ב"ה כד ניסן תרע"ו
בני חביבי שליט"א
שימחתנו במכתביך היקרים, אשר הגיעונו במשך ימי החג הקדוש העבר. תודה לשם יתברך על החיים והשלום אשר עמנו.ימי הרגל עברו כראוי , ב"ה, כמובן בהטרדה מכמה מבקרים, צמאי שמיעה, הנמצאים ב"ה בהמון רב בעיר הכרכית הזאת..
דרשתי באחרון של פסח בחברת "סיני" של הצעירים פה על דבר התוכן של השבת לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם , שהיסוד החברותי מתגבר תדיר בדור הצעיר, וממנו יונקים האידיאלים הרוחניים העליונים את לשדם, והיסוד האצילי מתגבר בהאבות.
האליליים שלא היו מכירים את היסוד האצילי היו מחזיקים את האדם למעלה מחמישים לפחות-המידות, מפני ההתחלשות של היסוד החברותי שבתוכנו, ולא הכירו שתכונה זו באה מפני ההתגברות של היסוד האצילי , אומץ מחשבת הקודש , שכל החברתיות מבוססה באמת רק עליו. אבל העולם נתון במצרים הללו של התפרדות שבין עולם האבות לעולם הבנים, והיסוד האצילי כשהיסודות החברותיים ניטלים ממנו נעשה לקוי, ולא יצלח לאבן פינה למוסד החיים אפילו הרוחניים, והיסוד החברותי בהנטל ממנו לח האצילות מתהפך הוא לזעוה.
כל היסוד של קיווי הגילוי האלוקי , בכל ימיו ונהריו, בנוי הוא על אותה התעצומה של התחברותם של שני היסודות הללו, החברותי והאצילי, לבות האבות והבנים, שכשנפתחים השערים איך לטייל מהיכל להיכל , בעולמות הנפרדים והנראים כמנוגדים הללו, מתמלא העולם כולו אורה , וברכת השלום הולכת ומתפשטת בעולם, ובתוכיות הנשמות מתחילים מבועים להתגלות, שבהם הרויה האצילית השמימית והחברותית הארצית מתמזגים ברוב מילוי ועידון, תורת משה הולכת ונזכרת בחוקיה ומשפטיה לכל ישראל, והארץ מוצלת מההחרמה הנוראה, אשר פירורי היסודות הללו גורמים לה, ואליהו הנביא הולך ומופיע לפני בוא יום ה" להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם..
בצפיית ישועה וברכה וכל טוב הנני חותם בעוז יקרת חיבת קודש, אביך
אברהם יצחק הכהן קוק
(אגרות הראי"ה ח"ג, אגרת תשס"ח)
