תשובות לשאלות תלמידי ישיבת מרכז הרב
מקום הדלקת נרות לבחורי ישיבה
תלמידים בישיבה יש להם זכויות ממון שואל בחדריהם, אם כי שההחלטה בידי ראשי הישיבה על המשך לימודיהם, אם לאו כשאינם מקיימים את חובותיהם בישיבה כסדרי הישיבה וכו". וכשואל שמפר תנאי השאלה.
א. בחדר האוכל אין לבחורים זכויות קנויות, אלא כסועד במסעדה ומפנה את המקום, וכך בני הישיבה מפנים את המקום לאחר האכילה.
באולם בית המדרש יש להם ודאי זכויות קבועות ללמוד, ולשם כך קיים ביהמ"ד להגות בו יומם ולילה, אבל ביהמ"ד פתוח לכל אדם אחר הרוצה ללמוד יום ולילה, אבל אין לתלמידים זכויות שואל אלא כמו בכל ביהכנ"ס (ואי"ז ביכנ"ס של אנשי העיר שהם שותפין). וע"כ מקום החיוב העיקרי להדלקת נר חנוכה הוא לכל אחד בחדר שלו ולא בחדר האוכל ולא בבית המדרש (ובביהמ"ד יש עוד ספק האם הדלקת שלוש מאות נרות חנוכה בתוך האולם הוא פרסום ניסא יותר מאשר שכ"א מדליק בחדרו).
ב. כ"כ אין יוצאים יד"ח בהדלקת נ"ח בבית ההורים, כאשר מקום המגורים הקבוע הוא בישיבה. היות ובפנימיה מתאכסנים קרוב לשלוש מאות תלמידים, כ"י, הר"ז כעיירה קטנה לעצמה. והעובדה שהמסדרון מכוסה בתקרה אינו משנה וע"כ יש להדליק לכתחילה ליד החדר במסדרון וגם נר אחד בחלון כדין בית שיש לו שני פתחים.
זמן הדלקת נרות לבחורים ואברכים
ג. הבחורים שנמנים על המשמרות אצל הגרצי"ק (שליט"א) [זצ"ל] יתחלפו אחרי השקיעה, והאברכים החוזרים לביתם ידליקו בבית נרות חנוכה. הרווקים יברכו קודם בביתם (או חדרם) ואח"כ ילכו למשמרתם כי לתלמידים הגרים בפנימיה אם לא ידליקו בפנימיה בזמן ההדלקה יהיה ספק גדול אם יוכלו להדליק במקו"א. ואם היו בפנימיה בזמן השקיעה ידליקו אפילו אם לא ילונו באותו הלילה שם. ואילו אברכים ידליקו בביתם גם אם יגיעו לבית אחרי השקיעה, וכיון שהם בגדר משמשי חולה ועוסקין במצווה, וע"י כך יגרמו שהבחורים ידליקו נ"ח, נדחה ההידור לקיים נ"ח מיד עם השקיעה. וכן הנמצא אצל הוריו בתחילת הלילה ואח"כ חוזר לישיבה עדיף שידליק מאוחר בישיבה מאשר ידליק בבית הוריו שאינו שם אלא כאכסנאי. וכן להפך כשנוסע אל הוריו עדיף שידליק בפנימיה לפני שנוסע.
מקום הנחת נרות החנוכה
ד. בבית עם כמה קומות עדיף להדליק בדירה או במרפסת שלו, מאשר להדליק ברחוב ליד המדרגות, שיותר פרסומי ניסא ע"י הדלקה במרפסת וכו", שמפרסם שהוא מדליק לזכר הנס, מאשר שיהיו ליד הרחוב נרות מועטים של דיירים מועטים, ובפרט במקום שרוב הדיירים אינם מדליקים ויש אולי פרסום הפוך. ועכ"פ לתוס" י"ל שהפרסום הוא שאיש זה מדליק. ובפרט למי שלא גר בקומה א" עדיף לקיים משחז"ל הדר בעליה מדליקה בחלון הסמוך לרה"ר ודברנו בזה בשעורים בשבת.
ומה שפורסם בז"א כאילו תלמידי הגר"א הנהיגו להדליק בחוץ ברחוב, אי"ז מדויק, וע"פ זכרוני מירושלים העתיקה הדליקו בבית ולא בחוץ ולפי מבנה הרחובות של חב"ד והיהודים לא נראה שהיה אפשר להדליק בחוץ וכ"ש לא בזמן עלית תלמידי הגר"א. אצל רבותינו ושכנינו שהיו ת"ח הדליקו בבית. הייתה שמועה שבחצר שטרויס ועוד הדליקו בחוץ, אבל אין ללמוד מזה על מנהג ירושלים, ואמנם אם יש דירה לחוד ליד הרחוב טוב להדר בזה, אבל כשיש הרבה שכנים והרבה קומות עדיף להדליק בחלון מאשר למטה ברחוב.
