גדול הדור / ה:

[1] למותר לציין שעל אף שהמאמר הוא הלכתי, ודאי לא באתי לפסוק הלכה למעשה. גם לא באתי לחדש חידושים משלי, אלא לסכם ולסדר דברי רבותינו. תודה רבה לרב שלמה הירש שליט"א שהעיר את הערותיו החשובות. וכן לחברותא ר" ניר אייזלר הי"ו.

[2] רש"י (ד"ה  נוטל).

[3] עי" רש"י (ד"ה  כנגד), וערוך לנר ע"ד, ומרגליות הים ומראה כהן. וכן משמע בסוגיה בעירובין (סג.) דילפינן כן מבני אהרן שהורו הלכה בפני משה. עיי"ש. עי" ר"ן סנהדרין (ה: ד"ה  באותה). וריטב"א עירובין (סג.).

[4] גמ" עירובין (סג.).

[5] עי" תוס" בסוגיין, תוס" רא"ש, ר"ן, תוס" עירובין (סב:), רשב"א (שם סג.), מאירי וריטב"א שם. ושו"ת הרשב"א (ח"א סימן קיא), ורמב"ם (ת"ת ה, א-ב –ג-ט). והחונים עליו. ובשו"ת הריב"ש (סימן רעא) באורך.

[6] רמב"ם (ת"ת ה, ט). ועי" גמ" ב"מ (לג.). ובגדר רוב חכמתו, עי" ש"ך (יו"ד רמב ס"ק יב).

[7] עיי"ש בתוס" ההכרח לדבריהם, וכ"כ הריטב"א שם בשם ר"י. וכ"כ תוס" רא"ש בסנהדרין.

[8] והיה אפשר לדחות דמסתמא היו לו כמה רבנים, לכן אמרו את שמו. אך עדיין ק" מאי נ"מ איזה רבו זה בדיוק. ודוחק לומר דמסתמא הדרך לפרש שמו.

[9] שאנשי חתר הביאו את דברי הברייתא שלמדה כן ממשה, וכנ"ל.

[10] וכ"כ הרב המגיה במאירי.

[11] ע" מהר"ם (על תוד"ה  אלא בסהנדרין ה:). וכן מוכח בריטב"א בעירובין (סג. בד"ה ולטעמיך). וזכה לכוון לזה בספר שבילי דוד (זילברשטיין) (יו"ד רמב ס"ק ד). שם כתב דאם נטל רשות מרבו מובהק שוב א"צ ליטול רשות מאף אחד. ושוב כתב, שכיון שמבואר בסי" רמד ס"י שמופלג וגדול הדור ומפרסם דינו כרבו מובהק. חזינן דגם לעניין הוראה כן הוא, א"כ לכאורה לא מהני נטל רשות מרבו מובהק לחוד אם יש גדול מובהק בדור. ומכל שכן לפי מה שכתב הברכ"י או"ח תעב" סק"ו דלאו דווקא גדול שאין כמותו, אלא כל שגדול מסתם רבנים, א"כ יטול רשות מכולם. ונראה לי דדווקא בפניו נתנו לגדול הדור דין רבו מובהק, ולכה"פ תוך ג" פרסאות, לא יותר. וראיה לדבר וכו" (עיי"ש שראייתו צ"ע.) עכ"ל.

[12] (לא:).                                                                                                           

[13] שמואל (א פרק א פסוק  כז).

[14] ע" מהרש"א ח"א.

[15] וכ"כ תוס" ר"י החסיד, ותוס" רא"ש שם.

[16] ע" תוס" כתובות (סג. ד"ה אדעתא) ודו"ק.

