משעת השמד- למלחמת גבורה

משעת השמד- למלחמת גבורה
הרב חיים שטיינר




 
 
חנוכה- משעת השמד למלחמת גבורה
 
בספר החשמונאים ב” (לד-מב) מסופר על קבוצת אנשים שהסתתרו במערה בשבת. האויבים התנפלו על היושבים במערה, והיתה להם אפשרות לגלול אבן לפי המערה ולהנצל.    אבל מכיון שבשעת השמד אין לעבור שום עבירה, ואפילו לא לשנות שרוך הנעל לפי דרישת הגויים , החליטו היושבים במערה למות על קידוש ה”. ובעקבות זה החליט מתתיהו וצבאו שיש מכאן ולהבא להתייצב מול האויב, ומכיון שכך הרי זה בגדר “מלחמה” שדוחה שבת. 
נראה מן העניין שמתתיהו “פקח את עיניהם” והתיר להם להלחם על נפשם אפילו בשבת.
ויש להקשות שהרי פיקוח נפש דוחה שבת ואם כן מה חידוש חידש מתתיהו ?
 והנה הרמב”ם בהלכות חנוכה פרק ג”, ה”א כתב:
“בבית שני כשמלכו יון, גזרו גזירות של ישראל וביטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו את הטהרות, וצר להם לישראל מאוד מפניהם ןלחצום לחץ גדול , עד שריחם עליהם  א-לוהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי וכו” “
 פתיחה זו של הרמב”ם מיוחדת לחנוכה, שכן גם בהלכות פסח וגם בהלכות פורים, הרמב”ם לא מספר את הסיפור הגורם לחג אלא מתחיל מיד בהלכות החג, ומאי שנא חנוכה ?
 ונ”ל שהרמב”ם מלמד אותנו הלכה הנובעת מהסיפור הזה, והוא, שאמנם בשעת השמד אין לעבור שום עבירה, אך אם יקום מנהיג שחושב שיש סיכוי לנצח במלחמה נגד האויב, והוא מודיע שיש להרים את נס המרד, ויש סיכוי לנצח- בזה נגמרת ההגדרה של שעת השמד ובמלחמה מותר לחלל שבת לצורך המלחמה.
וזהו החידוש שחידשו החשמונאים בחנוכה, שהפכו באופן מופלא מצב כמעט אבוד, שעת שמד נוראה למלחמה מנצחת. והגיבור הזה לא צריך להיות דוקא משבט יהודה, אלא יהיה מי שיהיה שיקום ויעורר את העם לשנות מצב ולנצח.
 
וגם הנס של הנרות הוא מקביל לנס המלחמה, שכמות קטנה של שמן קיבלה איכות פי שמונה. כמות קטנה של גיבורים עשו מהפך אדיר. (הערה אחרונה זו שמעתי פעם מהגאון הגדול הרב אברמסקי).  

נגישות