מקרה:
עברתי היום בבית כנסת והיו שם ספרים למכירה, המוכר שכח לשים קופה, אז התקשרתי אליו והוא לא ענה לי, אני מאד ממהר האם מותר לי לקחת על מנת לשלם אח"כ בהעברה בנקאית?
אותה שאלה הייתה לי לפני סוכות הייתה ערימה גדולה של עצי דקל למכירה והמוכר עוד לא הגיע האם היה מותר לי לקחת על מנת לשלם אח"כ?
תשובה:
מבואר בגמרא מועד קטן (יז.) שריש לקיש היה שומר בפרדס בא אדם ואכל מתאיני הפרדס, ריש לקיש גער בו, וכשלא הועיל עמד ונידה אותו,
אמר לו אותו אדם אדרבא אני לא בנידוי אלא אתה ריש לקיש (כנראה לא ידע שזה ריש לקיש) בנידוי כיון שנידתה אותי בחינם, – אם ממון נתחייבתי לך נידוי לא נתחייבתי לך. ומסיקה הגמרא שאותו אדם צדק ולא נתחייב בנידוי.
ושואלים הנימוקי יוסף (ט. מדפי הרי"ף) מדוע אותו אדם שאכל לא נתחייב נידוי, הרי הוא אכל בלי רשות ועבר על איסור גזל דאורייתא?
ומתרץ הנימוקי יוסף בשם הראב"ד שריש לקיש היה צריך להתרות בו תחילה שלא יאכל – כי שמא היה סבור האוכל דלמכירה עומדת ודעתו לפרוע שבזה לא היה איסור – וכשנידהו בלא התראה שלא כדין עשה.
מבואר בנימוקי יוסף שמותר לקחת דבר העומד למכירה על מנת לשלם אחר כך.
אמנם הטור (חו"מ שנט) חולק והביא את דברי הגמרא (ב"ק ס:)
"מהו ליטול גדישין של שעורין דישראל ליתן לפני בהמתו על מנת לשלם גדישין של עדשים דפלשתים שלחו ליה חבול ישיב רשע גזילה ישלם אע"פ שגזילה משלם רשע הוא".
וכן כתוב בב"מ (סא:) "לא תגנוב על מנת לשלם תשלומי כפל" וביאר רש"י אפילו שרוצה להנות אותו ויודע שלא יקבל ובשביל כך גונב יש בזה איסור דאורייתא של לא תגנובו.
הטור למד שגם בדבר שעומד למכירה אסור וגם על זה דיברה הגמרא.
הטור מביא בשם הרא"ש (ב"ק פרק שישי אות יב) שרק אם היו גדישי העדשים מזומנים מותר לזכות להם על ידי אחר דזכות הוא לו דעדשים עדיפי טפי, וכן משמע לישנא דקרא 'חבול ישיב רשע, גזילה ישלם', דמשלם אחר שכבר גזלו אז אסור אבל אם משלם לפני שגזלו מותר כשעומד למכירה.
מבואר בטור שגם דבר שעומד למכירה אסור לקחת על מנת לשלם וכל מה שמותר לקחת זה רק כאשר התשלומים בידו והוא מזכה אותם למוכר על ידי אחר וכן פסק הש"ך שנט, ג-ד.
ובשו"ת קול אליהו (אבן העזר סימן ג הביאו רעק"א בסימן שנט) כתב לבאר שאין מחלוקת אלא הדבר תלוי האם המוכר נמצא לפנינו או שאינו לפנינו.
אם המוכר לפנינו ולקח על מנת לשלם מותר ועל זה דיבר הראב"ד.
אבל כשאין הבעלים לפנינו אפילו שהדבר עומד לימכר ואפילו שכוונתו לשלם סוף סוף נראה כגזל דלאו כו"ע ידעי שעתיד ליפרע ועוד דשמא יתרשל ולא יבוא לידי פרעון ובמקרה כזה דיבר הרא"ש ולכן רק אם מזכה למוכר על ידי אחר מותר עיי"ש עוד.
ולכן למעשה אם המוכר אינו לפנינו אסור לקחת על מנת לשלם, ורק אם מזכה למוכר את הכסף על ידי אחר רק אז מותר.