[17] ולפני זה כתב בד"ה  ואשר כתבת וז"ל: "אלא ודאי פשיטא ופשיטא דאע"ג דאדם גדול מחבירו, אין הקטן חייב לנהוג בגדול כל דין תלמיד לרב" עכ"ל. ועי" הערה חשובה בדעת המהרי"ק בסוף המאמר. ועי" ש"ך (יו"ד רמב ס"י ס"ק ב). וכדעת המהרי"ק דאין חיוב מיוחד כלפי גדול הדור מי שלא בא ללמוד לפניו, כתבו ג"כ בספר עמודי הארזים על היראים (מצווה לה, אות ג). וכ"ד הרב ווי העמודים (מצוה לה אות א) ביראים. ודבריהם נגד דעת בעלי השו"ע מרן והרמ"א, ראה לקמן. ובשו"ת בנימין זאב (סימן רמח) מוכח ג"כ כמהרי"ק. ע"ע בערך לחם (יו"ד רמב). ודבריו צ"ע.

[18] אלא שצ"ע אם גם שרי לכתחילה או מיהא אסור מדאורייתא או לפחות מדרבנן. ויש להתיישב בדבר.

[19] ועי" מהר"ל גבורות ה" (פרק מח סוד"ה אישה), שתמה על דברי התרומת הדשן.

[20] וכ"כ הרשב"א שם. ותוס" רא"ש קידושין (נז.) והוא עצמו הביא דברי התוס" הללו.

[21] וגם בשו"ת מהרי"ל (סימן א) מוכח שהבין כתרומת הדשן עיי"ש. וכ"מ בחינוך (מצווה רצה). עיי"ש שיש לאו דלא תסור ע"ד גדול הדור. וכ"פ בהדיא בשו"ת ב"ח החדשות (סי" מב). וכ"פ בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי" רי). וכן מוכח בשו"ת שאילת דוד (סוף קונטרס מקור בית אב להלכה), עיי"ש. ועי" ברכ"י (או"ח סי" קכח) בשיו"ב שהוכיח שר"ת גם סבר לדינא כת"ה. ע"ע בספרו יוסף אומץ (סי" יד ד"ה והנה).

[22] הטור מיירי לעניין חיוב קימה בפני ת"ח. אם דווקא תוך ד"א או מלוא עיניו. שכעיקרון ברבו מובהק חייב לקום מלא עיניו. וע"ז הביא דברי הפוסקים שרב מופלג שבדור הוי כרבו מובהק לעניין זה.

[23] וכ"נ מסתימת דברי הפרישה (שם ס"ק יד). ועי" היטב בסמ"ק (סימן נב) ובהגהת ר" פרץ שם. והב"ח כתב שדעת ר" פרץ שיש ב" תירוצים בתוס" (כת"ה) ור" פרץ נקט כתירוץ קמא שכל גדולי הדור הוי כרב מובהק. ושהרמב"ן נקט כתירוץ ב" בתוס", עיי"ש.

[24] עי" משנ"ב (או"ח סי" צ ס"ק עג) דמוכח דפסק כתרומה"ד. וע"ע שו"ת שבט הלוי (ח"ט סי" קצח). גם בשו"ת יביע אומר פסק כן (עיי"ש ח"א יו"ד אות ד / ח"ד יו"ד טז אות ג / ושם יו"ד יז אות ב / ושם יו"ד יח אות ב / ושם ח"ו או"ח כב אות א).

[25] עיי"ש בברכ"י שרצה לקרב סברת מהרי"ק לתרומה"ד.

[26] וכ"כ בב"י י"ד ס" שלד" אות מז" ד"ה כתב הרמב"ם.

[27] תוס" ברכות להבנת תרומת הדשן, שנפסקה הלכה כמותו בשו"ע ורמ"א.

[28] תרומת הדשן שם, וכ"פ בשו"ע.

[29] ר" פרץ בטור, ותרומת הדשן וכ"פ בשו"ע. ע" בפר"ח (ליקוטים על רמב"ם הלכות ת"ת ה, א), שיתכן ויש דין גדול הדור אף לעניין לפרוק משאו קודם אביו וכו".

