הוצאת בקבוקים מהמיחזורית

הוצאת בקבוקים מהמיחזורית
הרב שאול גרינפלד

בס”ד

הוצאת בקבוקים מהמיחזורית/ שאולי גרינפלד

שאלה: אני גננת, רציתי לדעת האם מותר לקחת בקבוקים מתוך כלובי המחזור המפוזרים בעיר? אני רוצה להשתמש בהם בשביל הכנת יצירות עם הילדים, אדניות לצמחים וכיוצא בזה.

תשובה: בכדי להגיע לתשובה, עלינו להגדיר ראשית לכל את המציאות. מדינת ישראל, במסגרת מאמציה להביא להגברת היקפי המחזור של הפסולת המיוצרת בשטחה, קבעה בחוק יעדי מיחזור לחברות המתעסקות בחומרים ברי מחזור, ובאם לא יעמדו ביעדים יוטלו עליהן קנסות כבדים.

כדי שהחברות יוכלו לעמוד במשימה, הוקמו בארץ שני תאגידי מחזור: תמי”ר ואל”ה, אשר אחראים על העברת החומרים הנ”ל מהחברות ליעדם, תמורת תשלום מהחברות.

 כלובי הבקבוקים אשר פוזרו בעיר, נקראים מחזוריות, ומיועדים לבקבוקי שתייה קלה או מוגזת, שייכים לתאגיד המחזור אל”ה. ואילו הפחים הצבעוניים המיועדים למוצרים אחרים שייכים לתמי”ר. מטרת המחזוריות היא איסוף בקבוקים מתושבי ישראל שנמסרים באופן התנדבותי, כדי שימסרו למחזור.

באתר של תאגיד אל”ה מבואר שהאחריות על פינוי המחזוריות מוטלת על הרשויות המקומיות, ומתבצעת ע”י קבלני משנה שהם בוחרים.

נתונים אלו חשובים בכדי להבין למי שייכים הבקבוקים הנמצאים במחזורית, בבואנו לדון אם יש כאן חשש לגזל, או ביצוע מעשה נזק.

ננסה להבין למי שייכים הבקבוקים במחזורית. בגמ’ בב”מ י”א, ב מבואר שאפשר להקנות חפץ לאדם שלא בפניו ע”י הנחתו בחצר המשתמרת שלו. הרי שאם היו הבקבוקים מוקנים לתאגיד המחזור, היה מקום לדון האם המחזוריות נחשבות חצר משתמרת, ויכולות לזכות בקבוקים עבור התאגיד.

פניתי לתאגיד אל”ה, והובהר לי בשיחת טלפון עם נציגת השירות, שאין להם עסק עם הבקבוקים, ויש לשאול את הרשות המקומית במוקד 106. עכ”פ מבואר שבעל החצר, היינו התאגיד, כלל לא מעוניין לזכות בבקבוקים לעצמו.

שבתי ופניתי אל התאגיד באמצעות המייל, ושאלתי האם מישהו ניזוק מהוצאתם של בקבוקים מהמיחזורית, וזו היתה תשובתם, עליה חתומה מנכ”לית התאגיד: “כן. המיכלים הולכים למיחזור,  ועל היצרנים לעמוד ביעד מחזור שנתי- שאם לא כן, יקבלו קנסות גבוהים”. לא לגמרי הצלחתי להבין מתשובה זו אם התאגיד מתכוון לזכות בבקבוקים עבור החברות, בכדי שנדון האם מועילה זכייה ע”י חצר של שליח, או שמא התאגיד רק נותן להם שירות ע”י כך שמראה לתושבים מקום לזרוק אליו את בקבוקיהם, אך מהתשובה הראשונה שנמסרה בעל פה, נראה כאפשרות השנייה הנ”ל. 

יש לומר עוד, כי אין שייך לומר שכיון שהבקבוקים לא נקנו לאף אחד, הרי שנשארו בבעלות הזורק, שהרי כל אחד יודע שכשהוא זורק בקבוק למחזורית אין דעתו עליו יותר כלל.

 עכ”פ מבואר שגם אם הבקבוקים לא נקנים לאף אחד, סוף כל סוף לקיחתם מהמחזורית עשויה להסב נזק לחברות, ע”י כך שיתקשו להגיע ליעדים שהחוק הקציב להם.

ואמנם יוכל כל אחד לטעון שהבקבוק שהוא לקח לא יגרום לנזק, אבל זה פתח להצטברות של נזק, ואין זו התנהגות נכונה.

לסיכום: אין זה נכון לקחת בקבוקים מהמחזוריות. אמנם לכאורה אין בכך איסור גזל, אבל זו ודאי לא התנהגות נכונה.

נגישות