בס"ד
בבר מצווה של בני הגדול, שכרתי צלם שישמר במצלמתו את השמחה. סיכמנו מראש על הסכום שישולם בתום האירוע. לפני שהצלם ארז את הציוד והלך, ניגשתי להודות לו ולרשום צ'ק, אלא שלהפתעתי הצלם ביקש דוקא מזומן. לא שאלתי אותו לטעמו, אפשר שהוא מעדיף מזומן, כיון שכבר נכווה מצ'קים שלא חזרו, אך גם יש מקום לחשוש שהוא מנסה להשאיר את הכנסותיו ללא תיעוד, בכדי לחמוק מהמע"מ, שהרי הוא גם לא הביא קבלה. רציתי לדעת, האם מותר לי לשוב ולשכור את שירותיו לבר המצווה של בני השני?
תשובה:
הדעה המקובלת עלינו, היא שיש חובה לשלם מיסים, ושאכן בסמכות המדינה לגבות אותם, וכבר כתב מרן הרב זצ"ל במשפט כהן סי' קמ"ד עמ' של"ז: "נראים הדברים שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה… למה שנוגע להנהגת הכלל כל שמנהיג את האומה דן הוא במשפטי המלוכה, שהם כלל צרכי האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם". וראה ביחווה דעת ח"ה סי' ס"ד שהאריך בבירור המקורות ותשובות פוסקי זמננו.
ואפילו אם לא היה לממשלה דין מלכות, עדיין היתה רשאית לגבות מיסים, לפי מה שנתבאר בשו"ע חו"מ (קס"ג, א): "כופין בני העיר זה את זה לעשות חומה דלתיים ובריח לעיר", והוסיף הרמ"א: "והוא הדין לכל צרכי העיר".
ויותר, שגם אם היינו מניחים שאין לממשלה סמכות להטיל מיסים, עדיין יהיה אסור להעלים מס, לפי הסברא שכתב בפתחי חושן (גניבה ואונאה פרק א הערה ד), שכאשר אנשים מעלימים מס, הם מגדילים את המס הנגבה מאחרים, ויש בזה איסור של גזל בגרמא.
אמנם כל זה בעניין נותן השירות, אך יש לברר האם כל זה נוגע גם אלי בתור מקבל השירות. וראיתי בקובץ כתר (ח"ו סי' מ"ב), שכתב הרב שלמה אישון שכיון שהחוק אינו מחייב לדרוש קבלה, גם ההלכה לא מחייבת, אבל אם מקבל השירות מסכם עם נותן השירות שישלם פחות ולא ידרוש קבלה, הרי שזה אסור משום שהוא מסייע לגזל. ונראה על פי זה, שמותר לשואל לחזור ולשכור את הצלם, שהרי אין הוא מסכם אתו על תשלום נמוך יותר.
אמנם, ישנה גם דעה מחמירה יותר. ראה בקובץ עיטורי כהנים (194 עמ' 21), שהובאה שם תשובה של הרב שלמה אבינר, שאם הקונה יודע בפירוש שאין המוכר משלם מיסים אסור לו לקנות אצלו, כי הוא מסייע לגזל. הרי שלשיטה זו, עצם הידיעה שהשני מעלים מס, כבר אוסרת עלי לשכור את שירותיו.
בנידון דידן יש לומר שאין השואל יודע בוודאות שהצלם מעלים מס, ויש לתלות את מה שביקש מזומן בכך שאיננו רוצה להתעסק עם צ'קים חוזרים כנ"ל בשאלה, ומה שאינו נותן קבלה אפשר שהוא כיון שממילא אין הכנסותיו מגיעים לכדי שיעור חיוב במס.
וראה בחפץ חיים בפתיחה עשין ג' ובבאר מים חיים אות ג', שאדם בינוני, שנזהר מן החטא ופעמים נכשל בו, יש להכריעו לכף זכות, ואם הדבר נוטה יותר לחובה- יש להשאירו אצלנו כמו ספק ולא להכריעו לחובה. ומכיון שגם הרב אבינר לא החמיר אלא במי שאנו יודעים בפירוש שמעלים מס, הרי שבנידון השאלה נראה שגם לדעתו שאפשר להקל.
לסיכום:
אסור להעלים מס, ויש בזה איסור גזל, ולכל הפחות גזל בגרמא מצד המוכר או נותן השירות. אמנם הקונה או מקבל השירות אינו חייב לדרוש קבלה. מאידך אסור לקונה לסכם שיקבל מחיר נמוך יותר ולא ידרוש קבלה, משום מסייע לאיסור גזל. ויש שיטה המחמירה יותר, שמספיק שאנו יודעים שנותן השרות בוודאי מעלים מס, כדי לאסור. אולם אם איננו יודעים מכך, אף שיש לכך ראיות לכאורה, נראה שאפשר להקל לכל הדעות, ולכן מותר לשוב ולשכור את הצלם.