[30] עי" שו"ת מהריט"ץ החדשות (סי" ס) מא" שגם כתב שמהשמטת הרמב"ם נראה שאין דין גדול הדור כרבו מובהק. ולכאורה צע"ג בדברי מהריט"ץ, דלדבריו, מה יענה הרמב"ם על קו" התוס" בברכות מעלי. כלומר, מ"ט נתחייב שמואל מיתה. וי"ל דסבר כתירוץ" השני שבתוס", דבא ללמוד לפני עלי. אך אכתי צ"ע, דגם דין זה לא נזכר ברמב"ם. לכן נראה לענ"ד דמהריט"ץ יתרץ דאין אלו דברי הלכה, אלא דברי אגדה, ואין לומדים הלכות מן האגדות, כידוע. אך באמת עי" ב"י (יו"ד סי" שלד אות מז) שמוכח מדבריו דסובר בדעת הרמב"ם דיש לגדול הדור דין רבו מובהק. 

[31] כנ"ל, בסימן רמד" ס"י.

[32] וכ"כ בשו"ת הריב"ש (סימן רעא). וכן הביא הרמ"א בהג"ה (יו"ד רמב, ד). ויש חולקים, עי" היטב בדעת הי"א בשו"ע ס"ד. ובש"ך.

[33] ע" ר"ן סנהדרין (ה:) בשם ר" דוד, וכ"פ הרמ"א בהג"ה (יו"ד רמב ריש סימן ד). וע"ע בכס"מ (ת"ת ה, ב) בשם כמה ראשונים. על אף שהש"ך (שם ס"ק ד) כתב בשם ראב"ד רשב"א וריב"ש (וכ"ד הר"ן עצמו, ועוד) דסברי דנטילת רשות מהני אפי" תוך ג" פרסאות. והיה נראה לי לתלות מחלוקתם בהא דאיתא בגמ" כתובות (ס:): "אמר אביי האי מילתא דאמור רבנן אפי" ביעתא בכותחא לא לישרי איניש במקום רביה, לא משום דמיחזי כאיפקירותא, אלא משום דלא מסתייעא מילתא למימרא" ע"כ. עיי"ש כל המעשה. וכתב שם תהוס" דמיירי שמחל הרב, ואעפ"כ לא יורה. ועי" יעב"ץ בהסבר התוס". וכ"כ המאירי בהדיא. עי" היטב בתוס" רי"ד שם. אבל הרי"ף ורא"ש השמיטו כל זה. וכן לא מצאתי כן בהדיא ברמב"ם, אלא שהכס"מ העמיס כן בדבריו (ת"ת ה, ב). וכ"כ הפר"ח בדעת רמב"ם, עי" ספר הליקוטים. וסברי הראב"ד וסיעתו דאינו חיוב, כרי"ף (רמב"ם) ורא"ש. והראשונים דפסקו דלא מהני נטילת רשות תוך ג", סברי דגמרא זו חיובא הוא. אח"כ מצאתי כן בבאר הגולה (סימן רמב אות  יב), ותאזרני שמחה.

[34] אליבא דהרמ"א.

[35] וידוע מש"כ הרב צמח צדק הקדמון (סי" מ) מעין זה.

[36] עי" בהערה בסוף המאמר עוד כמה עניינים מפורשים דשייכי לגדול הדור. והראוני שבספר ברכת נפתלי (עמ" נז-נח) שאל את הגרי"ש אלישיב שליט"א בזה, ואמר שדין גדול הדור הוא כרבו מובהק לכל מילי ממש. אלא שמסתמא הם מוחלים למי שהם מכירים עיי"ש.

[37] אף שבש"ס נזכר ביטוי זה הרבה פעמים, עי" גמ" סוטה (יב.), גמ" מו"ק (כב:). מ"מ גדר לא מצאתי.

[38] עי" גנזי חיים (מערכת ר אות ה) שכתב כן בהדיא.

