הרב יעקב כלאב

צמיחתו של מנהיגהנהגתודרכו בתורהגלריה

קורות חייו


גדילתו:

הרב כלאב נולד ברוסיה הלבנה ולמד בה בישיבות חב"ד . התהפוכות הרבות שעברו על יהדות רוסיה השתקפו בחייו. המלחמה העולמית הראשונה פגעה וטלטלה את היהודים וכנראה אף את משפחתו של הילד יעקב סבלה מכל טרדות המלחמה. כשהסתיים סיוט המלחמה החלה תקופת החושך והאופל ברוסיה , ברחבי המדינה השתוללה מלחמת אזרחים והמהפכה הקומוניסטית שנצחה לבסוף דכאה את חיי הדת במדינה באכזריות. מדינת ליטא היתה עדיין עצמאית ולשם נמלטו רוב גדולי התורה שהיו ברוסיה, לא היה פשו לצאת מרוסיה לשם כך היתה דרושה תעודה המאשרת שנושאה הוא אזרח ליטא.
לעזרתו בא חבירו שלום נתן רענן הירשוביץ (לימים הרב רענן , חתנו של מרן הרב קוק) שהיה ליטאי ורשאי היה לחזור למקום הולדתו הוא השתדל והשיג תעודה של איש בשם דוד כלאב יליד ליטא, באמצעותה קיבל אישור מעבר. דא עקא ששם זה היה מבוקש עבור השלטונות בליטא בעוון השתייכות למחתרת הקומוניסטית. הרב כלאב היה חוזר ומספר על הנס שקרה לו בעוברו את הגבול בין רוסיה לליטא . בתחנת הגבול היו שני מפקחים וכאשר הגיע הרב כלאב לקחו את התעודה לבדיקה ביקש אחד מהם להתקשר ולבדוק האם התעודה אמיתית. ברגע זה נענה חברו ואמר לו 'הנח לו- אני מכיר את האיש הזה', כמובן שמדובר באדם שזה לו הפעם הראשונה שבה הכירו. לאחר נס ההצלה הזה הלך לעיר פוניבז' ולמד שם בישיבתו של הגאון הרב כהנמן זצ"ל. גם כאן לא הונח לו המשטרה הליטאית חיפשה אותו ומצאה אותו את 'דוד כלאב' .. ונלקח למעצר, רק לאחר מאמץ עליון וכסף רב שהשקיע הרב כהנמן בשחרורו, נפדה העילוי ושב ללמוד בישיבה.
לאחר שלוש שנים בישיבת פוניבז' עבר לישיבת טלז והתעלה שם בלימוד בבקיאות ובחריפות .

עלייתו ארצה:

בשנת תרפ"ט פנה למרן הראי"ה בבקשה להמציא לו סרטפיקט (רשיון עליה) ובהשתדלותו עלה ארצה. גאונותו של הרב והתמדתו היו ידועים כבר מצעירותו , לא פסק ממשנתו שבעה ימים בשבוע תוך עמל ויגיעה, בערב שבת היה מחליף צווארון כותנתו לצד השני לכבוד השבת, מחוסר זמן ואמצעים. הוא נמנה על צוות הלומדים ב'מכון הארי פישל לדרישת התלמוד', שבראשו עמד אחיו של מרן הראי"ה , הרב דב קוק זצ"ל (שהיה רב בעיר גדולה באוקראינה, אח"כ כרב העיר עפולה, ואח"כ כראש המכון).

נישואיו:

בשנת תרצ"ג הרב נשא הרב כלאב לאשה את בתיה בתו של הרב דב קוק מנהל המכון.
מרן הראי"ה זצ"ל היה מסדר הקידושין ונתן לחתן מתנה, שני כרכים של שלחן ערוך אבן העזר, עליהם כתב: "דורון דרשה להחתן הנעלה הרב הג' המפואר סוע"ה מו"ה יעקב דוד כלאב, ליום כלולתו עב"ג בת אחי הרב הגאון המפורסם מו"ה דוב הכהן קוק שליט"א למז"ט. חנוכה תרצ"ג פעה"ק ת"ו. מאת דודם הנאמן מברכם בכטו"ס. אברהם יצחק הכהן קוק".

בכפר הרואה והמעבר לירושלים:

