מתוך שיחה עם שבושי"ם בבית הרב
(סיפור קצר ומסר השכל בצידו)
איך בחור ידע באיזה ישיבה גבוהה לבחור?
הרב: לפי נטיית הלב.
אני נזכר בסיפור ששמעתי על ר" שמעון שקופ.
היתה פעם בוולוז"ין ישיבה של עילויים. ישיבה גדולה ולא לקחו בחורים שלא ידעו לפחות שני סדרי גמרא. ראשי הישיבה היו הנצי"ב מוולוז"ין ורב חיים מוולוז"ין גדולי הדור. היו בישיבה תלמידים עילויים שידעו כבר חצי ש"ס והם לא נהגו להכנס לשיעורים. אחד מהתלמידים האלה היה ר" שמעון שקופ. מנהג היה לו לנצי"ב לצאת פעמיים ביום מחדרו, פעם לפני מנחה ופעם לפני חצות.
פעם אחת, סיפר ר" שמעון שקופ, בעת שהנצי"ב עבר לידי אמרתי לו: "יש לי קושיא חזקה על רשב"ם במסכת בבא בתרא קושיא מאוד קשה". והשיב לי הנצי"ב: "אוהו, כבר הרבה פעמים שנתקלתי בזה ולא ידעתי והייתי כבר פעמיים אצל קברו של ר" חיים מוולוז"ין שיאיר עיני בדבר הזה".
הוסיף ר" שמעון שקופ על זה שלוש מילים "למחר נכנסתי לשיעור".
מתכוון ר" שמעון שקופ לומר שאם יש כזה ראש ישיבה, ששאלה שהוא לא מבין הוא הולך להתפלל שיאירו עיניו להבין – אני נכנס לשיעור שלו.
תורה נמסרה מרב לתלמיד, ביטוי לתורה שבע"פ הוא מגע האישי עם רב, גם היום כל אחד צריך לבחור לו רב.
הנאה גדולה אגיד לכם, שבלהיות ראש ישיבה זה להתווכח. שכל עם שכל, ובשביל זה ניתנה התורה בעל פה כדי שאפשר יהיה להתווכח. וכתבו שהתורה ניתנה בחבורה, כדי שאחד יאיר את השני, מויכוח יוצא שכל חדש, בישיבה מקבלים שכל של תורה, ואפשר גם להתווכח איתי אני אוהב זאת.