[39] והביא דברי המהר"ם מינץ, הגר"ח פלאג"י, בספרו גנזי חיים (מערכת ג אות ג). ומוכח דפסק כתרומה"ד. וכ"פ בהדיא שם (מערכת ר אות ה) כתרומה"ד מפי סופרים וספרים עיי"ש. עי" שו"ת עטרת פז (חלק ראשון כרך ג חו"מ סימן טו הערה ג) שהאריך מאוד בכ"ז, ופסק ג"כ כתרומה"ד. והוכיח כדבריו מהזוה"ק, עי"ש. וכיוצ"ב כתב בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ג סי" סד).

[40] ומש"כ בשו"ת ברכת יהודה (ברכה) (ח"ב יו"ד סי" יג, סי"  יד / ח"ג יו"ד סי" יא) שאסור לחלוק על גדול הדור בחייו, וכ"ש לכתוב דבריו על ספר, הנה עיינתי בס"ד בדבריו, ואחהמה"ר אין דבריו מחוורים. ויש לפרוך כל ראיותיו, כאשר יראה המעיין. ולענ"ד מהרדב"ז שהביא מוכח היפך דבריו. וכן בשו"ת קול מבשר (ח"ב סוף סימן כח) מוכח דלא כוותיה. והודה דקאי דלא כהרבה פוסקים עיי"ש. שוב ראיתי שמו"ר הגר"י יוסף שליט"א (כללי הפוסקים אחרונים עמ" מז-מח) דחה דבריו. ואכמ"ל.

וכן בשו"ת אגרו"מ (ח"א או"ח סי" קט), ובשו"ת משנה הלכות (ח"ח סי" קלו), ובברכת נפתלי (עמ" נז) בשם הגריש"א שליט"א, ובספר גרגירים בראש אמיר (סי" טז) מתירים לחלוק בהלכה על דברי גדול הדור. והיינו דווקא לומר דעתו שהלכה כך וכך, אבל לא לחלוק עליו בהוראה הבאה לפניו, וכמש"כ בשו"ע (יו"ד רמב סעיף ז). וכעי"ז כתב בדרשות בית ישי (סו"ס טו בהערה). וכ"א מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל. וע"ע בהקדמת הספר נשמת אברהם.

[41] לא רציתי להאריך בגוף המאמר, לכן נציין בהערה כמה עניינים שמצינו בפוסקים בעניין גדול הדור:

א. אפי" לגדול הדור אין לגזור גזירה על כל ישראל. עי" רא"ש (שבת פ"ב סימן טו). ורא"ש (נדה פרק י סעיף יג). ושו"ת הריב"ש (סי" רעא) במה שדחה גזירת מהר"ם הלוי. ומ"מ (הלכות חמץ ה, כ). ושבילי דוד (יו"ד רמב, ד בסוף דבריו). ושו"ת קול מבשר (ח"א סימן יג). ואכמ"ל.

ב. יש חיוב לקרוע על גדול הדור אפי" מי שלא למד ממנו דבר. עי" מהרי"ל (שמחות אות ה). וצ"ע, דבשו"ע סימן (שמ, ו) פסק לקרוע על כל אדם כשר. ק"ו גדול הדור. וצ"ל, ששם פסק שת"ח פטורים מקריעה זו. ובגדול הדור אפי" ת"ח חייבים. והוי כעין מה שפסק שם מרן (סעיף ז) שחיוב כל אדם לקרוע על חכם ות"ח וכו". וצ"ל שאף הרמ"א שכתב להקל בחכם אא"כ הוא רבו, בגדול הדור יודה. דחשיב רבו. וזה החידוש שיוצא לנו ממהרי"ל. שו"ר שכ"כ בספר ברכת נפתלי (עמ" נט) בשם הגריש"א שליט"א. והגרב"צ אבא שאול זצ"ל.

ג. דיין שטעה וקם דינא, אינו יכול לומר לבע"ד החזר מה שנתן לך כי טעיתי. ואפ" הוא גדול הדור, דקנסוהו. עי" רא"ש סנהדרין (פ"ד סימן ה). וכ"כ הריטב"א (ע"ז ז.) ועי" טור ב"י (חו"מ סי" כה).

