חריגת בניה

חריגת בניה
הרב נדב סמואלס

שלום הרב!

שאלה:

אנחנו בונים הרחבה לדירה. לפני חודש הקבלן שלנו גלש בטעות חצי מטר לשטח של השכן ובנה שם. רק עכשיו קלטנו את הטעות.

השכן דורש מאתנו לפרק את כל מה שבנינו. אנחנו מוכנים לשלם לו את שווי השטח ע”פ שמאי. אבל הוא מתעקש שנפרק את הכל ולא מוכן לקבל פיצוי כספי.

האם עלינו לפרק את כל מה שבנינו זה יעלה הרבה כסף?

תשובה:

פסק ברמ”א סימן ש”ס “גזל קרקע ובנה עליה בניינים גדולים, צריך לסתור הכל ולהשיב קרקע לבעלים, דלא עשו תקנת השבים בקרקע”.

השער משפט (סימן שס) תולה דין זה במחלוקת התנאים במשנה (ב”ק קיד) האם אדם צריך למכור את ממונו בשביל להציל את חבירו מהפסד גדול דהיינו האם יש בזה חיוב השבת אבידה.

המשנה שם עוסקת בנחיל של דבורים שנכנס לשדה חבירו והתיישב על אחד הענפים אומרת המשנה: 

“לא יקוץ את סוכו (ענף) על מנת ליתן את הדמים; ר’ ישמעאל בנו של ר’ יוחנן בן ברוקה אומר: אף קוצץ ונותן את הדמים.”

ונחלקו הראשונים כמו מי ההלכה הרי”ף והרמ”א (רסד, ה. רעד, א) פוסקים כת”ק שאין היתר לקצוץ את הענף בעל כרחו של בעל האילן אע”פ שהפסד הדבורים הוא הפסד גדול. וא”כ בנידוננו אין היתר להשאיר את המבנה.

הרא”ש והשו”ע פוסקים כרבי ישמעאל שאדם צריך למכור משלו להציל את של חבירו מהפסד גדול יותר. לכן במקרה שלנו שזה הפסד גדול להרוס את המבנה והוא יותר מהפסד הקרקע מחייבים את בעל הקרקע למכור את קרקעו מדין השבת אבידה כיון שהדבר נעשה בטעות בלי כוונה.

אמנם האחרונים חולקים על שער משפט ואומרים שבנידון דידן אי אפשר לחייב את בעל הקרקע למכור את קרקעו ועליהם להרוס את המבנה וזאת מפני כמה טענות:

א. האור שמח (שו”ת ח”ב יא) אומר שכל כל מה שחז”ל חייבו למכור בשביל להציל את חבירו מהפסד מרובה הוא רק מטלטלים אבל קרקעות אדם אינו מחויב למוכרם בשביל להציל את חבירו מהפסד מרובה משום שקרקע היא נכס שקיים הרבה זמן לכן אינו מחויב למוכרו ועוד שיכול לטעון איני רוצה למכור קרקע שלי. וכעין זה כתב הערך ש”י.

ב. בשו”ת מגן שאול (סימן קמח) כתב שכל מה שחז”ל התירו לקצוץ ענף חבירו להציל את נחילו הוא רק בהיזק פתאומי שיכול להפסיד הקרן שלו, אז מחויב חבירו להצילו, אבל בבנייה שיש לו יישוב הדעת אין תקנה, דאם לא כן לא שבקת חיי לכל בריה.

ג. יש הבדל גדול בין נחיל של דבורים ששם בעל הנחיל אנוס הוא אבל כאן בעל הבניין פושע הוא דלא היה לו לסמוך על הבנאים ולהאמינם כיוצא הזה אמרינן בב”מ דף ג את האמנתיה לשכיר וברש”י שם אתה הוא שקלקלת ואין לי להפסיד בקלקולך.

למסקנה הכרעת הפוסקים שעליכם להרוס את המבנה ונשאר לי להציע לכם לתבוע את הקבלן שישלם לכם את הטעות.

נגישות