שוכר שהזמין בעל מלאכה לתיקון הדירה – מי משלם

שוכר שהזמין בעל מלאכה לתיקון הדירה – מי משלם
הרב אריאל אלפר

בס”ד

שוכר דירה בירושלים עיה”ק הזמין חשמלאי לצורך תיקון שקע, לאחר שהחשמלאי סיים את התיקון ביקש את שכרו מהמזמין, הלא הוא השוכר. השוכר אמר לחשמלאי שהוא רק שוכר, והדירה של המשכיר לכן תתקשר בבקשה למשכיר והוא ישלם לך. 

החשמלאי התקשר למשכיר וביקש ממנו שישלם לו את שכרו. המשכיר שאל על מה מגיע לך שכר? ענה לו החשמלאי על תיקון השקע בדירה שלך, והמחיר הוא 150 ₪. המשכיר הזדעק איך ייתכן הרי אני בעצמי יכול לעשות תיקון כזה לבד, אע”פ שאינני בעל מקצוע, הרי זה עניין של כמה דקות, ומה שייך לקחת על זה מחיר כזה גבוה! ענה החשמלאי זה המחיר המקובל ולא הייתי מטריח את עצמי לעבוד בסכום נמוך מזה.

באו המשכיר והשוכר לבי”ד ושאלו מי חייב לשלם לחשמלאי את שכרו ?

הדיין הראה לשוכר את דברי הרמב”ם המפורשים 

“השוכר את הפועל לעשות עמו בשלו והראהו בשל חבירו נותן כל שכרו וחוזר ולוקח מחבירו מה שנהנה בזו המלאכה”. ואמר לו הרי אתה הזמנת את החשמלאי ובכך התחייבת לתת את שכרו! 

שאל השוכר הרי לא לקחתי את חשמלאי לבית שלי אלא לנכס של המשכיר, ואיני “שוכר לעשות בשלו” וממילא אני פטור. שרק כאשר אמרתי שיעבוד בביתי ואח”כ הטעתי אותו והבאתי אותו לעבודה אחרת אז אתחייב. 

הדיין הראה לשוכר את דברי הסמ”ע 

“וכל שלא ידע הפועל שהשדה היא של חבירו, אף על גב דלא אמר לו השוכר עשה עמי בשדה שלי, מ”מ בכלל השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו הוא כיון שהפועל סבר שהוא שלו”

צעק השוכר הרי בעל הבית נהנה מעבודת החשמלאי, ואיך ייתכן שאני אשלם את כל השכר! 

הרגיעו הדיין ואמר הרי הקראתי לך את דברי הרמב”ם שאמר ש”חוזר ולוקח מבעל הבית מה שנהנה”.

אמר המשכיר אני איני צריך לשלם דבר, כי הרי כבר אמרתי שאין בעבודת החשמלאי שום הנאה בשבילי!

אמר הדיין בואו נלמד מעשה שהובא בשו”ע 

“בעל שהוריד אריסין בנכסי אשתו ואח”כ גירשה, אם הבעל עצמו אריס, נסתלק הבעל, נסתלקו, שלא ירדו אלא על דעת הבעל, ושמין להם וידם על התחתונה. ואם אין הבעל אריס, על דעת הקרקע ירדו, ושמין להם כאריס”. 

הרי המקרה ממש דומה, אתה השוכר הרי הנך כבעל שנמצא בנכסי האשה – המשכיר, והורדת אריס – חשמלאי שיבוא לתקן. וכיוון שכך הרי כתוב שזה תלוי האם הבעל הוא אריס, המשמעות של בעל אריס היא שהאשה טוענת שאינה צריכה את עבודת האריסים, ואתה טוען שהנך יכול לתקן בעצמך, וא”כ הרי אתה טוען כמו טענת האשה שאומרת שכיוון שיש לה בעל אריס לא היתה צריכה לפעולת האריסים ופטורה מלשלם להם שכר, שידם על התחתונה, ומשלמת רק את דמי ההוצאות, במידה והיה שבח.

אמנם, סייג הדיין, הבה נעיין בדברי הר”ן על הרי”ף: 

“וכתב הראב”ד ז”ל דהוא הדין לענין יורד לשדה חבירו שלא ברשות דאי בעל קרקע אריס הוא אינו נותן לו שכר טרחו אפי’ בשדה העשויה ליטע אלא דמי נטיעותיו עד כאן.

 ואפשר שאומדין כמה ירצה ליתן שלא יגע לחפור ולנטוע וזה הוא דעת הרשב”א ז”ל:

א”כ בוא נסכם אמר הדיין, ודאי הנך חייב לשלם את דמי הנטיעות כלומר את עלות המוצר שהחליף החשמלאי – השקע. ולפי הרשב”א עליך לשלם את דמי הנאתך מכך שלא הוצרכת לטרוח לתקן את השקע. שזה כולל הליכה לחנות, נסיעה לדירה וחזור, וזמן וטירחת עבודה בפועל.

אמר המשכיר הרי אני פוסק כראב”ד שהיה גדול בישראל ויש לי סיוע מלשון השו”ע שנקט בסתם “ידם על התחתונה”.

אמר הדיין יפה אמרת אמנם נעיין נא בחו”מ סימן שע”ה בהגה “ואם בעל השדה הוא עצמו אריס, חזר להיות דינו כאינו עשוי ליטע, רק ששמין כמה רוצה ליתן שלא יצטרך לטרוח בעצמו (ר”ן פרק האשה שנפלו).” א”כ משמע שהרמ”א פסק כרשב”א! ועליך לשלם דמי הנאתך.

כמובן יש לברר שבאמת הבעה”ב יכול היה לעשות מלאכה זו.

 לסיכום : על השוכר לשלם לחשמלאי את מלוא הסכום בסיום העבודה ומקיים מצוות ביומו תתן שכרו. המשכיר צריך להחזיר לשוכר את דמי הנאתו, שלא היה צריך לטרוח בעבודה ובנסיעה. כדעת הרשב”א והרמ”א. 

כל הפסק מבוסס במצב שהשוכר לא אמר לחשמלאי שהדירה שכורה. אם אמר זאת יש לדון בזה עפ”י שוע חו”מ שלו א. עיין שם.

נגישות