ד. במקום פלוגתא דרבוותא, רק גדול הדור רשאי לפסוק שודא. עי" הגהות אשרי (כתובות פ"י סימן יג).

ה. רש"י סוטה (יב.) כתב, שגדול הדור הכל נשמעין לדבריו. וכ"כ הב"י (או"ח קנג אות ז).

ו. בזמן הזה אין ראוי להניח ס"ת על מיטת ת"ח אפי" הוא גדול הדור. עי" ריטב"א מו"ק (כה.), שו"ת רדב"ז (ח"ג סי" תקטו).

ז. גדול הדור קורא בכהן. עי" ראבי"ה (ח"ב מגילה תקעז). וכ"כ מהרי"ק (סימן ט). ושבולי הלקט (תפילה סימן לב). ובאגור (הלכות קריאת ס"ת קפב). ועי" ב"י (או"ח סי" קלה).

ח. בב"י (יו"ד סימן שלד אות מז ד"ה כתב הרמב"ם), כתב:  "דגדול הדור כרבו חשיב" (לעניין לנדות החוטא לו. עי"ש). ועי" שו"ת נבחר מכסף (יו"ד סימן כד).

ט. גדול הדור שציווה לא להספידו אם שומעים לו. עי" פתחי תשובה (יו"ד שמד ס"ק א), ותשובה מאהבה (א" סי" קעד), שו"ת חיים ביד (סי" קה), שו"ת דעת כהן (סי" קצו).

י. בי"ד מכין ועונשין שלא מן התורה, דווקא גדול הדור. עי" מהרי"ק (סימן לב שורש קפד). אך כמדומני שהרמב"ם פליג ע"ז.

יא. הרשות נתונה ביד גדול הדור אפי" להפקיע ממון. עי" שו"ת הרד"ך (סימן יח ד"ה ואל יאמר). ומקורו טהור בדברי המרדכי (פ"ק דב"ב סי" תפא). הביאו בתרומת הדשן (סי" רנג).

יב. "תולה בדעת גדול הדור שהורה לו להיתר, פשיטא שאין לך שוגג גדול מזה". עי" שו"ת בית יהודה (אה"ע סימן יח).

יג. "גדול הדור יכול לגזור ותהא גזירתו קיימת גם על דורות הבאים אחריו". עי" נוב"י (קמא יו"ד סי" ח ד"ה ומעתה נחזי). ע"ע שו"ת חיים שאל (ח"א סימן ל ד"ה תשובה). אך עי" אגרו"מ (אה"ע ח"ד סימן ק ד"ה ומה שהקשית).

יד. בשו"ת חיים ביד (סימן סט ד"ה כל זה), כתב דגדול הדור כב"ד הגדול. וע"ע בסימן צג". אך עי" יביע אומר (ח"ב חו"מ סי" ב אות ח).

טו. אם גדול הדור דינו כנשיא. עי" דברי יציב (יו"ד רלא).

טז. גדול הדור יכול לבטל כל מנהגי העיר בין להקל בין להחמיר.עי" מהרשד"ם, הבי"ד הפר"ח או"ח תצו". וע" יבי"א (ח"ב או"ח כה אות  י).

יז. חייב אדם להקביל פני רבו ברגל. עי" גמ" ר"ה (טז:). ולכן חייב להקביל פני גדול הדור ברגל. עי" שו"ת עטרת פז (חלק ראשון כרך ג חו"מ סי" טו). וכ"כ בברכת נפתלי (עמ" נח-נט) בשם הגריש"א שליט"א. אלא שמסתמא מוחלים עיי"ש.

[42] כתב מהר"י וייל (סי" קסג): "צריך לשמוע לגדול הדור שלא יסרב נגדו על הוראתו ועל תקנתו". וכ"כ כעי"ז ממש המהרי"ק עצמו (שורש קסג). מוכח דאף דהבין בתוס" כמו שהבין, לעניין זה מודה. וע"ע מהרי"ק החדשים (סי" ו / ט).