הרב כלאב לימד ארבע שנים בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה ואשתו הרבנית בתיה היתה אחראית על המטבח (אח"כ המשיכה כמנהלת המטבח בישיבת מרכז הרב.)
בשנת תש"ט לאחר חג הפסח עבר מכפר הרא"ה לירושלים, יחד עם צוות צעירים מטובי תלמידיו , ובה ייסד את ישיבתו החדשה 'משכן ישראל', מקום הלימוד של בני הישיבה החדשה היה בהתחלה במכון הארי פישל שבראשות חותנו ברחוב דוד שבשכונת הבוכרים.
לשם סידור הצרכים הלוגיסטיים התקשר עם ישיבת מרכז הרב בהסדר מיוחד לפיו למדו התלמידים בשעות הבוקר במשכן ישראל שבמכון הארי פישל ואחה"צ והערב בישיבת מרכז הרב שברח' הרב קוק. הם התגוררו בפנימיה של הישיבה ברח' גשטטנר שברחוב החבשים (כיום רח' אתיופיה), וסעדו במסעדת הישיבה ברחוב הנביאים.
הרב מ.צ. נריה זצ"ל בספרו לקוטי הראי"ה מספר כשקבוצת בוגרי הישיבה הגיע למרכז הרב קיבל אותם הרב שלום רענן בזרועות פתוחות ובמכתב שכתב הרב יעקב כלאב לרב נריה מיום כט סיון תש"ט הוא כותב:
"הנני לבשרכם שענין הצעירים הבוגרים סודר בעז"ה והננו חושבים שזה יהיה לתועלת רבה לכולנו להגדלת תורה ולהאדרתה וזכותו של מאורנו נבג"מ שאנו דוגלים בשמו תעזרנו"
לאחר זמן התמזגה הישיבה החדשה באופן מלא עם ישיבת מרכז הרב גם בלימודי הבוקר והרב כלאב נתן את שיעורו בחדר השיעורים הגדול שבבנין ב'בית הרב'. כך בכניסתם של קבוצת הבוגרים מישיבת בני עקיבא שבכפר הרואה התחדשה שוב הישיבה וסללה את הדרך לקבוצות נוספות רעננות שבאו אח"כ מישיבת כרם ביבנה וישיבת הדרום.
דרכו בלימוד אותה ביקש להעניק לתלמידיו היתה חדירה לעומק הסוגיה ולהבנת המקור הנלמד : לרדת לסוף דעתם של הראשונים ולחזור משם אל הפשט. כך בתלמוד וכך בלימוד החומש והמדרש , גם מן המדרש ביקש לעמוד על פשוטו של מקרא.
לצד לימוד הגמרא התקיים כל יום שישי גם שיעור במחשבה או שיעור ברמב"ן על הפרשה, וכן בתחילת כל שיעורי יומי היה מלמד קטע מספרי המוסר.

דרכו של הרב כלאב בהנהגת הקבוצה החדשה היתה יחודית:
מדי יום שישי התקיימה סקירה עם כל בחור ובחור על החומר שלמד במשך השבוע , והיה רושם לעצמו ציוני הערכה ביומנו, וכשנזקק תלמיד לאישור על לימודיו לא ציין רק באופן סתמי את המסכתות שלמד אלא פירט בדיוק את הדפים שלמד אותו תלמיד.
הרב כלאב היה 'מלמד' בעל שיעור קומה , ניחן בכושר הסברה נפלא וביטוי בהיר , הוא טיפח באהבה כל אחד מתלמידיו באופן אישי. את הרצינות והדייקנות שבגישתו ללימוד התורה דרש גם מתלמידיו.
כש'סדר ראשון' התחיל בשעה 9 בבוקר לא הרשה שיאחרו אפילו בדקה.

תשומת לב מיוחדת נתן הרב כלאב להכשרת תלמידים להשפעה בציבור, למטרה זו הרגיל את התלמידים לדרוש בפרשת השבוע בשבת במכון הארי פישל.
מפעם לפעם היה גם מתייעץ עם האדמו"ר מגור.

גם לאחר פטירתו של חמיו, הרב דוב קוק זצ"ל, המשיך הרב כלאב לגור עם משפחתו בבית מכון הארי פישל בשכונת הבוכרים ואף התמנה להיות הרב של שכונת תל ארזה וסביבותיה ושל בית הכנסת "משכן ישראל", שהיה במקום.

פטירתו:

בחנוכה שנת תשי"ט היה הרב כלאב אחד השופטים בפרס הרב קוק שניתן בתל אביב לספרים תורניים. הוא היה אמור לנסוע לשם ביום האחרון של חנוכה, 'זאת חנוכה', בג' טבת, ביחד עם הרב אריה לוין זצ"ל, שהיה גם הוא אחד השופטים. בבוקר אותו יום הוא הרגיש כאב ראש חזק, ולאחר שקראו לרופא, התברר שנפגע משבץ מוחי. ברגעים האחרונים לפני פטירתו הוא אמר "שמע ישראל" ולאחר מכן נפטר לבית עולמו. בערב לפני כן עוד הספיק להשתתף במסיבת סיום מסכת מנחות שלימד בבית הכנסת מדי יום.

ספריו:

בנו , הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב, הוציא לאור מכתביו את הספר "עקב ענוה" על הלכות תשובה לרמב"ם, בו הוא נושא ונותן בבקיאות ובחריפות בהלכות תשובה ומעלה שאלות ונותן תשובות כאחד מגדולי הדור. בנוסף לכך יצא לאור גם הספר עקב משפט, על תחילת שולחן ערוך חושן משפט.

מתלמידיו במרכז הרב:

הרב יהושע רוזן, הרב יעקב אריאל, הרב דוב ליאור , הרב צפניה דרורי, הרב זלמן מלמד והרב עוזי קלכהיים.

Tab content

נגישות