נריה הי"ד
נריה, בן הרב יצחק ואיילה, דור שישי לרבנים הגאונים מגדולי חכמי ג"רבא משושלת כהנים מיוחסת.
נריה נולד בי"ג בשבט התשנ"ג. גדל בעיר העתיקה בירושלים. למד בתלמוד תורה מוריה ולאחר מכן בישיבת ישל"צ.
כבר בילדותו בלטה בו שמחת חיים מיוחדת עם אהבה גדולה לתורה ולארץ. נריה היה מתהלך גאה בסמטאות העיר העתיקה, עטוף בטלית ותפילין בדרכו לתפילות בכותל. שמחת החיים שלו שבתה בקסמיה מגוון רחב של אנשים. נריה היה חניך אהוב מאוד בסניף בין החומות ובחודשי ארגון היה משחק דרך קבע את התפקיד הראשי. נריה אף נבחר להיות רב פורים בגלל שמחת החיים שלו וכושר המנהיגות המאופיינת לו.
מידת האמת הייתה חשובה לנריה שאתה היה הולך עד הסוף, ללא פשרות, בכל רבדי החיים.
נריה אהב את ארץ ישראל והיה מטייל בה במסגרת הסניף, הת"ת המשפחה וחברים. הוא למד הלכות שמיטה מעבר לנדרש בבית סיפרו, לדבריו, כדי להרגיש ממש מחובר לארץ.
לימוד התורה של נריה היה כלימוד תורה של אדם מבוגר. גם פה התגלתה האמת הפנימית שלו שהיה שואל שוב ושוב עד שהיה מבין לגמרי את דברי הגמרא והראשונים. נריה היה שוקד על לימודו בכל הרצינות אך זה לא פגע בשמחת החיים שלו, אלא להפך, הוסיף לה רובד נוסף עמוק ואמיתי. את לימוד התורה לא היה שומר רק לעצמו אלא היה לומד ומדביק אחרים בהתלהבות הלימוד.
ושם בעת לימודו, אף נרצח. כמו בחייו כך במותו.
