ראשון של מסכת כתובות. בעריכת הרבנים אילן משה מארק ואברהם צבי גאופטמן. הוצאת מכון הרצי"ה, תש"ס.

תורת הלוי- שיעורים והערות על מסכת בבא קמא. הוצאת מכון הרצי"ה,תשס"ח.

שיעורים בהלכות חנוכה – בעריכת ר' שלמה בן חמו. תשל"ו.

דביר מרדכי – שיעורים בהלכות חנוכה. בעריכת הרב נריה משה גוטל, תשמ"א.


שיעורים בהלכות פורים