מנהג ירושלים לגבי זמן ההדלקה
ה. בקשר לזמן ההדלקה מנהג ירושלים העתיקה להדליק בתחילת ביה"ש ולא כשו"ע שידליק בסוף שקיעתה. וזהו ע"פ הגר"א שהביא הגהת מרדכי בשבת דמשתשקע החמה הוא תחילת השקיעה. אולם המרדכי כתב כן לחלוק על ר"ת שפירש שמשתשקע הכונה לסוף השקיעה וכ"כ הריטב"א החדש. וזה מתאים למ"ש הרשב"א והר"ן. לא שיש לתמוה הרי בה"ש הוי ספק לילה וא"כ עדין לא הגיע יום כ"ה בכסליו. אכן מדרבנן י"ל דסמכינן לקולא דהוי כ"ה כסלו, וזה ניחא לשיטת הגר"א שאין לברך לאחר שעבר חצי שעה, וע"כ יש להחמיר להדחיק דווקא בתחילת השקיעה ולסמוך על כך שמדרבנן נקטינן שהתחלת היום הוא ביה"ש אבל לכל השיטות שמדליקין ומברכין כל הלילה לכאורה עדיף להדליק מספק בסוף השקיעה דעכ"פ יצא יד"ח ובברכה. ולכן יש בני ירושלים שנוהגים למעשה כפסק השו"ע שמדליקין בסוף השקיעה.
וכעת נראה לעורר ממ"ש אמר אביי מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי אמר האי משיך טפי ופרש"י אינו ממהר לכלות כשמן זית כיון דשמע וכו" מהדר אמשחא דזיתא, אמר האי צליל טפי. ואם נימא שזמן ההדלקה הוא לא יותר מאשר חצי שעה בערב מאי נפ"מ לו ששומשמין אינו ממהר לדלוק הרי בכל אופן צריך לשים כשיעור ומוכח לכאורה שר"ל שאפ"ה אם הנר בוער זמן ממושך הוי פרסומי ניסא יותר וא"כ מוכרח שגם זמן ההדלקה נמשך יותר ואכמ"ל בכל הנ"ל כמבואר בשיעורים לשבת.
הדלקת נרות לנמצא בשדה
ו. אלו הנמצאים בשדה שאין שם בית אינם יכולים להדליק נ"ח בברכה במקומם ואם יש שם אוהל או רכב שראוי למגורים אם כי זה מגורים ארעיים יכולים להדליק שם נ"ח ובברכה.
מכתב מרן הגר"א שפירא זצ"ל
בעניין הדלקת נרות חנוכה לבחורי ישיבה
א.חידושי תורה שנדפסו בספר תורני ע"י רב ספרדי אינם מיועדים רק לספרדים אלא גם לאשכנזים, וכן חיד"ת של רב אשכנזי שנדפסו בספר אינם מיועדים לאשכנזים בלבד אלא לכל ישראל, והכל תלוי בערכם התורני בלבד ולפי הערך הזה ההלכות שבספר מחייבות והכל תלוי לפי גדלות המחבר בתורה, או אם המחבר הוא רבו, ועל כן יטיב לעשות להפסיק לכתוב שיש בעיה הלכתית לספרדים לחוד.
ב.כיום עם כינון הפנימיות בישיבות שבהם תלמיד הישיבה שוהה כל שעות היממה, ואינו סמוך על שולחן של בעלי בתים כמו לפנים, החדר של התלמיד היא היא הדירה הקבועה שלו ולא בית אביו שם מבקר פעם בחודש או כשהוא חולה וזקוק לאמא. ועל כן עליו להדליק גם בחדר שלו בישיבה ולא יצא יד"ח בהדלקה של אביו, בין אם האב גר בחוץ לארץ ובין בארץ. יתר על כן מפורש בספר צידה לדרך לרבנו מנחם שאפילו בן האוכל בבית אביו ויש לו בית מיוחד לישיבה ולישון צריך הבן להדליק בביתו, וכ"ש בתנאי ישיבה כיום שכל זמנם הם נמצאים בישיבה חייב להדליק בחדרו ולברך.
ג.בישיבה שלנו בנין בן ארבע קומות ולמעלה משמונים חדרים, שהיא למעשה עיירה קטנה שבה גרים מאות אנשים ההולכים במסלול קבוע במסדרון בין החדרים יש להדליק ליד החדר במסדרון, שבזה יש פרסומי ניסא יותר מאשר להדליק בחלון החדר שגבוה מאד מרשות הרבים, ולא רבים יכולים להבחין בנרות הדולקים, ואם כי מבואר בריטב"א החדשים שדין גבוה עשרים אמה נאמר רק על גובה החדר ולא מרצפת רה"ר, אבל עכ"פ יש בזה פחות פרסומי ניסא, ועיי"ש בצידה לדרך שהרבה אנשים בחצר אע"פ שיכול גם להשתתף להדליק בפתח החצר מצווה להדר ולהדליק כל אחד פתח ביתו (וזה הוזכר גם בשו"ע) ולכן עדיף גם מחדר האוכל המשותף לכולם, וגם יש לתלמידים בו פחות זכויות, שכן אחרי האוכל אינם יכולים לשהות לפי רצונם, משא"כ בחדר שלהם שם יכולים לשהות כרצונם וכן הוי שאול להם. ואימ"ל בכל הנ"ל.
